כינוי מקור הוא סוג של זכות קניין רוחני על שמות של מוצרים שקשורים לשם גאוגרפי של חבל ארץ, אזור או מדינה, הכלול בשמו של מוצר, ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן בעיקרן פרי אותה סביבה גאוגרפית, טבעה ואנשיה. בכינוי מקור, לא די בקשר גאוגרפי לאזור מסוים, אלא ישנה דרישה נוספת – שהאיכויות של המוצר הן תוצאה של מאפייני אותו אזור גאוגרפי – למשל תנאי אקלים, מים, חלב, גפנים, מיומנויות ומסורת של היצרנים באותו אזור. לא משנה מהו גודלו של האזור.
דוגמה מוכרת היא "שמפניה" ליין מבעבע שמיוצר בחבל שמפניה, וגבינת פרמז'ן, מחבל פרמה באיטליה.
הסדר ליסבון
"הסדר ליסבון" הוא אמנה בינלאומית שנועדה לתת למדינות החתומות באמנה הגנה מוגברת לכינויי מקור. ההסדר בא להבטיח הגנה לכינויי מקור מפני חיקוי או גזילה, גם אם השימוש הבלתי מורשה בכינוי איננו כרוך בהטעיה. הסדר זה שונה מהסדרים ואמנות קודמות, בקשר לסימני מסחר: אמנת פריז בדבר הקניין התעשייתי (1883) והסדר מדריד בדבר מניעת ציוני מוצא כוזבים/מטעים (1891).
הסדר ליסבון חל על כינוי מקור אשר מוגדר בחוק כאמור לעיל. באמנת פריז, שהסדירה בין היתר היבטים של סימני מסחר, לא הייתה התייחסות והגדרה לכינוי מקור וציון המוצא. הסדר מדריד לא הגדיר מהו ציון המוצא ולא הסביר מה הכוונה בכך. הוא קבע כי ציון מדינה או חבל ארץ במדינה הוא מקום המוצא של מוצר מסוים. הסדר מדריד, וההתייחסות בו לציון מוצא, אינו דורש שלמוצר יהיו תכונות מיוחדות ו/או דרישות מיוחדות לאזור המוצא. הוראות הסדר מדריד מצאו ביטוי בפקודת סימני הסחורות, אשר התייחסה לציוני מוצא ולא לכינויי מקור, ולמעט שני חריגים, האיסור לפי פקודה זו מתייחס לגבי ציון מוצא כוזב, מצב שבו הציון עלול להטעות את הציבור בקשר למקור המוצא (החריגים הם ביחס לפרי הדר וליין).
הטכניקה של ההגנה, כפי שנקבעה באמנה, שונה מטכניקות רגילות, ולפיה יש לכל מדינה אפשרות לקבוע לעצמה את ההגנה על האזורים הגאוגרפיים בתחומה, כלומר כל מדינה לעצמה וליצרנים שלה, מחליטה על ההגנה. בשעה שמדינה הסדירה את נושא ההגנה הגאוגרפית על הייצור, אזי המדינה (להבדיל מבעל הזכות היכול להשתמש בכינויי המקור) פונה למשרד הבינלאומי אשר נקבע לפי הסדר ליסבון – WIPO – הארגון העולמי לקניין רוחני של האו"ם היושב בז'נבה.
נכון למאי 2015 היו חתומות באמנה 30 מדינות.
בישראל
בישראל מבוססת ההגנה על חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים,[1] משנת 1965. החוק מיישם בישראל את הסדר ליסבון.
ישראל הצטרפה להסדר זה בשנות השישים, בעיקר כדי להגן על אזור מסוים אחד – JAFFA. כינוי מקור זה היה הכינוי הישראלי היחיד מתוך 650 כינויים מוגנים במשך יותר מחמישים שנה. בשנת 2020 רשמה המועצה האזורית מטה יהודה את הכינוי "יהודה" ככינוי מקור ליינות המיוצרים בשטחה, לצד חמישה כינויי מקור נוספים.[2]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
