כעבה-י זרתושת

כעבה-י זרתושת
کعبه زرتشت
היסטוריה
עשוי מ	אבן גיר
אתר ארכאולוגי
אתר אינטרנט	http://www.persepolis.ir/
מיקום
מדינה	איראן
קואורדינטות	29°59′18″N 52°52′26″E
	(למפת איראן רגילה) טהראן משהד כרג' אספהאן תבריז שיראז קום אהוואז רשת כרמאנשאה בנדר עבאס אפגניסטן פק. טורקמניסטן או. אזר. א. ט. עיראק כ. ערב; הסעודית; ק. אי. ע. הים; הכספי; המפרץ; הפרסי; מפרץ עומאן כעבה-י זרתושת

כעבה-י זרתושת (בפרסית: کعبهٔ زرتشت תעתיק מדויק: כעבה זרתשת), כלומר, ה"קובייה של זורואסטר", הוא מגדל מרובע אחמני מהמאה ה-5 לפנה"ס שנמצא בנקש-י רוסתם, אתר ארכאולוגי שממוקם צפונית-מערבית לפרספוליס, שבאיראן. זה הוא אחד מהממצאים הרבים המאופיינים כאדריכלות אחמנית (אנ').

עובדות מהירות היסטוריה, עשוי מ ...

סגירה

השם כעבה-י זרתושת כנראה שויך למקום במאה ה-14, כאשר אתרים קדם אסלאמיים רבים זוהו עם דמויות ואירועים מהקוראן ומהשאהנאמה. המבנה בעצם אינו מקדש זורואסטרי, וגם אין ממצאים המעידים על כך שהמבנה אי פעם היה אתר עלייה לרגל.^[1]

המבנה, אשר הוא העתק של בניין בפסארגאדה, נבנה ככל הנראה על ידי דריווש הראשון (521-486 לפנה"ס) כאשר הזיז את פרספוליס, או על ידי ארתחשסתא השני (404-358 לפנה"ס) או על ידי ארתחשסתא השלישי (358-338 לפנה"ס). הבניין בפסארגאדה עתיק יותר במספר עשורים. החומה המקיפה את המגדל מתוארכת לתקופה הסאסאנית.

המגדל המרובע בנוי מבלוקים של אבני גיר לבנות, שבשונה מהבניין התאום, מוחזקים במקום על ידי ברזלים. לצורך בנייתו לא השתמשו במלט. ארבע פאות הבניין הן ברוחב של 7.25 מטר. גובה המבנה הוא 12.5 מטרים. הגג הוא מעין פירמידה של שלוש מדרגות בגובה של 1.5 מטר. צדי המבנה מקושטים בחלונות מזויפים העשויים מאבן גיר שחורה השקועה מעט ביחס לפני המבנה.

פנים המבנה מורכב מחדר פנימי ריבועי בגובה של 5.7 מטר ורוחב 3.7 מטר. הכניסה אליו היא דרך דלת עם משקוף מעוטר הנמצאת בחציו העליון של המגדל. בעבר היה ניתן להגיע אל הדלת באמצעות מדרגות, שכיום רק חלקן התחתון שרד. הדלת שהייתה עשויה מאבן קשה והייתה ברוחב 1.7 מטר וברוחב 1.9 מטר, נעלמה.

מכתובות סאסאניות על הבניין ניתן להבין שהמבנה שימש בעבר מקום פולחן לאש, או אולי מעין מדורת הנצחה לשליטים שקבריהם נמצאים במרחק של מטרים ספורים מהמבנה. תאוריה זו נדחתה בגלל הפתחים המועטים שיגרמו להחנקת האש בגלל חוסר אוויר. בכל מקרה לא סביר להניח שהמחבר של הכתובת יידע מה היה השימוש בבניין 700 שנים לאחר בנייתו.

מאוחר יותר הוצע שמבנה זה ותאומו שימשו מגדלי שמירה עבור ה"paraphernalia of rule".

היום, חוקרים מחשיבים את המבנה כקבר אחמני מלכותי. החוקרים פ. וייסבך (F. Weissbach) וא. דמנט (A. Demandt), טוענים ששני המבנים דומים לתיאור קברו של כורש בספריהם של אריאנוס (6.29) וסטראבון (15.3.7) יותר מאשר המבנה בפסארגאדה המיוחס בדרך כלל למלך.

על החומה הסאסאנית המקיפה את המבנה נמצאות שלוש כתובות מהמאה ה-3.

על הקירות המזרחי, המערבי והדרומי חקוקה הכתובת של שאפור הראשון בשלוש שפות: על הקיר המזרחי בפרסית אמצעית, על הקיר המערבי בפרתית (אנ') ובדרום ביוונית עתיקה. מתחת לכתובת המזרחית של שאפור נמצאת כתובת (כתובת KKZ) בפרסית אמצעית של הכוהן העליון קרתיר (אנ').

הכתובת התלת-לשונית של שאפור הראשון, המכונה SKZ או KZ או Res Gestae Divi Saporis מכילה תיאור של השלטון שלו. תיאור זה שופך אור על השלטון בתקופה הקדומה של הממלכה הפרסית. היא מכילה גם תיאור של מלחמותיו של שאפור ברומאים (אנ'), והתיאור המופיע בכתובת זו שונה משמעותית מהתיאור במקורות הרומיים. שאפור טוען שהביס והרג את הקיסר גורדיאנוס השלישי בקרב מיסיך (אנ'), ושהביס כוח רומי גדול בקרב ברבאליסוס (אנ'), וכן שתפסו את הקיסר ולריאן בקרב אדסה בין אדסה (אנ') וחרן. מקורות רומיים מזכירים רק את הקרב האחרון, ובדרך כלל טוענים שוולריאן נתפס בגלל בגידה של מקורביו.

השם Res Gestae Divi Saporis (תיאור מפעלותיו של שאפור האלוהי) ניתן לכתובת על ידי הארכאולוג מיכאיל רוסטובצף בתור חיקוי של כתובתו של הקיסר אוגוסטוס - Res Gestae Divi Augusti (תיאור מפעלותיו של אוגוסטוס האלוהי).