יין-יאנג

המושג יין - יאנג (בסינית מסורתית: 陰陽; בסינית מפושטת: 阴阳; בפין-יין: yīnyáng; בתו מחשב: ☯; מילולית: "הצד האפל והצד המואר של ההר") מתאר את שני הכוחות המנוגדים אך משלימים, המצויים בכל הדברים ביקום על פי הפילוסופיה והמטפיזיקה הסינית העתיקה, בעיקר הדאואיסטית.

יין: החלק הקר, הנמוך, האיטי, החשוך של התהליך, מקושר עם הירח האפל או עם דעיכת הירח ומסמל את האופי או הטבע הנשי, המקושר ללילה. במחזור הנשימה היין מקושר לשאיפה. במחזור עונות השנה הוא מקושר לחורף, או לתהליך התקצרות שעות האור.
יאנג: החלק החם, הגבוה, המהיר, המואר של התהליך, מקושר עם החלק המואר של הירח או עם תהליך גדילת החלק המואר. מסמל את האופי או הטבע הגברי, המקושר ליום. במחזור הנשימה מקושר לנשיפה. במחזור עונות השנה מקושר לקיץ, או לתהליך התארכות שעות האור.

צמד המושגים משמש במספר דתות ופילוסופיות סיניות, ביניהן הקונפוציאניזם, הדאואיזם והדת הסינית העממית. המושגים משמעותיים במיוחד בדאואיזם. אמנם המלים יין-יאנג מופיעות רק פעם אחת בספר הדאו דה ג'ינג, אך הספר מלא בדוגמאות והבהרות רבות של "ההדדיות המשותפת". היין והיאנג מהווים אחד מהעקרונות הבסיסים של הרפואה הסינית המסורתית.

יין ויאנג הם תיאור של ניגודים משלימים ולא דבר מוחלט, מושלם או טהור. כל הפרדה חותכת בין שני תיאורים נוגדים אלה של יין ויאנג תיראה בהיפוך גמור מנקודת מבט אחרת. הגדרת הניגודים נראית הגדרה של נוחיות. כוחות בטבע ברובם ניתנים לחלוקה של מרכיבים המציינים את מצב היין והיאנג שלהם, ובדרך כלל שני אלה נמצאים בתנועה ולא במצב מקובע ומוחלט. ישנה תפיסה מוטעית נפוצה שהחלק הכהה בסמל מייצג את ״הרע״ והחלק הבהיר מייצג את ״הטוב״, אך למעשה הסמל מייצג גישות מנוגדות שמשלימים אחד את השני בדומה למערכת יחסים, יום ולילה, וכן הלאה, ולמעשה הטוב או הרע נמדדים על ידי האיזון וההרמוניה או חוסר ההרמוניה בין שני הכוחות האלה

מידע נוסף יאנג, יין ...

יאנג	יין
שמש	ירח
ים	לבנה
יום	לילה
מואר	חשוך
חם	קר
פעיל	מנוחה
זכרי	נקבי
טוב	רע
דרום	צפון
קיץ	חורף
דחיפה	משיכה
ימין	שמאל
התבוננות החוצה	התבוננות פנימה
שמים	ארץ
פרט	זוג
9*	6*
7**	8**
סמל מספרי ראשיסמל מספרי משני

סגירה

ליין ויאנג משמעויות רבות ורחבות. במשמעותם הפשוטה יאנג פירושו "הצד המואר של ההר" וכך הוא מתקשר ליום ולפעילויות יותר אקטיביות, לעומתו היין פירושו "הצד המוצל של ההר" וכך הוא מתקשר ללילה קיפאון. ניתן להשוות את היין והיאנג לגרף על ישר.

משמעות נוספת היין והיאנג בהקשר של רצף הזמן. שקיעת השמש היא יאנג ההופך ליין, ירח הוא יין מלא, אמצע הלילה הוא יין מלא וזריחה היא יין ההופך ליאנג, שמש הצהריים היא יאנג מלא. את רצף הזמן ניתן לבטא באמצעות השינויים העונתיים, רוחות השמים. דרום וקיץ הם יאנג מלא; מערב וסתיו הם יאנג ההופך ליין; צפון וחורף הם יין מלא, ומזרח ואביב הם יין ההופך ליאנג. המספרים העיקריים והמשניים עבור היין והיאנג הם עד 15.

היין והיאנג משמשים לעיתים קרובות כדרך לביטוי או כסימוכין של מחלה, תרבויות אסייתיות רבות מטפלות במחלות חום/קור או יובש/רטיבות בטיפול נגדי. לדוגמה תסמין יין, כמו התקררות יטופל באמצעות טיפולים יאנגיים, כמו למשל אוכל חם. תסמין יאנג, כמו עצבנות, יטופל באמצעות טיפולים ייניים למשל אוכל קר כמו פירות.

היין והיאנג יכולים גם לשמש לתיאור בתהליך השינויים בין השלבים השונים של המחזור ההתמרה (טְרַנְסְפוֹרְמַצְיָה). לדוגמה, מים קרים (יין) ניתן להרתיח כך שבסופו של תהליך הם יהיו רתוחים ויהפכו לאדים (יאנג).

