לנין פתחי עבדאללה פכרי א-רמלי (בערבית: لينين فتحي عبد الله فكري الرملي, תעתיק מדויק: לינין פתחי עבד אללה פכרי אלרמלי; 18 באוגוסט1945 – 7 בפברואר2020) היה אחד המחזאים הבולטים במצרים.
א-רמלי כתב ספרות מגיל צעיר. ב-1970 הוא סיים את המכון הגבוה לאומנויות הבמה בקהיר, החל לכתוב מחזות ותוך זמן קצר הפך למחזאי מצליח ומבוקש, ולמחזאי המצרי היחיד המתפרנס מכתיבה בלבד, בניגוד למחזאים וסופרים אחרים במצרים אשר צריכים לעבוד בעבודה נוספת למחייתם.
יחד עם חברו ללימודים, מוחמד סובחי (محمد صبحي), הקים לאחר הלימודים תיאטרון שנקרא "סטודיו 80". המחזות לתיאטרון זה נכתבו על ידי לנין א-רמלי, ומוחמד סובחי ביים אותם ושיחק בהם את התפקיד הראשי. כל המחזות שהועלו בתיאטרון הזה זכו להצלחה רבה ופרסמו את המוניטין של המחזאי הצעיר. א-רמלי היה מחזאי פורה, ולאחר שדרכי השניים נפרדו והתיאטרון נסגר כעבור כעשרים שנה, המשיך א-רמלי לכתוב, ולעיתים ביים בעצמו את מחזותיו. העבודה בתוך התיאטרון הגבירה את המודעות שלו למדיום התיאטרוני ואת יכולתו להתאים את כתיבתו למדיום זה.
רוב מחזותיו של א-רמלי היו קומדיות חברתיות וסאטיריות שלעיתים קרובות תקפו בעוקצנות כשלים חברתיים וחולשות אנושיות. כתיבתו של א-רמלי גרמה לקהל לצחוק ולחשוב בעת ובעונה אחת והפכה אותו למחזאי המצרי המצליח ביותר, הן בקרב הקהל והן בקרב קהל המבקרים, שברוב המקרים היללו ושיבחו אותו על מחזותיו, שמצד אחד עינגו את הקהל ומצד שני הכילו מסרים פוליטיים, חברתיים ואנושיים רציניים וחשפו ללא כחל ושרק את בעיות האדם המצרי והחברה המצרית המודרנית.
לנין א-רמלי כתב גם מחזות אבסורד ואוונגרד, סאטירות קצרות וטורים בעניינים שונים בעיתונות המצרית, בהם הוא לעיתים התפלמס עם מבקריו. בנוסף לכך הוא כתב גם תסריטיקולנוע וטלוויזיה, וכמה מהתסריטים שכתב הפכו לסרטים המצליחים ביותר בתולדות הקולנוע המצרי. א-רמלי כתב גם סיפורים קצרים ומערכונים.
בכתיבתו השתמש א-רמלי בהרמזים (אַלוּזְיות) לאירועים בהיסטוריה המצרית ולתופעות תרבותיות רבות, ובעיקר לשירים מצריים, שקטעים מהם, שהיו מוכרים לכל מצרי, שולבו כחלק מהטקסט.[1]
א-רמלי נפטר ב-7 בפברואר 2020.
Remove ads
מבחר ממחזותיו
1981 - אתה חופשי (إنت حر)
1989 - ברוכים הבאים, אדונים (أهلا يا بكوات)
1989 - נקודת מבט (وجهة نظر)
עטיפת התרגום לעברית, עיצוב: אינה ארואטי1991 - בערבית ברורה (بالعربي الفصيح)
1992 - סעדון המשוגע (سعدون المجنون). תורגם לעברית: סעדון המשוגע מאת לנין אלרמלי, תרגמו אברהם חכים וגבריאל רוזנבאום, תל אביב: הוצאת גמיר, 1998
הערך מבוסס רובו ככולו על: גבריאל רוזנבאום, מבוא לסעדון המשוגע מאת לנין אלרמלי (בתרגומם של אברהם חכים וגבריאל רוזנבאום), תל אביב: הוצאת גמיר, 1998, עמ' 7-9; וכן על: פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, לנין אלרמלי ומחזהו "סעדון המשוגע", בתוך התכנייה למחזה סעדון אלמג'נון בהפקת תיאטרון יפו ובית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים, 2016.
קהיר, מצרים 
גבריאל מ' רוזנבאום, לא כל מי ששמו לנין הוא בהכרח קומוניסט, באתר הארץ, 3 במרץ 2020
לנין אלרמלי (1945-), דף שער בספרייה הלאומית
לנין א-רמלי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
