הלויד הימי הארץ-ישראלי

הלויד הימי הארץ-ישראלי בע"מ (Palestine Maritime Lloyd Ltd) הייתה חברת ספנות עברית בתקופת היישוב, שנרשמה בפלשתינה-א"י בשלהי שנת 1934. החברה הוקמה כשותפות בין בעל אוניות מאיטליה לבין מספר אנשי ימאות עברים. במהלך שנות קיומה היא הפעילה את ספינת הנוסעים "הר ציון" ואת אוניות המשא "הר כרמל" ו"מרים". ספינות החברה הפליגו לים השחור, לים התיכון ולצפון אירופה.

הקמת החברה

עם הקמתה רכשה לויד ימי מהשותף האיטלקי שתי אוניות מעורבות מטען ונוסעים, במטרה להפעילן בקו קבוע לאירופה בין חיפה לקונסטנצה. תוכננו תחנות בפמגוסטה שבקפריסין ובטריפולי שבלוב או, בביירות שבלבנון ובאיסטנבול שבטורקיה. הוחלט על איוש האוניות בצוותים עבריים, תוך הקפדה על שימוש בשפה העברית וניצול האוניות ללימוד והכשרת ימאים עבריים.

שתי האוניות היו מותאמות להובלת 110 נוסעים, בנוסף למטען כללי. החברה הצליחה להתבסס בשוק למרות תחרות מסחרית קשה. כל בעליה היו מענף הספנות הבינלאומית או מענף הימאות העברית. בין השותפים היו לזר ברקוביץ איש ספנות מרומניה, המהנדס עמנואל טובים איש עסקים ומנכ"ל משותף של אגודת יורדי ים זבולון א"י ובית הספר הימי זבולון, עו"ד פרברשטיין מהנהלת אגודת 'זבולון', משה שלוש וסוכן אוניות חיפאי בשם ניסים משולם. ארצישראלים אלה נקשרו עם איגנציו מסינה מג'נובה, איש ספנות איטלקי.

עקרונות החברה

מטרות החברה היו כלכליות-מסחריות וערכיות, ונקבעו גם לה העקרונות הבאים:

• ניהול חברה מקצועי וכלכלי
• החברה תשתלב בבניין הארץ
• החברה תהה בבעלות עברית
• האוניות תפלגנה תחת דגל עברי
• צוותי האוניות יהיו עבריים
• שימוש בתוצרת הארץ לאספקת האניות

בכל הנוגע לצוותים עבריים ולשכר, לא הצליחה החברה להגשים מטרותיה ובשל כך ניהלה עימה מועצת הפועלים בחיפה עימות מתמשך. למרות זאת, הצליחה החברה בקביעת מספר מאפיינים ראשוניים וייחודיים בניהול כוח בצוותי האוניות. החברה השקיעה מאמצים בגיוס ימאים יהודים, ובין היתר פורסמו מודעות בעיתוני אירופה לחיפוש ימאים וחובלים במקצועות שונים. קצינים ים רבים נענו ובאו מהונגריה ומגרמניה, והתקבלו כחובלים בכל הדרגות. כמו כן הייתה החברה הראשונה להעסיק סוורים יהודים מסלוניקי שביוון. מורה לעברית הפליג מאז שנת 1938 באופן קבוע על אוניותיה. עוד מייחודה של 'לויד ימי', שהייתה אז הראשונה להסכים להעסיק באוניותיה אישה, סקוטית בשם ויקטוריה דראמונד (אנ'), קצינת המכונות הימית הראשונה בממלכה הבריטית. ויקטוריה דראמונד שרתה ב"הר ציון" כחצי שנה בתפקיד קצינת מכונות שנייה; לאחר עזיבתה הפליגה באניות אחרות, הצטיינה בתפקידה במלחמת העולם השנייה והגיעה לימים לדרגת קצינת מכונות ימי ראשית (Chief Engineer).

ביוני 1937 נערכה על סיפון האנייה 'הר-ציון' בפיקודו של רב חובל אריך הירשפלד, ועידה ראשונה של החבל הימי לישראל.

אוניות החברה

• הר ציון אוניית קיטור, מעורבת מטען ו-110 נוסעים - א/ק 114941 - בשנת 1935 במסגרת הקמתה של חברת 'לויד ימי ארץ-ישראלי' נרכשה האונייה 'ריזווליו' (Risveglio) מבעליה האיטלקי ושמה הוסב ל-'הר ציון'. בפיקודו של רב החובל אריך הירשפלד הגיעה האוניה אל מול חוף ארץ ישראל בחיפה תחת דגל איטליה. רב החובל ביקש לרשום את האונייה בפלשתינה-א"י בנמל חיפה. משבוששו שלטונות המנדט להחליט איך תרשם אוניית הנוסעים המשולבת מטען של החברה העברית, הפליג רב החובל העברי הירשפלד ורשמה בנמל פמגוסטה בקפריסין כאונייה בריטית, ומאז הפליגה תחת דגל צי בריטי. משהייתה רשומה כאונייה בריטית, גויסה הר ציון למאמץ המלחמתי. רב החובל הוחלף בקצין בריטי מיד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. אחרי כשנה, באוגוסט 1940 בדרכה מנמל ליברפול לנמל סוואנה בארצות הברית, הותקפה על ידי צוללת גרמנית ששילחה בה טורפדו. הר ציון טובעה על 36 אנשי צוותה באוקיינוס האטלנטי. איש צוות אחד ניצל, קפריסאי ששימש מסיק דודים. מקום טביעתה המשוער צוין ב: 50°20′00″N 10°00′00″W. בין אנשי הצוות שטבעו, 17 יהודים.

• הר כרמל, אוניית קיטור מעורבת מטען ו-110 נוסעים - א/ק 2 - בים 8 מאי 1935 נרכשה באיטליה האונייה השנייה 'פרוגרסו' (Progresso), הייתה מאותם בעלים איטלקי שהפך שותף בלויד ימי. האונייה נרשמה בפלשתינה-א"י, ובזמן זה נאכפה לראשונה תקנה 917 בדבר דגל צי סוחר מנדטורי, תקנה שהייתה קיימת מדצמבר 1927 וזה אמנם הונף מעל תרנה. הר כרמל נרשמה במרשם האניות כ-'א/ק2' (אניית קיטור מספר שתיים).

אוניות שצורפו מאוחר יותר לחברה היו:

• מרים (7א)/(א/ק 133382) בשנת 1938
• אצילה (א/ק 13) בשנת 1941

לקריאה נוספת

• רב חובל הלל ירקוני. 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל, 1927-2002. חיפה, אפי מלצר, תשס"ה / 2005.
• דני זמרין. "הר ציון: ההתחלה". 24 במאי 2015. באתר: אותו הים - על ספנות ישראלית ועוד.
• קובי כהן-הטב, המהפכה הימית - אחיזת היישוב היהודי בים ובחופי ארץ-ישראל, 1948-1917. ירושלים, יד בן-צבי, תשע"ט (2019). עמ' 174-170.
• ידיעות עיתונאיות היסטוריות על לויד ימי ארצישראלי באתר: "שפת הים" - ים וספנות בעיתוני ההשכלה, התחייה והיישוב, 1948-1856.

קישורים חיצוניים

• לויד ימי ארץ-ישראלי, דף שער בספרייה הלאומית