ימין סוויסה
פעיל חברתי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ימין סוויסה (נולד ב-1958) הוא פעיל חברתי ישראלי, מהבולטים במאבקים החברתיים בשנות השבעים והשמונים. סוויסה היה חבר בארגון הפנתרים השחורים ולאחר מכן ייסד את תנועת האוהלים.
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
סוויסה נולד למשפחה ענייה ממוצא מזרחי בת 11 ילדים לאם נכה ואב אלכוהוליסט.[1], סבל ממצוקה כלכלית ואפליה במעברת תלפיות וחי בקטמון ט'.[2][3] בשנות נערותו הרבה לברוח מבית הספר והסתבך בפלילים. הפסיק ללמוד לאחר שסיים בית ספר עממי. שירת בצה"ל שלוש שנים כאפסנאי. לאחר שירותו החל לעבוד בעיריית ירושלים יחד עם אבנר עמיאל בפרויקטים לסיוע לצעירים מהשכונות.[1]
בתחילת שנות השבעים הצטרף לפנתרים השחורים, ארגון חברתי שהוקם על ידי פעילים כמו צ'רלי ביטון וראובן אברג'ל. הפנתרים השחורים יזמו הפגנות אלימות נגד השלטון, במחאה על מצוקותיהם של בני עדות המזרח, כאשר ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר הייתה יעד עיקרי לביקורתם.[2]
במסגרת הפנתרים השחורים, ארגנו סוויסה וחבריו הפגנות סוערות שגרמו למעצרים רבים. הם נקטו בפעולות מחאה בולטות, כמו שריפת בובה של גולדה מאיר והכנת בקבוקי תבערה, גניבת בקבוקי חלב משכונות עשירות והעברתם למשפחות עניות.[2]
בשנת 1976 כיהן כיו"ר מרכז תיאטרון אוהל יוסף[4] וייסד במסגרתו את תנועת האוהלים. התנועה הקימה אוהלים ברחבי הארץ לזוגות צעירים שלא היה להם פתרון מגורים אחר. התנחלות "אוהל מורה" במלחה, שהוקמה על ידי סוויסה, כללה 150 זוגות צעירים שפונו בצו בית משפט אך נצרבו בתודעה הציבורית.[2] בשנת 1977 היה מועמד מטעם הפנתרים השחורים ברשימת של"י.[5] בעקבות המהפך, והאכזבה מההצבעה הרחבה לליכוד של תושבי השכונות, עזב סוויסה את פעילותו במסגרת הפנתרים השחורים.[6]
בדצמבר 1979 נעצר בטענה לסחר בסמים, אך שוחרר בערבות בהמלצת שר הרווחה ישראל כץ וראש העירייה טדי קולק.[7][8] בהמשך טענה תנועת האוהלים כי מעצרו היה חלק מהתנכלות משטרתית ממוסדת כנגד התנועה.[9] בתוך תנועת האוהלים ייצג את הזרם המיליטנטי והשמאלי יותר, כשגם ביולי 1980 נבחר לראשות התנועה.[10] לדבריו, אימץ לפעילות התנועה טאקטיקות בהן נעשה שימוש על ידי אנשי גוש אמונים.[11]
בספטמבר 1980 הורשע סוויסה בסחר בסמים ונגזרו עליו שישה חודשי מאסר. הוא התפטר מתפקידו כיו"ר תנועת האוהלים. עם זאת, התנועה שלחה הודעת תמיכה בו והבהירה כי היא עומדת מאחוריו. יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים יצחק קדמן ביקש לדחות את ביצוע העונש בשנה על מנת לבחון את שיקומו של סוויסה, אך בית המשפט דחה בקשתו[12] סוויסה לא התייצב לריצוי עונש המאסר שלו בעיתו, והוכרז כ'עבריין נמלט', תוך שהוא טוען שנעצר והורשע בעקבות התנכלות משטרתית וראיות מזויפות. קבוצה של אישי ציבור ופעילים חברתיים פנו לנשיא המדינה בבקשה לחון אותו.