יעקב לב

יעקב (בַּלבּוּל) לב (ידוע בערבית בשמו: يعقوب بل; לעיתים נהגה בִּלבּוּל; 1920–2003) היה סופר ומשורר יהודי-עיראקי. יצירתו הספרותית התפרסמה בערבית, והוא זכה להכרה כבר בשנת 1936 לאחר שפרסם מאמר בירחון "אל-חטיף" בעיראק. בלבול נודע בתיאוריו הספרותיים הריאליסטיים, ונחשב לאחד מראשוני הסופרים בזרם הריאליזם הסוציאליסטי בעיראק וחלוץ בתחום הרומן העיראקי והסיפור הקצר. בשנת 1951 עלה לישראל ובאחת פסקה יצירתו והוא פנה לעסקים.

יעקב לב
يعقوب بل
Ya'qub Bilbul

אין תמונה חופשית
לידה	1920 בגדאד, האימפריה העות'מאנית
פטירה	2003 (בגיל 83 בערך) ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
סוגה	ריאליזם סוציאליסטי
זרם ספרותי	ריאליזם סוציאליסטי
יצירות בולטות	"הגחלת הראשונה"

תולדות חייו

בלבול נולד בבגדאד לשאול וגורג'יה בלבול. הוא למד בחטיבת הביניים של בית הספר אליאנס ותיכון שמאש, שם השלים תעודת בגרות ממשלתית בשנת 1938. עם סיום לימודיו החל לעבוד בלשכת המסחר של בגדאד, אותה אף ניהל החל משנת 1945 ועד לעלייתו ארצה בשנת 1951. בשנות עבודתו בלשכת המסחר אף שימש כעורך ירחון הלשכה.

עם עלייתו לישראל, החל ללמוד בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב (לימים הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב). הוא סיים את לימודי המשפטים בשנת 1956. מעת סיום לימודיו ועד לפטירתו ניהל יעקב לב עסקים בתל אביב, והיה פעיל בקהילת יוצאי עיראק בישראל בתחומי חינוך ותרבות^[1]. הוא נפטר בשנת 2003. נישא לבלאנש, אב לשאול, אורנה ואיתן.

יצירתו

בלבול פרסם את ספרו הראשון, בשם "הגחלת הראשונה" (אל-ג'מרה אל-אולא) בשנת 1938‏^[2]. הספר, ובו סיפורים קצרים, מתואר כספר היחיד של ספרות יפה אשר פורסם בעיראק באותה שנה^[3].

בעת עבודתו בלשכת המסחר בבגדאד, תחת ניהולו של מאיר בצרי, אף הוא משורר יהודי עיראקי, החיו בלבול ובצרי את סגנון שירת המושחאת, סגנון שירה אנדלוסי, השונה מסגנון השירה הערבית המסורתי. בצרי ואף בלבול כתבו גם סונטות בסגנון שייקספירי. יצירותיו הספרותיות של בלבול, כמו גם המאמרים שכתב בנושאי כלכלה ועסקים, התפרסמו בעיראק ובמצרים.

כאות לשאיפתו של בלבול לכתוב תאורים מציאותיים ולהגיע לקהל קוראים רחב, רבים מן הדיאלוגים בסיפוריו כתובים בערבית מדוברת עיראקית, ולא בערבית ספרותית כמקובל בכתיבת פרוזה. לצד שבחים על יכולתו בכתיבת סיפורים קצרים, על בהירותם, אחידותם, והריאליזם הסוציאליסטי שבהם, הוא אף ספג ביקורת על היותם של סיפוריו נאיביים, חסרי מקוריות, וחלשים בבנייתן של הדמויות בהם. למרות זאת, בלבול נחשב לאחד הסופרים הבולטים והחשובים בתחום הרומן והסיפור הקצר בעיראק בין השנים 1920 - 1955^[4].

כתיבתו הספרותית של בלבול, בעת שחי בעיראק, איננה יהודית באופיה, היא מיועדת לקהל הערבי הרחב ובעלת זיקה למורשת הערבית וללאומיות העיראקית^[5]. גישתו זו אף קיבלה ביטוי מפורש בדברים שכתב באותה עת. ב-21 ביולי 1938 פרסם מאמר בעיתון המקומי "אל-אכבר" ובו כתב כי: "הנוער היהודי אינו רואה בציונות יותר מאשר ביטוי של קולוניאליזם ושליטה."^[6]. דוגמת סופרים יהודים עיראקים אחרים בשנות ה-30 וה-40, כתיבתו של בלבול באותה תקופה הושפעה מספרות המערב והספרות הערבית כאחד, והוא חש עצמו סופר עיראקי ולא סופר יהודי. יעקב (בלבול) לב, לא פרסם מיצירותיו בשפה העברית. לאחר מותו התפרסם ספרו "גחלת ראשונה ולבטי מחשבה: מבחר סיפורים ושירים" בערבית ובתרגום לעברית^[7].

קישורים חיצוניים

• יעקב לב, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. שמואל מורה, מהפכה בשירה הערבית
2. Nissim Rejwan, The last Jews in Baghdad: remembering a lost homeland. University of Texas Press 2004. p. xvi.
3. Nancy E. Berg, Exile from exile: Israeli writers from Iraq. NY:SUNY Press 1996. p. 35.
4. Berg, p. 36.
5. נסים קזז, המרות דת בקרב יהודי עיראק בעת החדשה. פעמים, תש"ן;42:‏157-166. מול ה"ש 7.
6. Giladi, G. N. (1990). Discord in Zion: conflict between Ashkenazi & Sephardi Jews in Israel. Scorpion Publishing. ISBN 090590687X, 9780905906874. p. 84.
7. גחלת ראשונה ולבטי מחשבה: מבחר סיפורים ושירים. ערך והקדים שמואל מורה. ירושלים: אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל, 2006. בגוגל ספרים, מסת"ב 9657315077.