לירה (כלי נגינה)

אזכורים שונים של כלי הנגינה בתרבות

המיתולוגיה היוונית מספרת שהרמס בנה את הלירה משריון צב בבוקר בו נולד. תמורת כלי נגינה זה, הסכים אפולו, שהיה חובב מוזיקה, להפוך את הרמס ואת אמו לאלים.^[1] כלי נגינה זה מוזכר ביצירותיו של הומרוס: האיליאדה והאודיסיה. שאול טשרניחובסקי, אשר תרגם את היצירה לעברית, כינה את הכלי "כינור".^[2]

בעיר אור העתיקה שבמסופוטמיה נחשפו לירות המתוארכות לשנת 2500 לפני הספירה.

הציור המוקדם ביותר של לירה בעלת שבעה מיתרים מופיע על סרקופג המפורסם של Hagia Triada (מקום ישוב קטן בכרתים) והיא מתוארכת לשנת 1400 לפני הספירה.

מימי הביניים משמש השם "לירה" בעיקר לכלי קשת שונים כמו "כינור הגלגל", וכינור הדומה ל"כמנצ'ה" בטורקיה. הלירה נמצאת בשימוש כיום באתיופיה, במצרים העליונה ובדרום סיני.

לפי המסורת היהודית, דוד המלך ניגן לפני שאול המלך בנבל קשתי, שהוא למעשה לירה. כלי נגינה זה מכונה "כינור דוד". כך מתואר בספר שמואל (ט"ז, כ"ג): ”וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה”.

Remove ads

סוגים של לירה

הלירה המוכרת לנו כיום

כלי מיתר דמוי כינור עם מיתרי תהודה. (נפוצה גם בטורקיה בסגנון קצת שונה)

לירה דה בראצ'ו
אישה אוחזת בלירה עשויה משריון צב

לירה דה בראצ'ו

לירת הזרוע (באיטלקית: lira da braccio). זהו כלי קשת, הדומה לכינור, מתקופת הרנסאנס. בעל חמישה מיתרים המתוחים מעל השחיף ושני מיתרי בורדון מחוצה לו.

לירה דה גאמבה

לירת שוק (באיטלקית: lira da gamba). קרויה גם לירונה (באיטלקית: lirone). זהו כלי באס גדול הנתמך מתחת לצוואר המנגן ומונח בין ברכיו. הכלי הוא בעל תשעה עד חמישה עשר מיתרים ושני מיתרי בורדון.

סוגים נוספים של לירה

לירת קופסה – תיבת התהודה שלה דמוית קופסה
לירת קערה – תיבת התהודה שלה בצורת קערה

Remove ads

מונחים שנקראים על שם הלירה

מכיוון שהלירה ליוותה שירה נוגה במחזות, נקראות על שמה השירה הלירית והמוזיקה הלירית. המונח אף התגלגל למונח הכללי הלועזי למילים של שיר (Lyrics), ומשמש גם בשם סגנון האומנות החזותית מופשט לירי.

קישורים חיצוניים