בית הסוהר מעשיהו
בית סוהר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הסוהר מעשֵׂיהו הוא מתקן כליאה לאסירים הממוקם במתחם מחוז מרכז של שירות בתי הסוהר, ושוכן בין הערים רמלה ולוד. בית הסוהר נקרא על שמו של שומר הסף בבית המקדש בימי המלך יהויקים[1].
 | |
| חצר כלא מעשיהו ב-1958 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית סוהר  |
| מיקום |
רמלה |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1952 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1952 |
| קואורדינטות | 31°56′09″N 34°52′59″E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הסוהר מעשיהו  מצפון: __ לוד, __ מועצה אזורית שדות דן ממזרח: __ מועצה אזורית חבל מודיעין ממזרח, מדרום וממערב: __ מועצה אזורית גזר ממערב: __ באר יעקב | |
  | |
בית הסוהר מסוגל להכיל עד 1,300 אסירים במספר אגפים, וכלואים בו אסירים פליליים השפוטים למאסר של עד 7 שנים, ואסירים פליליים שזמן המאסר שנותר להם קטן מ-7 שנים[2]. בבית סוהר זה נמצא הריכוז הגדול ביותר של אסירים פליליים בישראל.
תולדות בית הסוהר
מחנה מעשיהו הוקם על ידי תת-גונדר צבי גבעתי, שלימים היה המשנה לנציב בתי הסוהר. תחילה הוגדר "כבית סוהר ברמת ביטחון מזערי", וייעודו המקורי היה כליאת אסירים במאסר ראשון או כאלה שאינם בעלי עבר פלילי עשיר. בנובמבר הושלמה בנייתו של המחנה, שנועד לאכלס 144 אסירים לצורכי שיקום. האסירים קיבלו הכוונת מקצועית, חינוך, פעילויות ספורט ואף זכו לבקר בבתי קולנוע. אסירים יצאו לעבוד מחוץ למחנה ללא ליווי וזכו לביקורים תכופים של המשפחות[3], דבר שנתן למקום שם של בית הבראה. במחנה נכלאו אסירים ברמת סיכון נמוכה, שרובם שפוטים למאסר ראשון, דבר שהביא למחנה אסירים רבים שכלל לא היו זקוקים לשיקום, כמו עבריינים כלכליים שסחרו בשוק השחור. המחנה הוקם על שטח של מאות דונמים והיה אמור להוות חווה חקלאית, אך עד יוני 1953 הוקמו רק גינות קטנות בין ביתני האסירים[4]. התנאים הטובים בכלא מעשיהו הביאו אסירים לבקש להיכלא בו[5], אך היה גם מי שביקש לעזוב את מעשיהו בטענה "אני רגיל לשבת בבית סוהר ולא בבית חולים"[6] ולירידה במשמעת בבתי סוהר אחרים אצל האסירים שקנאו באסירי מעשיהו[4].
בשנת 1954 הוקם במעשיהו אגף לנוער[7]. בביקור שערכו בכלא חברי החוג לשיקום האסיר בחיפה, ובראשם נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יעקב אזולאי, הם ציינו לטובה את התנאים במחנה[8]. במרץ 1956 נפתח במחנה בניין תרבות מפואר[9].
בראשית המאה ה־21 נפתחו בשטח בית הסוהר, בנוסף לאגפים השיקומיים הקיימים, גם אגפים מיוחדים לכליאת עובדים זרים לפני גירושם מה שנסגר בהמשך לאחר העברתם למתקן חולות, וכן אגפים ייחודיים לזקנים וחולים, ולטיפול בעברייני מין.
בתקופת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הוכן בכלא אגף מיוחד לאסירים על רקע אידאולוגי. במקביל במהלך ארגוני של השב"ס שינה מעשיהו את הגדרתו מכלא בסיווג ביטחוני נמוך, לכלא בסיווג בינוני[10], והחל לקלוט אסירים פליליים מורשעים בעבירות קשות (עד אז קלט הכלא מורשעים בעבירות קלות בלבד), דבר שחייב את תגבור אמצעי הביטחון במקום[11]. הוספת אגפים חדשים אלה שינתה את פני בית הסוהר מכלא שיקומי גרידא לבית סוהר עם אוכלוסיות מגוונות.
