כיס המרה

כיס המרה (באנגלית: gallbladder) הוא איבר קטן בחלק הצדי הימני והעליון של הבטן הממוקם בצמוד לכבד, שהפרשותיו מסייעות בתהליך העיכול: בכיס המרה נאגר נוזל המרה, אשר מיוצר בכבד, ומלבד זאת, כיס המרה אחראי לספיגת מים ומלחים ולהפרשת יוני מימן וגליקופרוטאינים לנוזל המרה.

ערך שניתן לשפר את מקורותיו

ערך זה עוסק באיבר בגוף. אם התכוונתם למנהיג צבאי, ראו גאל.

כיס המרה

שיוך	מערכת העיכול
מיקום אנטומי	חלל הבטן
אספקה עורקית	עורק כיס המרה
ניקוז ורידי	cystic vein
עצבוב	celiac ganglia, העצב התועה
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1197)
מזהים
לטינית (TA98)	vesica fellea
טרמינולוגיה אנטומיקה	A05.8.02.001
TA2 (2019)	3081
FMA	7202
קוד MeSH	A03.159.439
מזהה MeSH	D005704
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0016976

כיס המרה

כיס המרה (בירוק)

אחר אכילה, כיס המרה מתכווץ והמרה מופרשת אל דרכי המרה ומשם לתריסריון. תפקיד נוזל המרה לפרק שומנים, קפאין וכלורופיל. בנוסף, בהיותו של נוזל המרה בסיסי, הוא מסייע בסתירת החומציות הרבה שנמצאת בקיבה, לפני המעבר למעי.

אנטומיה

כיס המרה הוא איבר באורך של 7.5-10 ס"מ, שמחובר לחלק התחתון של הכבד על ידי רקמת חיבור רפויה. יכולת הקיבול שלו היא בין 30–50 מ"ל. דופן כיס המרה מורכבת בעיקר משריר חלק. כיס המרה מתחבר אל צינור הכבד המשותף (Common hepatic duct) על ידי צינור כיס המרה (Cystic duct).

פיזיולוגיה

כיס המרה משמש כמאגר של מיצי מרה. מיצים אלו מיוצרים על ידי הפטוציטים בכבד בין הארוחות, בזמן שהסוגר ע"ש אודי (Oddi) סגור, וממנו עוברים אל כיס המרה. בתוך כיס המרה מתרכז נוזל המרה פי 5–10 מריכוזו המקורי בכבד. כאשר נכנס מזון לתריסריון מופרש ההורמון כולציסטוקינין (CCK) בתגובה לנוכחות של שומן וחומצות אמינו. הורמון זה גורם לכיס המרה להתכווץ כמו גם להרפיית הסוגר ע"ש אודי הממוקם בצומת בין כיס המרה לתריסריון. פעולות אלו גורמות להפרשת המרה על ידי כיס המרה ולפתיחת הדרך שבין כיס המרה לתריסריון.

הרכב המרה ותפקיד המרה

מיצי המרה הם נוזלים המכילים בעיקר חומצות מרה (80%), לציטין (פוספוליפיד- 16%) וכולסטרול (4%). ההפרשה של מיצי מרה מהכבד היא בערך 500–600 מ"ל ליום.^{[דרוש מקור]} חומצות המרה מיוצרות מכולסטרול, והן מחולקות לחומצות מרה ראשוניות (כלומר, מיוצרות בכבד, כוללות את ה- cholic acid ואת ה- chenodeoxycholic acid), וחומצות מרה שניוניות (כלומר, מיוצרות במעי הגס על ידי חיידקים מחומצות מרה ראשוניות, וכוללות בין היתר את ה- deoxycholate acid, litocholate acid). חומצות מרה פועלות כסוג של דטרגנט - הן יוצרות מבנה מיוחד הנקרא מיצלה - micelles, אשר מאפשר את המסיסות של כולסטרול ולכן את הפרשתו במרה כמו גם את ספיגתו וספיגת ויטמינים מסיסים בשומן מתוך המעי. במילים אחרות, מיצלה זו מאפשרת לכולסטרול וכן לשומנים אחרים להפוך למסיסים וכתוצאה מכך להיספג בגוף.

זרימת המרה מן הכבד ומחזור המרה

המרה נוצרת באוניות הכבד, ומופרשת דרך רשת של תעלות מורכבות אשר מתאחדות ליצור בסופו של דבר את דרכי המרה אשר יוצאות מן הכבד - הנקראות common hepatic duct. תעלה זו היוצאת משער הכבד מתאחדת עם התעלה מכיס המרה, ושתיהן יוצרות את ה- common bile duct - או בראשי תיבות - CBD. תעלה זו המובילה את מיצי המרה, נכנסת לתריסריון לאחר איחודה עם צינור הלבלב המוביל הפרשות מן הלבלב. זרימה תקינה של מיצי מרה דרך תעלות אלו תלויה במערכות שונות שפועלות בין היתר לצורך מעבר אקטיבי של חומצות מרה מתאי הכבד המייצרים אותן לתוך דרכי המרה עצמן. מעבר אקטיבי זה מתווך על ידי משאבות שונות, כאשר כיום ידוע על פגמים גנטיים בכמעט כל המשאבות הללו המקושרים ביצירת אבנים או פגמים אחרים ביצור הפרשת המרה.

