Loading AI tools
מוציא לאור ופעיל פוליטי לבנוני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוקמאן מוחסן סלים (בערבית: لقمان محسن سليم; 17 ביולי 1962 – 4 בפברואר 2021) היה מוציא לאור לבנוני, פעיל פוליטי ופרשן[1] שקידם תרבות זיכרון להתמודדות עם הסכסוכים הנוכחיים וההיסטוריים של לבנון והאזור כולו. היה ידוע במיוחד כמבקר חריף ובולט של חזבאללה,[2] אך גם ביקורתי כלפי כל מפלגות העדה האחרות.[3] הוא נורה ונמצא מת במכוניתו בדרום לבנון שבשליטת חזבאללה.[4] אחותו טענה כי חזבאללה ביצע את ההתנקשות, אך חזבאללה הכחיש טענה זו.[5]
 | |
| לידה |
17 ביולי 1962 חארת חריכ, לבנון  |
|---|---|
| נרצח |
4 בפברואר 2021 (בגיל 58) Aaddoussiyeh, לבנון |
| שם לידה |
لُقمان مُحسن سليم |
| מדינה |
לבנון |
| מקום מגורים |
חארת חריכ |
| השכלה | סורבון |
| מפלגה |
פוליטיקאי עצמאי |
| השקפה דתית |
אסלאם |
| בן או בת זוג |
Monika Borgmann |
| http://www.hayyabina.org; http://www.umam-dr.org | |
  | |
לוקמאן סלים נולד בחארת חריכ, שהיה אז כפר סמוך לביירות, וכיום הוא חלק מדרום ביירות. הוא היה נצר למשפחה לבנונית-שיעית משפיעה עם קשרים חזקים לאליטות הנוצריות.[6] אמו, סלמה מרצ'ק, היא נוצרייה ממצרים.[7] אביו מוחסן סלים היה חבר בפרלמנט הלבנוני בשנים 1960–1964, ובשנת 1977 הקים את מפלגת "איחוד הכוחות הלבנוניים" (Union des Forces Libanaises), שדרשה שהכוחות הפלסטיניים המיליטנטיים בלבנון יפורקו מנשקם.[8] מאוחר יותר במהלך מלחמת האזרחים בלבנון העביר את משרד עורכי הדין שלו לפריז.
לוקמאן סלים עבר לצרפת בשנת 1982 כדי ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת פריז-סורבון.[9] הוא חזר לביירות ב-1988. שנתיים לאחר מכן הקים את הוצאת דאר אל-ג'דיד,[10] המפרסמת ספרות ערבית ומאמרים בעלי תוכן שנוי במחלוקת. פרסומיו נעים בין ספרים שנאסרו על ידי הביטחון הכללי הלבנוני לבין התרגומים הערביים הראשונים לכתביו של מוחמד ח'אתמי, הנשיא הרפורמיסטי האיראני לשעבר, שיצר מחלוקת בקרב הקהילה השיעית בלבנון. כמה ממאמריו, מסותיו ותרגומיו של סלים התפרסמו בעיתונים ובספרים באנגלית, צרפתית וערבית. עד מותו חי ועבד בפרברים הדרומיים של ביירות, ביירות רבתי, דרום לבנון ועמק בקאע.[11][12]
בשנת 2001 עבר סלים לקולנוע עם הקמת חברת Umam Productions, שהפיקה כמה סרטים, בהם Massaker[13] בבימוי משותף של סלים ואשתו הגרמנית מוניקה בורגמן. היא זכתה בפרס Fipresci בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בברלין בשנת 2005.[14] בשנת 2004 הוא הקים יחד את אומם תיעוד ומחקר (D&R), ארגון ללא כוונת רווח הממוקם בדרום פרבר ביירות, שם הארגון יוצר ארכיון פתוח של חומרים הנוגעים להיסטוריה החברתית והפוליטית של לבנון. הארגון מארגן ומאפשר תערוכות ב"האנגר" המפורסם שלו[15] לאמנים כדי להתייחס בגלוי לצלקות מלחמת האזרחים בלבנון (1975–1990), הנחשבת לטאבו ולא מלומדת לא ברמות בית הספר היסודי או בתיכון. אומאם מארגנת גם הקרנות סרטים, תערוכות אמנות ודיונים הנוגעים לאלימות אזרחית וזיכרון מלחמה.[16]
אחת התערוכות המתמשכות של אומאם מאז 2008 היא "חסר", קולאז' של תצלומים המתארים נעדרים ממלחמת האזרחים בלבנון. התערוכה מוצגת בשיתוף ועדת קרובי המשפחה החטופים והנעדרים בלבנון, תמיכתם של לבנונים במעצר ובגלות, וועדת משפחות העצורים הלבנוניים בסוריה יחד עם מאות אנשים הקשורים לנעדרים.
