יצחק אריה ברגר

יצחק אריה ברגר (כ"ט בשבט תרס"ז, 13 בפברואר 1907^[1] – נספה בשואה) היה מורה ומשורר עברי פולני.

יצחק אריה ברגר
Isaac Aryeh Berger

לידה	1907 אוהנוב, אוקראינה
פטירה	שנות ה־40 של המאה ה־20
מדינה	פולין
שפות היצירה	עברית

שער ספרו של ברגר "תבל גוועת", לבוב תרצ"ד

קורות חיים

יצחק אריה ברגר נולד בעיר הקטנה אוהנוב (Uhnow; היבניב) שבגליציה (לאחר המלחמה בתחומי פולין). הוא נכדו של ר' מרדכי הלבן בנו של יוסל'ה, סנדלר.

גדל באווירה חסידית, למד בישיבות וסיים את לימודיו בסמינר העברי למורים בלבוב. בשנות ה-30 הצטרף לסגל בית הספר העברי בהורודנקה (שנוסד ב-1907 וחודש ב-1918, לאחר המלחמה; בראשית העשור הורו בו ש"י פנואלי ושמשון מלצר), והיה לאחרון מנהליו.^[2]

יצירותיו התפרסמו בעיתונים העבריים של לבוב, ב"דבר" ובמאספים הספרותיים "הכוכב" (תרפ"ד) ו"הסולל". בשנת תרצ"ד הוציא את קובץ שיריו היחיד, "תבל גוועת". ב-1935 זכה סיפורו "מסירות נפש" בפרס הראשון בתחרות ספרותית בנושא 'המאורע הנורא ביותר בחיי' מטעם השבועון הספרותי "בדרך" שבעריכת א"ל יעקובוביץ.^[3]

בחודש אייר תרצ"ז הוציא כתב עת עברי (גיליון אחד) שחיברו תלמידיו בשם "נִצנים".
תקופה מסוימת יצא בהיבניב שבועון ביידיש ובעברית בכתב יד בשם "אונזער גורל" ('גורלנו'), בעריכתו.

נישא לריבה פליישר.^[4] כשנולדה בתו, החליט לחנך אותה על טהרת עברית, והיא לא ידעה יידיש (שפתם של יהודי מזרח אירופה) כלל.

נספה בשואת יהודי פולין.^{[דרושה הבהרה]}

לאחר מותו

בשנת תשנ"ז 1997 ערך ופרסם דוד וינפלד את האנתולוגיה "השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם" (ירושלים: מוסד ביאליק), שבה הביא מיצירתם של יוצרים שנשכחו מן הביקורת והמחקר, וצירף להן ביו-ביבליוגרפיה. לדבריו, ברגר, ולצדו יוצרים כמו בר פומרנץ, אברהם דב ורבנר ומלכיאל לוסטרניק, "העמידו בעשרים השנים שבין שתי מלחמות העולם, ובייחוד ב"שנות השלושים הרעות", נוסח מקורי של שירה אקטואלית בעלת מעורבות חברתית"; "לא רק משום חובת הזכרון ההיסטורי ראויה השירה הזאת לעיון ולמחקר, אלא גם בזכות הערכים הפנימיים שלה".^[5]

ספר שיריו

• תבל גוועת: שירים, לבוב: [חמו"ל], תרצ"ד.^[6]

לקריאה נוספת

• י"א ברגר, 'אוטוביוגרפיה', בדרך, 20 בספטמבר 1935. (עם קבלת הפרס הספרותי מטעם השבועון)
• דוד וינפלד, 'על שירה עברית בפולין בין שתי מלחמות העולם', עיונים בספרות: דברים שנאמרו בערב לכבוד דב סדן במלאת לו שמונים וחמש שנה, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ח, עמ' 7–20. (נדפס שוב בתוך: חנא שמרוק ושמואל ורסס (עורכים), בין שתי מלחמות עולם: פרקים מחיי התרבות של יהודי פולין ללשונותיהם, ירושלים: מאגנס, תשנ"ז)
• יצחק אריה ברגר, בתוך: ידיעות גנזים, 81 (ניסן תשל"ג), שנה 10 כרך ה: סופרים עברים שנספו בשואה, עמ' 363–368.
• 'המשורר יצחק אריה ברגר', בתוך: הרב נתן אורטנר (כתב וערך), ספר זכרון לקהלת היבניב-אוהנוב והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי אוהנוב והסביבה בישראל, תשמ"א, עמ' 123–126. (ספר יזכור לקהילת היבניב (אוהנוב), בספריית העיר ניו יורק)
• דוד וינפלד, 'שלושה משוררים יהודים – פולין – שנות השלושים', חדרים (כתב עת לשירה) 2 (1981), 38–41. (על מלכיאל לוסטרניק, אברם דב ורנר ויצחק אריה ברגר)
• 'יצחק אריה ברגר', בתוך: דוד וינפלד (ערך, הקדים מבוא וצירף הערות וביו-ביבליוגרפיה), השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם, ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ז 1997, עמ' 309–328. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק אריה ברגר בוויקישיתוף

מפרי עטו:

• משירי הנואש: א. בערב; ב. בבֹקר, דבר, 11 בינואר 1935
• גָמוּל על שדי אמו, דבר, 1 בנובמבר 1935

הערות שוליים

1. ישראל כהן (עורך), ידיעות גנזים 81 (ניסן תשל"ג): סופרים עברים שנספו בשואה, עמ' 364.
2. פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה, 4: פולין: כרך ב: גאליציה המזרחית; העורכים: דנוטה דומברובסקה, אברהם ויין, אהרון וייס, ירושלים: יד ושם, תש"ם, עמ' 179.
3. בספרות ובאמנות, דבר, 6 ביוני 1935 (טור 2, פסקה 2).
4. הרב נתן אורטנר (כתב וערך), ספר זכרון לקהלת היבניב-אוהנוב והסביבה, תל אביב: ארגון יוצאי אוהנוב והסביבה בישראל, תשמ"א, עמ' 286. ספר יזכור לקהילת היבניב (אוהנוב), בספריית העיר ניו יורק
5. השירה העברית בפולין בין שתי מלחמות העולם (ירושלים תשנ"ז 1997), מן הכיתוב שעל גבי הכריכה.
6. ראו ביקורת: פינחס לנדר, יצחק אריה ברגר, תבל גוועת, דבר, 10 באוגוסט 1934. יהושע טילמן פרסם בעיתון יהודי לבוב בפולנית Chwila ("כְוִוילָא"), גיליון 5769 (1935), מאמר ביקורת מקיף על הקובץ (ראו: בספרות ובאמנות: הדים, דבר, 10 במאי 1935).