לואיז בית-לחם

לואיז בית-לחם (באנגלית: Louise Bethlehem; נולדה ביוהנסבורג, דרום אפריקה, ב-24 באפריל 1964) היא חוקרת ספרות, תאורטיקנית של תרבות ומתרגמת. היא מכהנת כפרופסור חבר במחלקה לאנגלית ובתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים.

לואיז בית-לחם

לואיז בית-לחם
לידה	1964 (בת 60 בערך)
ענף מדעי	ספרות, תרבות
מקום מגורים	ישראל ישראל דרום אפריקה דרום אפריקה
מקום לימודים	אוניברסיטת ויטווטרסראנד (1984) אוניברסיטת תל אביב (1991) אוניברסיטת תל אביב (1998) האוניברסיטה העברית בירושלים (1999)
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים (1 באוקטובר 2015) אוניברסיטת תל אביב (1994–1995) אוניברסיטת תל אביב (1988–1998) אוניברסיטת תל אביב (1995–1998) אוניברסיטת תל אביב (1992–1993)

ביוגרפיה

בית-לחם גדלה ביוהנסבורג, דרום אפריקה. בשנת 1984 סיימה בהצטיינות את התואר הראשון באוניברסיטת ויטווטרסראנד שביוהנסבורג, וזכתה במדליית זהב לבוגרת המצטיינת של הפקולטה לאמנויות. בהמשך סיימה תואר שני M.A (בהצטיינות יתרה) ודוקטורט (בהצטיינות) באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1998 זכתה בית-לחם במלגת ליידי דייוויס לפוסט דוקטורט מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. נכון לשנת 2018, בית-לחם היא עמית נלווה ביחידת אפריקה של המכון למחקר על שם הארי ס. טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית.

אמה, מרלין בית-לחם (לבית גרזון), הייתה שחקנית טניס בינלאומית וזכתה בשנת 1962 בתחרות All England Plate שנערכה במסגרת אליפות וימבלדון עבור מתחרות שהפסידו בשלבים הראשונים של תחרות הנשים. בשנת 2003 מונתה מרלין בית-לחם לסגנית יו"ר הוועדה לקידום והגנה על זכויותיהן של קהילות מבוססות תרבות, דת ושפה (CRL Rights Commission) בדרום אפריקה. כיום היא מכהנת כנשיאת קרן הזיכרון לתרבות יהודית (Memorial Foundation for Jewish Culture). 

אחותה של לואיז, לאל בית-לחם, כיהנה כמנהלת הראשית של מחלקת היערנות במשרד המים והיערנות הלאומי של דרום-אפריקה (South African National Department of Water Affairs and Forestry), ובהמשך כיהנה כראש סוכנות הפיתוח של יוהנסבורג (Johannesburg Development Agency).

בית-לחם מגדירה עצמה, בפרפרזה על מילותיו של המשורר יליד דרום אפריקה דניס הירסון, כ"דרום אפריקנית בשלט רחוק"^[1]. היא חיה בישראל מאז שנת 1985, אמא לשני ילדים.

מחקריה

במחקרה, לואיז בית-לחם עוסקת בספרות והיסטוריה תרבותית בדרום אפריקה, היסטוריה של תרבות אקספרסיבית במאבק נגד האפרטהייד, תאוריה פוסט-קולוניאלית, לימודי מגדר, ולימודי הגירה. בית-לחם כתבה את הערך על ספרות דרום-אפריקאית עבור מדריך אדינבורו לספרות האנגלית של המאה העשרים^[2]. בית-לחם תרגמה לאנגלית כתבים ביקורתיים מאת אינטלקטואלים ישראלים בולטים, וביניהם ספרה של אריאלה אזולאי "דמיון אזרחי: אונטולוגיה פוליטית של הצילום" (2009). היא חברה בוועדה המייעצת של מפתח – כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, בהוצאת מרכז מינרוה למדעי הרוח והמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. חברה מייסדת בארגון הישראלי ללימודי אפריקה.

בדרום אפריקה מקיימת בית-לחם קשר מתמשך עם מכון ויטס למחקר חברתי וכלכלי (WiSER) באוניברסיטת ויטווטרסראנד שביוהנסבורג, שם היא משמשת גם כמרצה אורחת בכירה בבית הספר לספרות, שפה ומדיה (School of Literature, Language and Media)^[3]. היא מכהנת בוועדות המייעצות הבינלאומיות של מספר כתבי-עת בנושא חקר הספרות ולימודי אפריקה.