הפרויקט של סלים, "הייא בינא" (HB), שפירושו "בואו נלך",[17] הוא יוזמה שהחלה במהלך הבחירות לפרלמנט 2005 בלבנון במטרה לקדם את מעורבות האזרחים בתהליך המדיני ולהתנגד למערכת העדתית של לבנון. סלים עצמו השווה את קהילות העדה המבוססות על דת ל"תאים שבהם כלואים הלבנונים".[18] התנועה מיישמת פרויקטים בפריסה ארצית, ועובדת במיוחד ביישובים השיעיים בדרום לבנון, ברובע הדאחייה בביירות, בהר לבנון ובאזורי הבקאע.
בשנת 2008 השתתפה התנועה כשותפה בפרויקט "אזרח לבנון" של המכון הלאומי לדמוקרטי (NDI).[19] בשיתוף אימונים למנהיגות והשתתפות אזרחית שערכה NDI, התנועה עמדה בראש מספר פרויקטים של הסברה ציבורית באזורים השיעיים בלבנון. בבעלבכ, צוות השדה של התנועה ארגן פרויקט הדברה במטרה לתמרץ את כלכלתם של החקלאים המקומיים; בשמוסטר, צוות מתואם עם התושבים במטרה לדבוק בפומבי בשירותי איסוף אשפה למניעת התפשטות מחלות. בהרמל, פרויקט כולל לאזור ניקוי נחל אסי. פרויקט זה כלל פעילויות למודעות סביבתית, ימי ניקוי ודיונים רשמיים עם נבחרי ציבור.[17]
התנועה ממשיכה ליישם את תוכנית החינוך האנגלית היחידה בלבנון לנשים בוגרות, "ללמד נשים אנגלית" ומגייסת מורים באזורים כפריים במטרה להביא שיעורים לאזורים מדוכאים כלכלית בדרום ובבקאע.[20] הפדגוגיה של התוכנית משלבת דקדוק פורמלי עם צמתים מהותיים, כגון זכויות אדם, אזרחות, מקום עבודה ואוצר מילים סביב הבית. הדגש החוצה אזורית של התוכנית מאפשר גם למורים כפריים שמעולם לא עזבו את כפריהם לנסוע ברחבי הארץ לתוכניות להכשרת מורים.
סלים הצהיר בשנת 2019 שמנהיג חזבאללה אחראי לאירועים לכאורה בהם אנשים הגיעו לביתו ולמשרדיו כדי לקרוא השמצות ואיומים. הוא דיווח גם על איומי מוות נגדו לאחר ויכוח במהלך המחאה הלבנונית 2019–2020. סלים הצהיר כי הוא סבור כי לחזבאללה היה תפקיד בפיצוץ בנמל ביירות ב-2020.[21]
בליל 3 בפברואר 2021, במהלך הסגר שהוטל במדינה על רקע מגפת הקורונה בלבנון, לוקמאן חזר לבדו במכוניתו השכורה לביירות, לאחר שביקר אצל חבר בכפר ניחא, שבמחוז צור, ולא ניתן היה לעקוב אחריו בשעות שנקפו. מאוחר יותר התגלתה מכוניתו באזור נידח בין הכפרים אל-עדוסיה ותפאחתא שבדרום מחוז המשנה אל זהראני, במחוז צידון,[22] כאשר לוקמאן נמצא מת בתוכה, לאחר שנורה ארבע פעמים בראשו ופעם אחת בגבו. הוא אושפז בבית חולים מקומי, שם הוכרז כמת. אחותו אמרה כי "נראה שיש ברצח רקע אידאולוגי ופוליטי".[23]
סלים הצהיר, בימים שלפני הרצח, כי תומכי חזבאללה איימו עליו בביתו והאשימו אותו בבגידה.[24] לאחר אישור המוות, ג'וואד נסראללה, בנו של מנהיג חזבאללה, צייץ בטוויטר: "אובדן של אנשים מסוימים הוא למעשה רווח לא מתוכנן # לא מצטער". מאוחר יותר הוא מחק את ההודעה והכחיש שהתייחס לסלים.[25] חזבאללה גינה את ההרג, הכחיש כל מעורבות וקרא לחקירה מיידית.[26] מערכת DW קבעה כי סלים היה "[איש] אחד ברשימה ארוכה של מקרי רצח" הפוקדים את מבקרי חזבאללה, וכי "איש בלבנון אינו מצפה לפתרון כלשהו ברצח סלים".[27]
אתר האינטרנט הרשמי של לוקמאן סלים (בערבית)
לוקמאן סלים, ברשת החברתית GoodreadsSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