בית הסוהר כיום
בית הסוהר משתרע על שטח של כ-57 דונם. הוא מוקף בחומה נמוכה ובלתי מאיימת ובכמה מאות מטרים של גדר ללא חומה. למבקר מבחוץ הוא נראה כמחנה צבאי קטן עם ביתנים מוארכים, שדרות אקליפטוסים וערוגות פרחים מטופחות. תנאי הכליאה (באגפים הפתוחים) בו נחשבים מהנוחים שיש לאסיר במדינת ישראל. רוב שעות היממה האסירים בו שוהים מחוץ לתאם, ומשתתפים בפעילות חברתית ותרבותית, יוצאים לחופשות מסודרות, וזוכים לביקורי משפחות.
מטרת הכליאה בבית הסוהר היא להכין את האסירים לקראת שחרורם לקליטה בחברה כאזרחים נורמטיביים, ושירות בתי הסוהר מעביר אליו, מבתי סוהר סגורים, אסירים שריצו חלק מתקופת מאסרם ונמצאו נקיים מסמים, ובעלי מוכנות לעמוד בדרישות המקום. השהות במעשיהו מצמצמת את החיכוך בין האסיר המשתקם לבין עבריינים שבחרו בדרך הפשיעה, ומסייעת לו לתכנן את עתידו לקראת שחרורו.
בבית הסוהר מרכז חינוך הכולל כיתות ללימוד השפה העברית, כיתות להשלמת 12 שנות לימוד והכנה לבחינות בגרות, לימודים אקדמאיים[11]. פעילויות וקבוצות טיפול רבות ומגוונות.
במרכז החינוך קיימת פינת חי לצורך טיפול בעזרת בעלי חיים לכלל האסירים ובפרט לאסירים השפוטים על אלימות.
אגפי בית הסוהר
- אגפי עצורים.
- אגפים סגורים לאסירים פליליים המשתמשים בסמים או בעלי התנהגות בעייתית (ללא חופשות).
- אגף שיקום - אגף המיועד לאסירים שעברו הליך טיפולי במהלך מאסרם ועומדים בפני שחרור, באגף זה יוצאים לעבודה מחוץ לכלא.
- אגף תורני (אגף 8) - אגף המיועד לאסירים דתיים, וכולל מדרשות בהן אסירים לומדים תורה. באגף זה מבוצע שיקום במסגרת תורנית, ואסורה בו החזקת טלוויזיה
- אגף טיפולי לעברייני מין (אגף 4) - אגף לטיפול בעברייני מין, נפתח ב־2006[12]
- אגפים פתוחים לאסירים אשר הוכיחו התנהגות טובה ומשולבים בתעסוקה בתוך בית הסוהר או במרכז החינוך ומשלימים שנות לימוד או בגרויות וכן נמצאים בקבוצות פסיכו-חינוכיות וטיפוליות. אגפים אלו נחשבים לנקיים מסמים.
- אגף לאסירים חולים, קשישים וטעוני פיקוח אשר זקוקים ליותר השגחה ועזרה, באגף נמצאים גם אסירים "תומכים" שעוזרים לאסירים אלו בהתנהלות היומיומית.
- אגף לאסירים אזרחיים - אגף לעצורים בשל סרבנות גט או הליכי הוצאה לפועל.
- אגף אסירי עבודה - אגף לאסירים המבצעים עבודות בכלא (מטבח, גינון ניקיון ועוד) ובמתקנים סמוכים.
- אגף 10 - האגף נחנך בראשית 2016 לקראת כניסתו לכלא של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. והיה מיועד בזמנו לאסירים הדורשים הגנה ביטחונית בשל תפקידם בעבר וידע אותו הם מחזיקים, בשל איומים ביטחוניים וחשש מזליגת מידע רגיש ועל כן היה אגף מבודד. כיום זהו אגף פתוח שאסירים בו יוצאים לעבודות ולחינוך בתוך בית הסוהר.