דרך אחת לרשום את הסמלים של יין ויאנג היא קו מלא (יאנג) וקו מרוסק (יין), שאותו ניתן לחלק לארבע רמות של יין ויאנג. חלוקה נוספת תיצור שמונה טריגרמות (trigrams). טריגרמות אלו מופיעות, למשל, בדגל קוריאה הדרומית. דרך נוספת להראות את היין ויאנג היא הסמל המופיע בדף זה הנקרא טאיג'יטו (Taijitu; בסינית: 太極圖; המילה מורכבת משלוש מילים טאי ג'י טו בפירוש מילולי "תרשים של הבסיס העליון"). החלק שמרביתו לבן, הוא היאנג והחלק הכהה ברובו, הוא היין. אולם כל אחד מהם מכיל גרעין של השני. היין והיאנג חשובים במידה שווה, בשונה מהדואליזם האופייני של טוב ורע.

הגרעין השחור שבשטח יאנג מייצג את ה-"יו", כלומר מה שנראה לנו כקיים באופן גשמי. ה-"יו" מתקבל מבחירה בין יין ליאנג ("יין יאו יאנג"). הגרעין הלבן לעומת זאת מייצג את ה-"וו", כלומר את מה שנראה לנו כבלתי קיים באופן גשמי אבל הוא בעל משמעות בכל זאת. לדוגמה דברים בעלי קיום רוחני כמו "יופי" או "מוזיקה" הם "וו". ה-"וו" מתקבל מהרמוניה בין יין ליאנג ("יין הא יאנג"). המושג הסיני "הא" מייצג הרמוניה אבל גם "וגם" לוגי והוא מקביל ל-"איי" היפני.

תפישה זו נקראת יין יאנג, לא יאנג יין, רק משום שלראשון היגוי מועדף בסינית (ראו ערך מנדרינית תקנית), לסדר המלים אין שום משמעות תרבותית או פילוסופית.

כל דבר ניתן לתיאור הן כיין והן כיאנג.

יין ויאנג הם הפכים
לכל דבר יש את ההופכי שלו באופן יחסי, שום דבר הוא לא מוחלט. אין דבר שהוא לחלוטין יין או לחלוטין יאנג. בכל נכלל גם גרעין של ההפוך ממנו. לדוגמה חורף יכול להפוך לקיץ; "מה שעולה חייב לרדת".
יין ויאנג תלויים זה בזה
האחד לא יכול להתקיים ללא האחר. לדוגמה: יום לא יכול להתקיים ללא לילה, אור לא יכול להתקיים ללא חשכה.
יין ויאנג מתחלקים לחלוקות משנה של יין ויאנג
כל היבט של יין או יאנג ניתן לחלוקה נוספת של יין ויאנג. לדוגמה טמפרטורה יכולה להראות חמה או קרה. אולם, חם ניתן לחלוקת משנה חמים או רותח, וקר לקריר או צוֹנֵן. לכל ספקטרום ישנו ספקטרום צר יותר, לכל התחלה יש רגע בזמן, לכל רגע יש התחלה וסוף, בדיוק כמו שכל שעה מתחילה ומסתיימת.
יין ויאנג מכלים ותומכים זה בזה
בדרך כלל היין והיאנג שומרים על שיווי משקל כאשר אחד גדל השני קטן, אולם, יכול להתקיים חוסר איזון.
יכולים להיות ארבעה סוגים של חוסר איזון: עודף יין, עודף יאנג, חוסר יין, חוסר יאנג.
הם יכולים למרות חוסר האיזון להיות זוג: כי עודף יין, יוצר חוסר ביאנג ולהפך. חוסר האיזון יכול להיות עניין יחסי: עודף של יאנג "מכריח" את היין להיות "יותר מרוכז".
יין ויאנג יכולים לשנות צורה מאחד לשני
בשלב ספציפי, יין יכול להפוך ליאנג ולהפך. לדוגמה, לילה הופך ליום, חם מתקרר, חיים באים אל קיצם והופכים למוות, צד ההר המוצל עכשיו, יהיה מואר אחר-כך והצד המואר עכשיו, יוצל אחר-כך. אולם גם שינויים אל הם יחסיים. יום ולילה מתקיימים יחד בכדור הארץ בזמן שמתבוננים מן החלל.
חלק מהיין הוא יאנג וחלק מן היאנג הוא יין
הנקודות בכל אחד מן המאפיינים משרתות:
1. כתזכורת שיש עקבות של אחד בשני. לדוגמה תמיד יהיה אור בחשכה (כוכבים בלילה), מאפיינים אלה הם לעולם לא אחד או השני.
2. כתזכורת לכך שצד קיצוני ביותר יכול להפוך מידית להפך שלו, או במילים אחרות התוויות יין ויאנג מותנות בנקודת המבט של המתבונן. לדוגמה האבן הקשה ביותר היא הקלה ביותר לשבירה. דבר זה מראה כי קיצוניות של קיום כל מאפיין במצבו הטהור והבלעדי היא מלאכותית.

מעבר למקומו בפילוסופיות סיניות, סמל היין ויאנג נפוץ בתרבות הפופולרית ברחבי העולם ומשמש כסמל פופולרי, המוטבע למשל על תכשיטים. גם בישראל נפוצות שרשראות עם סמל יין ויאנג ובני נוער רבים עונדים שרשראות אלו. במדינות מסוימות ישנן בריכות נוי בצורת יין ויאנג והן מאכלסות דגי קוי, שפמנונים וכדומה. בזיכיון הסרטים "קונג פו פנדה" על ארבעת סרטיו נעשה רבות שימוש במונח זה, לצד צ'י. כמו כן שרביטו של לוחם הדרקון נשא את הסמל הזה.