[13][14] בנובמבר נעצר והחל לרצות את עונשו.[15] הוא שוחרר כעבור חמישה חודשים.[16] לאחר שחרורו הציע לו פלאטו-שרון לרוץ ברשימתו לכנסת[17] אולם סוויסה בחר לראש בראש רשימה עצמאית של האוהלים.[18] בנובמבר 1982 הורשע פעם נוספת ונדון לשנת מאסר בשל תנועה מגונה שעשה כנגד שוטר ותשעה חודשי מאסר על סחר בסמים.מאסר כפול לימין סוויסה, כל העיר, 5 בנובמבר 1982[19] הוא השתחרר כעבור עשרה חודשי מאסר.[20]
לאחר שחרורו רץ ברשימה עצמאית למועצת העיר ירושלים.[21] במאי 1984 נבחר לוועד שכונת קטמונים[22] וביולי אותה שנה הצטרף למערך לאחר שבחן הצטרפות לרשימתו של עזר ויצמן.[23][24] באוקטובר 1986 הביס את סעדיה מרציאנו בבחירות למשבצת השכונות ברשימת מפלגת העבודה.[25] בדצמבר 1987 נבחר פעם נוספת לראשות ועד הקטמונים.[26] במהלך שנות ה-80 וה-90 הוסיף לעמוד בראש תנועת האוהלים ואף שב לעמוד בראשה והוביל פעילויות לקידום דיור ציבורי.
בשנת 1989 עורר סערה כשפנה במכתב לנשיא ברית המועצות גורבצ'וב וקרא לו שלא לאפשר את עלייתם של יהודי ברית המועצות לישראל, בטענה כי המשאבים שישמשו לקליטת יכלו לסייע לצמצום הפערים החברתיים במדינה. דבריו גונו על ידי שורה של מנהיגים ואישי ציבור בהם הרב הראשי מרדכי אליהו.[27] ב-1992 מונה לסמנכ"ל פרזות החברה העירונית לשיכון ירושלים.[28][29]
סוויסה וחבריו המשיכו במחאה חברתית ופוליטית נגד הכיבוש הישראלי ובניית ההתנחלויות, אשר לטענתם היו הגורם המרכזי למצוקה הכלכלית. בתוך תנועת האוהלים פעל לקידום שיתוף פעולה עם שלום עכשיו.[6] עם זאת, בסוף שנות ה-80 התנגד למפגשיהם של אנשי שמאל עם נציגי אש"ף.[30] סוויסה היה פעיל במאבקים חברתיים נגד קיצוצים בתקציבי הרווחה ונגד מדיניות ממשלתית, שהובילה להתרחבות הפערים הכלכליים והחברתיים.[2]
ב-2018 הצטרף לסיעת התעוררות בירושלים, ותמיכה במועמד עופר ברקוביץ.[31]
דעות פוליטיות
סוויסה הצהיר כי הוא תומך בשלום ושוויון והביע תמיכה במנהיגים כמו אריאל שרון שהיו בעד פינוי התנחלויות והקמת מדינה פלסטינית. הוא הביע התנגדות למדיניות הכיבוש והקפיטליזם והביע תמיכה במאבקים חברתיים בהובלת עמיר פרץ.[2]
חייו האישיים
לאחר שירותו הצבאי נישא לאילנה, חברת נעורים מהשכונה.[1] בשנת 2001 עזב סוויסה את ישראל עם משפחתו ועבר להתגורר בפלורידה. המעבר נבע בעקבות בנו שעבר לשם קודם לכן. סוויסה מתגורר בפלורידה עם אשתו ובתו הקטנה.[2]
קישורים חיצוניים
- מיכל דניאל, "אמשיך להיות חייל במאבק החברתי", באתר ynet, 13 בנובמבר 2003
- שלום ירושלמי, יתד נאמן: ראיון עם ימין סוויסה, באתר nrg, 12 באוגוסט 2011
- אהוד שישון, חייל של מחאה: בגובה העיניים עם ימין סויסה, באתר nrg, 29 באוגוסט 2011
- מיכל מירון, גם אחיינו של ברונו קרייסקי נמצא אתנו ב"אהלים", מעריב, 13 ביוני 1980
- חיים ברעם, מרציאנו וסוויסה מספרים חוויות, כל העיר, 3 ביוני 1988
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.