- בעבר הכיל הכלא אגף לעובדים זרים בלתי חוקיים טרם גירושם (או שלא ניתן היה לגרשם מסיבות שונות)[13], ששוכנו במבנים טרומיים שנבנו תחילה לצורך הכנה לאפשרות של גל אסירים אידאולוגיים על רקע תוכנית ההתנתקות[10], אך לאחר מכן הועברו אסירים אלו לכלא גבעון[11].
אסירים מפורסמים
דב שילנסקי היה מהמפורסמים הראשונים במחנה מעשיהו, לאחר שהורשע בחברות במחתרת אשר התכוונה לפעול נגד הסכם השילומים. הוא תפקד במחנה כתרבותניק וסייע לשירות בתי הסוהר במיון אסירים[14].
אישי ציבור אחדים שנדונו למאסר, נשלחו לרצות את עונשם במעשיהו. שר הפנים לשעבר, אריה דרעי, הגיע לרצות את עונשו בחודש ספטמבר 2000, מלווה בקהל אוהדים עצום. בתקופת מאסרו הוקמה בשטח ישיבה בשם "ישיבת שאגת אריה"[15]. הישיבה והמאהלים שהיו לידה פורקו רק ביום שחרורו וזאת חרף בקשתו של דרעי לסגור את הישיבה עוד בימיו הראשונים בכלא[16] (אם כי פונה לפני כן במרץ 2001, בזמן שדרעי ריצה רק חצי מעונשו[17]).
מלבד דרעי, גם שר האנרגיה והתשתית לשעבר גונן שגב, שהורשע בהברחת סמים ובגנבה מכספומט בסין; חבר הכנסת לשעבר ובנו של אריאל שרון, עמרי שרון שהורשע בשוחד ריצו את עונשם במעשיהו[18]
בשנת 2009 נכנס לכלא שר הבריאות לשעבר מטעם ש"ס, שלמה בניזרי, שהורשע בלקיחת שוחד[19].
בשנת 2011 נכנס למעשיהו נשיא מדינת ישראל לשעבר, משה קצב שהורשע באונס[20], ושוכן באגף התורני של הכלא, כשותף לתא של בניזרי[21]
ב-15 בפברואר 2016 החל ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט לרצות במעשיהו 19 חודשי מאסר שנגזרו עליו[22].
ב-1 במאי 2017 החל הרב יונה מצגר, הרב הראשי לישראל לשעבר, לרצות את עונשו, שלוש וחצי שנים, עבור קבלת שוחד[23].
ב-15 באוקטובר 2017 החל הזמר קובי פרץ לרצות את עונשו במעשיהו[24].
באוקטובר 2018 החל נוחי דנקנר לרצות במעשיהו 3 שנות מאסר[25].
לקריאה נוספת
- ד"ר שאול רוזנפרל, אסירים סוהרים ומה שביניהם - כלא מעשיהו 1978 – 1982, 2004
- מרדכי ירושלמי, מעשיהו - מעשה ומעשיות 2011-1952, הוצאת כרמל, 2013
קישורים חיצוניים
- בית הסוהר מעשיהו, באתר שירות בתי הסוהר
- מעשיהו - מושבה של אסירים, מעריב, 26 בדצמבר 1952
- ש. שחורי, אסירים בישראל, דבר, 9 באפריל 1954
- מאחורי חומות הכלא, מעריב, 8 במרץ 1957
- ראובן שפירא, מעשיהו: למה הם בורחים?, דבר, 16 בנובמבר 1979
- יהודה שלזינגר, בעזרת אשם, באתר ישראל היום, 4 בנובמבר 2011
- ירון דורון, אולמרט ייכלא באגף מיוחד בכלא מעשיהו, באתר nrg, 29 בדצמבר 2015
אגף הקשישים בכלא מעשיהו, בערוץ כאן 11, נובמבר 2019
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
