Remove ads
הופעת ליצנות קומית במסגרת בית חולים כדי להרגיע תחושות חרדה בקרב חולים ומשפחותיהם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליצנות רפואית הוא תחום ברפואה האלטרנטיבית[דרוש מקור], בו ליצנים פועלים בבתי החולים ובמרכזים הרפואיים. הרעיון מאחורי השיטה הוא שהומור וצחוק משפרים את מצבם הרפואי של מאושפזים.
ליצנים רפואיים מקצועיים החלו לעבוד בבתי חולים בעיר ניו יורק בשנת 1986 במסגרת תוכנית שנקראה "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול", שהוקמה על ידי מייקל כריסטנסן. כריסטנסן טבע את המשפט: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם"[1]. אחד ממיסדי הענף הוא פאץ' אדמס, שב-1972 הקים עם עמיתיו מוסד לטיפול בשיטה הליצנות בווירג'יניה המערבית.
בעשור הראשון של המאה ה-21, מועסקים ליצנים רפואיים במוסדות רפואיים באירופה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וישראל, ומיעוטם פועלים בהתנדבות[2].
הליצנים הרפואיים נקראים בשמות שונים: בארצות הברית משתמשים בכינוי "רופאים ליצנים", על אף שאינם רופאים, בישראל הם נקראים "ליצנים רפואיים" או "ג'לולוגים", ובאירופה בשמות שונים, לדוגמה, "ליצנים מיוחדים", "ליצני בתי חולים" בצרפתית, ו"ליצנים קליניים" בהולנדית.
הליצנים הרפואיים דואגים לצרכים נפשיים וחברתיים של החולים המאושפזים, הם מסיחים את דעת החולים במהלך תהליכים כואבים ומפחידים, ועוזרים להם להסתגל לשגרת בית החולים. אווירת הכיף והצחוק עוזרת להשכיח מן החולים לרגע את מחלתם ולהפיג את המתח בו הם מצויים. הליצנים הרפואיים משתמשים בכישוריהם כגון: קסמים, פיסול בלונים, סיפור סיפורים ועוד, על מנת לספק לילדים מנות כיף שתעזורנה להם להתמודד עם הרגשות הרבים שהם עלולים לחוות בזמן השהיה בבית החולים - פחד, דאגה, בדידות ושיעמום.
השימוש בהומור כאמצעי להקלה על החולה משייך את הליצנות הרפואית לתחום הרפואה המשלימה. הכוח המרפא של ההומור והצחוק הוכח במספר מחקרים כמסייע להרפיה, מפחית כאב באמצעות ייצור אנדורפין, מסייע למערכת החיסון על ידי הגדלת מספר תאי הלימפוציט T והפחתת רמת הקורטיזול בדם, עוזר לעידוד השקפה חיובית והתמודדות עם מצבים קשים. בנוסף הוכח כי ההומור מגביר את סיכויי העמידה בתהליכים רפואיים שונים ומאיץ את החלמת המטופל.
הליצנים הרפואיים לא התקבלו בבתי החולים כדבר מובן מאליו. עד לשנת 2009, היו רופאים שפקפקו בתועלתיות פעילותם, ויש אף הרואים בהם מקור הפרעה וטרדה, במחקר שנערך בישראל בשנת 2009, טענו חלק מהליצנים בפני החוקרים, שהם אינם נתפסים כחלק מהצוות הרפואי; וזאת אף על פי שרוב הצוות הרפואי מסכים כי יש להם תפקיד חשוב בתהליך ההחלמה של החולה; בעמ' 2 ועמ' 5–6 מסקנות המחקר. בחדר הניתוח, היחס אל הליצנים חמור, והם נתפסים כגורם מפריע ומעכב, הן על ידי האחיות והן על ידי הרופאים[3][4] במחקר שערך עמרי אלרואי[4] חלק מאנשי הצוות הרפואי מודים בראיונות איתם כי הם רואים בליצן הרפואי דמות נחמדה, אולם אין זו "עבודה רצינית" עם מטרות טיפוליות. חלק אחר אף טוען כי מדובר בגימיק של יחסי ציבור של בית החולים ,אם כי, קיימים אנשי צוות הרואים בעבודת הליצנים הרפואיים עבודה חיונית;כמו כן, בעבודת תזה שפורסמה בשנת 2009 נטען כי כאשר מגלמים הליצנים הרפואיים דמויות בבית החולים, חלקם חוששים לעסוק ביחסי חולה - רופא, כדי לא להתעמת עם הצוות הרפואי. החשש העיקרי הוא לפגיעה במעמדם בבית החולים ובמעמד הליצנים הרפואיים בכלל. ייתכן שמקור חשש זה הוא בעובדה שעדיין בעשור הראשון של המאה ה-21 לא נתפס הליצן הרפואי, אצל כל הרשויות הרפואיות, כגורם מקצועי, חיוני ובלתי נפרד מהליך הריפוי של חולים[5].
בכתבה משנת 2006, המביאה מדבריהם של עתי ציטרון מנהלו האמנותי של פסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב ומי שהיה ראש החוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה בשנים 2005–2009 והרצל ציוני, חבר בקבוצת "רופאי חלום", נאמר כי בעשור הראשון של המאה ה-21 עלתה ההבנה בחשיבות מקצוע הליצן הרפואי, ואם עד לפני מספר שנים עבודתם מומנה על ידי תרומות בלבד, מאז בתי החולים בישראל משתתפים במימון שכרם. אבל למרות שבבתי החולים כבר הבינו את חשיבותם, הדבר לא היה כך אצל משרד הבריאות[6]. אחרים ראו בהם גימיק תקשורתי של בתי החולים, עם זאת, הולך ומתרחב מעגל בתי חולים המעסיקים ליצנים רפואיים כעובדים מן המניין[7][8], מתוך הכרה בתפקידם.
כהמשך למגמה של ההכרה בתחום במדינת ישראל, ביוני 2011 הנפיקה חברת דואר ישראל בול בנושא הליצנות הרפואית[9].
Citron, Atay. 2011. “Medical Clowning and Performance Theory.” In: James Harding and Cindy Rosenthal (eds.), The Rise of Performance Studies: Rethinking Richard Schechner’s Broad Spectrum. New York: Palgrave Macmillan Publishers. 248-263
Henderson, Schuyler W. and Rosario, Katyna. 2008. “But Seriously: Clowning in Children’s Mental Health.” Journal of American Academy of Child and Adolescent Psychiatry 47(9): 983-986.
Koller, Donna and Gryski, Camilla. 2008. “The Life Threatened Child and the Life Enhancing Clown: Towards a Model of Therapeutic Clowning.” Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine 5(1): 17-25.
Linge, Lotta. 2008. “Hospital Clowns Working in Pairs - In Synchronized Communication with Ailing Children.” International Journal of Qualitative Studies on Health and Well-being 3(1): 27-38.
Miller Van Blerkom, Linda. 1995. “Clown Doctors: Shaman Healers of Western Medicine.” Medical Anthropology Quarterly 9(4): 462-475.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.