ישראל דדון (נולד ב-24 בינואר 1988) הוא משורר, יוצר קולנוע ופעיל חברתי ישראלי.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...
ישראל דדון
Thumb
ישראל דדון, 2020
לידה 24 בינואר 1988 (בן 36)
קריית גת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, יוצר קולנוע ופעיל חברתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סגירה

ביוגרפיה

דדון נולד ב-24 בינואר 1988 בקריית גת לתרז אוחנה עולה ממרוקו ובנימין דדון יליד ישראל. בילדותו התגורר במושב תלמים וקריית גת לסירוגין. דדון החל את לימודיו בזרם החרדי של חב"ד. הוא למד במספר מסגרות לימוד עד שהחל ללמוד במסגרת בקידום נוער בקריית גת. דדון התנדב במסגרת שירות לאומי בקומונה בעמותת סדאקה רעות. הוא עבד עם אוכלוסיות מוחלשות בלוד וביפו באמנות. בצעירותו החל לכתוב שירה שאוגדה ברבות השנים לספר שירה.[1]

יצירתו

בשנת 2012 היה בין ראשוני המשוררים להופיע במסגרת ערבי פואטרי סלאם וערס פואטיקה שייסדה המשוררת עדי קיסר.[2]

בשנת 2013 התפרסם כשכתב את השיר "האדם הוא שבר",[3] שהתפרסם במוסף הארץ ואיתו ועם שירים אחרים הופיע בערבי ערס פואטיקה ופסטיבלי שירה:

בַּנַּעֲלַיִם הַסְּרוּחוֹת יְדוּעוֹת הַדְּרָכִים הַלֵּאוֹת
כְּמוֹ בְּגוּפִי הַמּוּתָשׁ הַבִּנְיָנִים עֲיֵפִים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁבַּשְּׁתִיקָה הַהַשְׁלָמָה שֶׁבַּבְּרִיחָה
הַלֵּב הָרָצוּץ הַפַּחַד הַנּוֹרָא
הָרָעָב...

שיריו התפרסמו בין היתר במוסף הארץ, ידיעות אחרונות ובכתבי עת רבים ביניהם בכתב העת מטען ואסופות של הליקון, ארס פואטיקה. בשנת 2020 הופיעו שלושה שיריו באנתולוגיה "וילכו ויבואו בית אשה". אסופה ראשונה של שירה, סיפורת ועדות על תעשיית המין בהוצאת טנג'יר.[4]

דדון סירב להוציא ספר שירה במשך הרבה שנים. ציונה שמאי, מנכ"לית עמותת הליקון ועורכת ספרותית שכנעה אותו להוציא את ספרו שיצא בהוצאת הליקון. הספר "שירי עזובה לאהבה" בעריכת דרור בורשטיין יצא בשנת 2020 וזכה לשבחי הביקורת. עם הוצאת הספר זכה ישראל דדון לכתבת שער במוסף גלריה של עיתון הארץ. שירים מהספר תורגמו לשפה הערבית על ידי רים ע'נאיים.

לדדון ולשיריו הוקדשה תוכנית הרדיו ובפודקאסט של שלומי חתוכה, "ברית מילה" בערוץ כאן 11.[5]

לפני שהוציא את ספרו נכתבו על דדון מספר שירים. המשוררת עדי קיסר כתבה את השיר "ישראל דדון" המופיע בספרה "שחור על גבי שחור".[6] המשוררת סיגלית בנאי כתבה את השיר "ישראל דדון מדבר שירה", המופיע בספרה "עבריה".[7]

בשנת 2015 הופיע בסדרת הרשת "נביאים" בפרק השני, סדרת אינטרנט דוקומנטרית עצמאית בת עשרה פרקים שדנה בהיבטיו השונים של המאבק המזרחי עם פעילי מחאה. כל פרק דן בדמות אחרת, ובסיפורה האישי בפרק דן דדון על שירתו, החיים בפריפריה והמסע לפולין.[8]

דדון מופיע בפסטיבלי שירה רבים. בין היתר הופיע בפסטיבל אשדודשירה[9] ובתיאטרון תמונע בהם הקריא את שיריו.

כמו כן מוזמן להרצות בפני תלמידים וסטודנטים בבתי ספר ומכללות.

שירו "היינו פצצה מפורזת" עובד לתסריט לסרט קצר של דותן מורנו באותו שם שזכה במקום הראשון בתחרות "דאימונד" לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים לקולנוע.[10]

בשנת 2021 השתתף בפסטיבל המשוררים במטולה.[11]

דדון הוא יוצר קולנוע. הוא עוסק ביצירתו הקולנועית בייצוג מזרחי-קווירי ובחיים המתקיימים בשולי החברה. בקרוב [דרושה הבהרה] יצא סרטו הקצר "סנדוק לעג'ב". "סנדוק לעג'ב" הוא שם קומי אשר יהודי מרוקו העניקו לטלוויזיה. משמעות השם היא "קופסת הפלאים". בסרט דדון חוזר אל בית אימו כדי לטפל בה אך כשהוא מגיע מחלת השינה תוקפת גם אותו ככל שעובר היום נהיה פחות ופחות ברור מי האם ומי הבן, מי החולה ומי הבריא. כשהם צופים בסנדוקה ביחד חלום ומציאות מתאחדים כדי לרפא את נפשם הפצועה.

פרסים והוקרה

דדון זכה בפרס זלדה לשירה מבית משיב הרוח לשנת ה'תשפ"ג, 2022. דדון זכה בפרס על ספרו הראשון.

ביקורת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.