שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

כשהארי פגש את סאלי

סרט משנת 1989 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כשהארי פגש את סאלי
Remove ads

כשהארי פגש את סאליאנגלית: When Harry Met Sally…) הוא סרט קומדיה רומנטית אמריקאי, שיצא לאקרנים בשנת 1989. את הסרט ביים רוב ריינר, ומככבים בו בילי קריסטל ומג ראיין. הוא עוסק ביחסיהם של הארי וסאלי לאורך שתים עשרה שנים – מפגישתם הראשונה, דרך שתי פגישות אקראיות שלהם בשנים שלאחר מכן, וכלה במערכת היחסים שהתפתחה ביניהם לאחר הפגישה השלישית[2].

עובדות מהירות בימוי, הופק בידי ...
Remove ads
Remove ads

עלילה

הארי (בילי קריסטל) וסאלי (מג ראיין) נפגשו לראשונה ב-1977, כששניהם סיימו את לימודיהם באוניברסיטת שיקגו, והזדקקו לשותף בנסיעה לניו יורק. במהלך הנסיעה הם פיתחו אנטגוניזם זה כלפי זו. הם נפגשו שנית באקראי חמש שנים לאחר מכן, בנמל תעופה ניו יורקי. לאחר עוד שש שנים, הם נפגשו שוב, בחנות ספרים, ומאז התפתח ביניהם קשר חברי הדוק[2].

היחסים ביניהם היו אפלטונים למשך זמן, אך בלילה אחד הארי וסאלי שכבו. הארי, ברגע של מבוכה בבוקר שלמחרת, החליט לחמוק במהירות, וסאלי זעמה. הוא ניסה לשקם את יחסיהם במשך זמן מה. במסיבת הסילבסטר, שניהם הרגישו בודדים ללא בני זוג, ואז מצאו את עצמם זה בזרועות זו, והחליטו להפוך לבני זוג. הסרט מסתיים בידיעה על כך שהארי וסאלי התחתנו[2].

הסרט זכור במיוחד בזכות סצנה במעדנייה של כץ בניו יורק, שבה בני הזוג מתווכחים האם גבר יכול להבחין כשאישה מזייפת אורגזמה. סאלי טוענת שלא, וכדי להוכיח זאת מציגה אורגזמה מזויפת (כשהיא לבושה) לעיניי הנוכחים במסעדה, ובסיום ממשיכה לאכול. סועדת מבוגרת בשולחן שלידם (אמו של הבמאי רוב ריינר) פונה למלצר ואומרת "אני אזמין מה שהיא הזמינה"[3].

Remove ads

הכנסות

'כשהארי פגש את סאלי' הכניס כ-93 מיליון דולר בארצות הברית. הסרט ממוקם במקום ה-11 בטבלת הסרטים המכניסים ביותר של 1989, יותר מכל קומדיה רומנטית אחרת שיצאה באותה שנה. בשנות ה-80 יצאו רק שתי קומדיות רומנטיות מצליחות יותר: "מגלה את אמריקה" ו"ארתור".

סרט זה היה שיא כלכלי עבור הבמאי רוב ריינר, התסריטאית נורה אפרון והשחקן הראשי בילי קריסטל.

תגובות

הסרט הועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר. כמו כן, הוא היה מועמד לחמישה פרסי גלובוס הזהב: לקומדיה/סרט מוזיקלי הטוב ביותר, לבימוי, לתסריט, ולשחקן ולשחקנית הראשית הטובים ביותר בקומדיה/סרט מוזיקלי (בילי קריסטל ומג ראיין, בהתאמה). באף אחת מהקטגוריות הוא לא זכה.

הסרט נכנס לרשימת עשר הקומדיות הרומנטיות הטובות ביותר של Entertainment Weekly ב-2002.

בדירוגי מכון הסרטים האמריקאי הוא במקום השישי ברשימת הקומדיות הרומנטיות (2008), במקום ה-23 ברשימת הקומדיות ובמקום ה-25 ברשימת ה"תשוקות" (סיפורי האהבה הגדולים ביותר). השיר "It Had to Be You" מתוכו הופיע במקום ה-60 ברשימת השירים הגדולים ושורת המחץ "אני אוכל את מה שהיא אוכלת" (I'll have what she's having) במקום ה-33 ברשימת הציטוטים.

בתרבות

  • סצנת המעדנייה זכתה למספר פרודיות: ביניהם, ב"החבובות הלילה" ששם קריסטל עצמו עושה את הסצנה עם מיס פיגי (שבו היא שאלה אותו האם הוא יכול להבחין בין עיטוש מזויף או אמיתי) ובסדרת הפרודיות לסרטים בכיכובו של עוגיפלצת, ששם קולות האנחה הם מאכילת העוגייה בתאווה.
  • בפרסומות הסופרבול בשנת 2025 הציגה חברת הלמנס פרסומת המתבססת על הסצנה במעדנייה. בפרסומת בילי קrיסטל ומג ראיין יושבים במעדניה המקורית ומג משמיעה אנחות תוך כדי שהיא נוגסת בכריך עם מיונז הלמנס[4].
Remove ads

קישורים חיצוניים

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads