ישראל יהושע זינגר

ישראל יהושע זינגֶר (שם העט בכתיב יידי: י. י. זינגער; 30 בנובמבר 1893 – 10 בפברואר 1944) היה סופר, מחזאי ועיתונאי יידיש.

ישראל יהושע זינגר
ישֹראל־יהושע זינגער

ישראל יהושע זינגר, צילום של קרל ואן וכטן
לידה	30 בנובמבר 1893 בילגוריי, רפובליקת פולין
פטירה	10 בפברואר 1944 (בגיל 50) ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית, פולין
שפות היצירה	יידיש
יצירות בולטות	האחים אשכנזי, בית קרנובסקי, Of a World That Is No More
צאצאים	ג'וזף זינגר

מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922

ביוגרפיה

זינגר, בנו של ר' פינחס מנחם זינגר, נולד בעיירה בילגוריי שבפולין. הוא אחיהם של סופרי היידיש אסתר קרייטמן ויצחק בשביס-זינגר, חתן פרס נובל לספרות. כשהיה בן 15 עברה המשפחה לוורשה. בגיל 18 החל לכתוב, וכתביו הראשונים פורסמו ב-1916 בעיתוני יידיש. בין השנים 1918–1921 חי בקייב, ושם פרסם את סיפורו "פערל" (ביידיש: "פנינים"). ב-1921 הפך לכתב של העיתון היידי-אמריקאי הנפוץ "פארווערטס".

ב-1927 התפרסם הרומן הראשון של זינגר, "פלדה וברזל" (ביידיש: "שטאָל און אייזן"). ב-1932 הופיע ב"פארווערטס" מחזהו "יושע עגל" (ביידיש: "יאשע קאלב"), שזכה להערכה והומחז, והוא המצליח מבין כתביו.

בשנת 1934 היגר לניו יורק, וב-1936 פרסם את ספרו "האחים אשכנזי" (ביידיש: "די ברידער אשכנזי").

חוה קלר מבית Kon (ילידת לודז' 1929), נכדתו של אדם שעליו מבוסס אחד מגיבורי הספר, מגלה פרטים שמאחורי הספר:

"יהושע זינגר ביסס את ספרו "האחים אשכנזי" המספר את תולדות העיר לודז' ומתרכז בסיפור על האחים דוד יוסף קון (הבכור, סבה של חוה קלר), ואוסקר קון (פול'). הסופר השתמש בשם הבדוי "אשכנזי" כדי להימנע ממשפט דיבה, כי הפרסום לא היה מחמיא.

אביהם של האחים קון היה מנהל בית חרושת לטקסטיל שהוקם על ידי גרמנים שהיגרו ללודז' במחצית המאה ה-19. מייסד המפעל הגרמני שכר יהודי דתי בשם לוי יצחק קון שינהל לו את המפעל (Widzewska Manufaktura) והשניים התיידדו מאוד. כעבור כ-20 שנה המנהל לוי יצחק קון לקח את בנו הצעיר אוסקר קון כעזר כנגדו. אוסקר נכנס "לעובי הנול" והכיר את כל החוטים וכעבור כ-10 שנים (בתחילת המאה ה-20) כשנפטר בעל המפעל הגרמני והבעלות עברה לידי בניו הנובו-רישים שלא גרו בלודז' ולא התעניינו במפעל, הציע להם אוסקר לפטר את אביו ולמנות אותו למנהל בלעדי. יורשי המפעל שקיבלו בינתיים תואר אצולה בגרמניה על תרומתם לכלכלה, היו זקוקים לכסף רב כדי לקיים אורח חיים ראוותני. הכנסות המפעל לא הספיקו ואוסקר הפך את המפעל לחברת מניות וסיפק את דרישותיהם הגוברות לכסף על ידי מכירת מניות. כאשר בבוא היום נקבעה אספת בעלי מניות התברר שמי אם לא אוסקר הוא בעל רוב המניות. וכך השתלט בתחילת המאה ה-20 על המפעל."

ב-1938 פרסם זינגר את ״החבר נחמן״ (ביידיש ״חבר נחמן״), וב-1943 את ״בית קרנובסקי״ (״די משפחה קארנאווסקי״. זינגר נפטר בניו יורק בשנת 1944, בגיל 51. לאחר מותו, ב-1946, התפרסם אוסף זכרונותיו, ״מעולם אשר היה ואיננו״ (״פון א וועלט וואס איז נישטא מער״).

מספריו

• פלדה וברזל, 1927
• יושֶה עגל ("יאשע קאלב"), 1932 (רומן; הוצאה נוספת: 1933).
• האחים אשכנזי, 1935
• החבר נחמן, 1943
• בית קרנובסקי (די משפחה קארנאווסקי) - 1943
• על עולם שאיננו עוד - חלקה הראשון של אוטוביוגרפיה שיצאה לאור אחרי מותו.
• 22 סיפורים, תורגמו לעברית על ידי אהרון צפנת, מ' ניומן, תשל"ב

לקריאה נוספת

• ישראל יהושע זינגר – פנינים (מיידיש: עידו בסוק | אחרית־דבר: אברהם נוברשטרן), דחק, כרך יז', 2024.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל יהושע זינגר בוויקישיתוף

• ישראל יהושע זינגר, ברשת החברתית Goodreads
• רשימת הפרסומים של ישראל יהושע זינגר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על ישראל יהושע זינגר באתר רמב"י
• י. מ. ניימן, גלגולה של קאריירה ספרותית - לדמותו של י. י. זינגר, דבר, 3 במרץ 1944
• איזה פרליס, מאה שנות משפחה יהודית בפולין: "האחים אשכנזי" של י.י. זינגר סוף־סוף בתרגום עברי, מעריב, 11 בדצמבר 1987 (ביקורת)
• הרב ישעיה שטיינברגר, הסלידה מקלקלת את השורה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 11 במאי 2012
• "עכשיו כולנו כאחד יהודים": זהות יהודית-גרמנית ברומן בית קרנובסקי מאת זינגר, באתר יד ושם
• Free version in Yiddish of Fun A Welt Wos Iz Nishto Mer
• ישראל יהושע זינגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ישראל יהושע זינגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ישראל יהושע זינגר (1893-1944), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים ובנושא יידיש. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.