מושגים ממחקריה

"הרטוריקה של הדחיפות"

בשדה חקר הספרות הדרום-אפריקאית, טבעה בית-לחם את המושג "רטוריקה של דחיפות" כמושג מפתח בתרבות הספרותית של תקופת האפרטהייד. בית-לחם טוענת שתפקידה המתווך של השפה, ומעמדה של הכתיבה כאופן ייצוג, התערערו בספרות ובשיח הספרותי הביקרותי של תקופת האפרטהייד לטובת מחויבות אינסטרומנטלית ל"אמירת האמת" אודות האפרטהייד. תובנה זו, החוברת לבחינה של "הפיגורה כאמת" (“the trope as truth”), קיבלה לראשונה ביטוי במאמר שנכלל במהדורה המיוחדת של כתב-העת "Poetics Today" שאותה ערכה בית-לחם יחד עם לאון דה קוק וסוניה נרונסקי-לדן בשנת 2001, תחת הכותרת "South Africa in the Global Imaginary”^[4]. המהדורה פורסמה מחדש בשנת 2004 בסדרה "Imagined South Africa", בהוצאת Unisa/Brill. בית-לחם המשיכה לפתח רעיונות אלו במונוגרפיה "Skin Tight: Apartheid Literary Culture and Its Aftermath", שפורסמה בשנת 2006 באותה סדרה^[5]. הספר תורגם לעברית על ידי עודד וולקשטיין ופורסם בשנת 2011 בהוצאת רסלינג תחת הכותרת "צבע מקומי: אפרטהייד לאור התאוריה".

"המסלול הגלובלי של האפרטהייד"

נכון ל-2017, מתמקד מחקרה של בית-לחם בנושא "המסלול הגלובלי" של תרבות אנטי-אפרטהייד אקספרסיבית. מחקר זה היווה את הבסיס לפרויקט שקיבל את תמיכת מועצת המחקר האירופי (ERC: “Apartheid—The Global Itinerary: South African Cultural Formations in Transnational Circulation" 1948-1990)^[6]. בית-לחם טוענת שחקר התנועה הגלובלית של תרבות אקספרסיבית בתקופת האפרטהייד חושף ממדים היסטוריוגרפיים רחבים יותר של עידן המלחמה הקרה. המחקר בוחן כיצד מתנגדים פוליטיים, כותבים, מוזיקאים, אמנים, וצלמים דרום אפריקניים מיצבו שאלות הנוגעות לצדק חברתי ושוויון גזעי עבור ציבורים גלובליים שונים וכחלק מהם. חקר תפקידה של אפליה גזעית בהתוויית דמיוּן פוליטי בהקשר הגלובלי, ותפקידה של תרבות בקידום שינוי חברתי, הם נושאים מרכזיים בהקשר זה.

ספרים ופרסומים

בעברית

• בית-לחם, ל. (2011). צבע מקומי: אפרטהייד לאור התאוריה. רסלינג, תל אביב.
• בית-לחם, ל., יונה, י., כוכבי, ט., ושנהב, י., "מחקר ותאוריה בלימודים פוסטקולוניאליים" גיליון נושא, מספר 29 תיאוריה וביקורת (מכון וו-ליר בירושלים והקבוץ המאוחד).

באנגלית

• Bethlehem, Louise. 2006. Skin Tight: Apartheid Literary Culture and its Aftermath Unisa (University of South Africa) Press, Pretoria; Koninklijke Brill NV, Leiden.

Edited Volumes

• de Kock, L., Bethlehem L., and Laden, S., eds. (2001). “South Africa in the Global Imaginary.” Special Issue of Poetics Today 22(2) Summer 2001. Duke University Press: Durham, NC. Reprinted as: (2004). South Africa in the Global Imaginary. Unisa (University of South Africa) Press, Pretoria; Koninklijke Brill NV, Leiden.
• Ahluwalia, P., Bethlehem L., and Ginio, R., eds. (2007).Violence & Non-Violence in Africa. Routledge: London and New York. (Reprinted in paperback in 2011).
• Bethlehem, L., Nethersole, R., and Titlestad, M., eds. (2008).“The State of Literary Studies in South Africa.” Special Centenary Edition, English Studies in Africa 51(1).
• Schler, L., Bethlehem, L., and Sabar, G., eds. (2009).“Rethinking Labour in Africa, Past and Present.” Special Issue of African Identities, 7(3). Routledge: London and New York. (Reprinted in book form in 2010).
• Bethlehem, L. and Harris, A. (PI), eds. (2012). “Unruly Pedagogies; Migratory Interventions: Unsettling Cultural Studies.” Special edition of Critical Arts: A Journal of South-North Cultural and Media Studies, 26(1). Routledge: London and New York.

קישורים חיצוניים

• דף הבית של לואיז בית לחם באוניברסיטה העברית (באנג')
• לואיז בית לחם, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. HADRIEN DIEZ, An Interview with Denis Hirson, Novelist, Poet, and Long Distance South African, africabookclub.com, ‏DECEMBER 1, 2011(הקישור אינו פעיל)
2. (Edinburgh Companion to Twentieth-Century Literatures in English, (2006, עורכים: בריאן מקהייל ורנדל סטיבנסון)
3. The University of the Witwatersrand, Johannesburg, [e-mail] - Wits University, www.wits.ac.za (באנגלית)
4. "South Africa in the Global Imaginary". Duke University Press (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2017-09-16. נבדק ב-2017-09-16.
5. Skin Tight | Brill, www.brill.com (באנגלית)
6. "Apartheid--The Global Itinerary" (באנגלית). נבדק ב-2017-09-16.