יין כתום

יין כתום הוא תירוש של ענבים לבנים, שהותססו עם קליפותיהם במשך זמן ארוך, כלומר יין לבן שיוצר בטכניקה של יין אדום.^[1][2] היין מכונה כך משום שבתהליך התסיסה הוא נצבע בצבע זהוב עמוק,^[3] כתוצאה ממגעו עם הפיגמנטים שבקליפת הענבים. המונח נקבע על ידי דייוויד הארווי, יבואן יין בריטי, בשנת 2004. בטעמם היינות הכתומים שונים מאוד מיינות לבנים, וקרובים יותר ליינות אדומים.^[1]

עד למאה הקודמת לא הייתה קיימת הטכנולוגיה שמאפשרת הפרדת ענבים מהשזרות, והפרדת השזרות מקליפותיהם. לכן סביר להניח שכל היינות הלבנים של העבר היו למעשה יינות כתומים, כפי שיינות רוזה לא היו קיימים משך רוב ההיסטוריה. ככל שהטכנולוגיה של מסחטות ומכונות להפרדת שזרות נפוצו באירופה בתחילת המאה ה-20, החלה האופנה של ייצור יינות לבנים. כמה עשורים אחרי כן, התפיסה הרווחת הייתה שככל שהיין שקוף יותר כך נחשב איכותי יותר. אולם בעשור האחרון האופנה לייצור יינות כתומים החלה לחזור לאירופה, הרבה בזכות תנועת היינות הטבעיים שמקדמת עשייה מסורתית של יין. גיאורגיה, שלה מסורת עתיקת יומין של ייצור יינות בכלל ויינות כתומים בפרט, מתהדרת בשימור המסורת של יינות כתומים עד היום, ונחשבת חלוצת היינות הכתומים בעולם, שם נהוג לייצר את היינות בתוך כדי חרס מסורתיים הנקראים קבאברי.^[4][5]

היין הכתום נחשב ליין שמתאים לשתייה בהתאמה לאוכל ופחות לשתייה בפני עצמו, ולכן כיום ניתן למצוא אותו בעיקר במסעדות שמתמחות בהתאמת יין לאוכל או בחנויות יין. בישראל החל ייצור היין הכתום רק לפני כעשור.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יין כתום בוויקישיתוף