מיצי המרה ממוחזרים ברובם מדי יום דרך ספיגה מחדש, כאשר מנגנוני הספיגה-מחדש נחלקים למנגנון של דיפוזיה פסיבית לכל אורך המעי, וכן העברה אקטיבית שהיא משמעותית יותר ומתרחשת במעי הדק הסופי. אותן חומצות מרה שנספגו מחדש עוברות דרך מערכת הדם הפורטלית, ותאי הכבד קולטים אותן בחזרה ומפרישים אותן שוב לדרכי המרה. בדרך זו יש סירקולציה או מעגל תוך כבדי של הפרשת מיצי מרה וספיגתם מחדש. ביום ממוצע, ישנם בין 5–10 מחזורים כאלו, כאשר במצבים נורמליים עד 95% מחומצות המרה הללו נספגות מחדש, והשאר מופרשות בצואה. את האובדן בצואה משלים הכבד על ידי יצירה מחדש של הכמות החסרה - תאי הכבד מסוגלים לייצר עד 5 גרם ליום של חומצות מרה חדשות. יכולת תאי הכבד לייצר חומצות מרה חדשות היא מוגבלת, ולכן במחלות שונות הקשורות בתת ספיגה, שבהן חומצות המרה לא נספגות היטב מחדש, לעיתים הכבד לא מצליח לפצות על כל האובדן וכתוצאה מכך יש בעיה בספיגה של שומנים והצואה הופכת שומנית (במקום להיספג מחדש, שומנים אובדים בצואה).

אבני כיס מרה

ערך מורחב – אבני כיס מרה

היווצרות אבנים (מרביתן מכילות כולסטרול) בכיס המרה שכיחה יותר בקרב נשים. מנגנון היווצרות האבנים קשור בחוסר שיווי משקל בין המרכיבים השונים של נוזל המרה (למשל, עודף בכולסטרול), וכן ירידה בתנועתיות של כיס המרה עצמו. אבנים בכיס המרה יכולות להיות שקטות ולא להוות בעיה כלשהי במהלך כל החיים, אולם הן עלולות להביא לסיבוכים שונים, ביניהם דלקת כיס המרה, דלקת דרכי המרה ועוד.

דלקת כיס המרה

ערך מורחב – דלקת כיס המרה

דלקת כיס המרה (באנגלית- Cholecystitis) היא דלקת של כיס המרה המתרחשת בדרך כלל לאחר חסימתו על ידי אבני כיס מרה. אבן החוסמת את מוצא כיס המרה יכולה להביא למספר תגובות דלקתיות - אצל מרבית החולים, היווצרות הדלקת היא לאור זיהום חיידקי. הטיפול בדלקת כיס המרה הוא ניתוח להסרת כיס המרה וכן טיפול אנטיביוטי.

מעבר אבנים לדרכי המרה

מעבר של אבנים לדרכי המרה, או Choledocholithiasis, הוא מצב המתקיים אצל 10% עד 15% מן החולים שיש להם אבני כיס מרה. מצב זה עולה עם הגיל, כשרוב האבנים הללו הן אבני כולסטרול, ויתרתן הן אבני פיגמנט המתפתחות מסיבות שונות. במרבית המקרים, אבנים בדרכי המרה עצמן גורמות לסיבוכים. הסיבוכים העיקריים הם כדלקמן:

דלקת דרכי המרה

ערך מורחב – דלקת דרכי המרה

דלקת בדרכי המרה יכולה להיות כרונית או חריפה. במרבית המקרים מופיעים חיידקים בדרכי המרה, והחולה מסתמן עם כאב בטן, צהבת וחום שעולה בקפיצות יחד עם צמרמורות. טיפול הבחירה הוא ביצוע ERCP לצורך אבחון וטיפול.

דלקת לבלב חריפה

ערך מורחב – דלקת לבלב חריפה

דלקת לבלב חריפה נגרמת פעמים רבות כתוצאה ממעבר אבני כיס מרה לדרכי המרה המביא לחסימה של הפרשות הלבלב, כאשר התסמינים הקליניים העיקריים הם כאב בצורת חגורה או כאב בבטן שמאלית, הקאות ממושכות ומבחינת בדיקות מעבדה עליה ברמות אנזימי הלבלב בדם.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: כיס המרה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיס המרה

• כיס המרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כיס ודרכי מרה באתר משרד הבריאות.