Loading AI tools
ישראל בר-זכאי (ברדקי) (ג בכסלו ה'תר"ן, 26 בנובמבר 1889 - י"ד באלול ה'תש"ל 15 באוגוסט 1970) היה חזן ירושלמי, החזן הראשי של בית הכנסת החורבה במשך עשרות שנים.
 | |
| לידה |
26 בנובמבר 1889 ג' בכסלו ה'תר"ן ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
15 באוגוסט 1970 (בגיל 80) י"ד באלול ה'תש"ל ירושלים |
| עיסוק | חזן |
| מעסיק | בית הכנסת החורבה, בית הכנסת הנשיא |
| בת זוג | חיה מיכלא קמרז, ציפורה אטינגר |
| מספר צאצאים | 5 |
נולד בירושלים בנובמבר 1889 (ג' בכסלו ה'תר"ן) לאביו ישעיהו[1], בנו של החזן רבי שלמה ברדקי. הוא היה נינם של הרבנים ישעיה ברדקי ושמואל סלנט ובן נינו של רבי ישראל משקלוב (שעל שמו הוא קרוי).
למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים, ומפי סבו הזקן הרב סלנט והרב צבי פסח פרנק. וכבר מילדותו בלט בקול נעים והשתתף במקהלה של סבו החזן בבית הכנסת החורבה, וממנו קיבל את ראשית חינוכו המוזיקלי. בהמשך, למד מפי החזן פרופ' אברהם צבי אידלסון, ומפי החזנים יעקב גוזמן וזבולון קוורטין. בעשור השני של המאה ה-20 התמנה לחזן בבית הכנסת שבבית הספר למל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא העות'מאני כעוזר רוקח. לאחר המלחמה התמנה כחזן ראשי בבית הכנסת החורבה ברובע היהודי, במקומו של סבו שנפטר במהלך המלחמה. הוא מילא תפקיד זה עד נפילת הרובע היהודי בידי הירדנים במלחמת העצמאות, למעט בתקופת מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט, שבמהלכן היה מסוכן להגיע מהעיר החדשה, שבה גר, אל העיר העתיקה. בתקופה זו שימש כחזן בבית כנסת ברחביה. לאחר נפילת הרובע היהודי שימש במשך כ-15 שנה כחזן בבית הכנסת הנשיא ברחביה[2].
מתוקף תפקידו כחזן בבית הכנסת האשכנזי המרכזי של ירושלים, הוביל טקסים דתיים ולאומיים חשובים, כמו הקבלת פני הנציב העליון הרברט סמואל, הכתרת הרבנים הראשיים לישראל אברהם יצחק הכהן קוק ויצחק אייזיק הלוי הרצוג, חגיגת יום ההולדת של מלך בריטניה אדוארד השמיני[3], אזכרה לחללי השואה[4], אזכרה לחללי שיירת הדסה ועוד.
היה ממייסדי חברה קדישא האחידה "קהילת ירושלים" וניהל אותה[5]. יחד עם הרב אברהם חיים שאג פרסם בשנת 1946 "סדר תפילות לגומלי חסד של אמת לפי מנהגי ירושלים"[6]. ב-1967 פרסמו השניים חוברת בשם "דברים על ייסודה ופעולותיה, בעיותיה והישגיה של החברה קדישא", הכוללת נאומים ודרשות בנושא זה משנות ה-60 של המאה ה-20[7].
היה חבר מערכת העיתונים "מוריה" ו"דואר היום", וניהל את השבועון "הד העם". כתב מאמרים בעניינים שונים בעיתונות.
נפטר ב-15 באוגוסט 1970 (י"ד באלול ה'תש"ל), ונקבר בחלקת הפרושים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
נשא את חיה מיכלא, בת אהרן נפתלי קמרז, ממנה נולדה לו בת אחת, מרים, ובן ישעיהו[8]. הוא התגרש ממנה, ונשא את ציפורה בת אהרן זליג אטינגר (נפטרה בפסח 1944[9]), שילדה לו שני בנים ובת. בנו אברהם נישא לאהובה, בת הרב פנחס אפשטיין[10] ושימש כחזן בבית הכנסת "גן ירושלים" בבתי הורודנא.
ר' גפני, "החזן של החורבה, שעמד על משמר הרובע היהודי בירושלים", האומה, 227 (אוגוסט 2022), עמ' 92-87.
- דוד תדהר (עורך), "ישראל ברדקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 929.
- כרטיס הקבר של ישראל בר זכאי ברדקי, אתר הר הזיתים.
- שרשור אודותיו בפורום בחדרי חרדים.
ישראל בר זכאי (1889-1970), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
