יחס גלים עומדים

יחס גלים עומדים (באנגלית: Standing Wave Ratio; בראשי תיבות: SWR) משמש למדידת חוסר התאמה של עכבות במעגל חשמלי, בקו תמסורת או בגלבו.

תיאום עכבות (אימפדנסים) במעגל חשמלי הוא המקרה בו העכבה של המקור שווה לצמוד המרוכב של עכבת העומס. במקרה כזה, האנרגיה מהמקור מועברת במלואה אל העומס, וזהו לרוב המצב הרצוי. כאשר העכבות של המקור ושל העומס אינן מתואמות, היחס בין המתח החשמלי לבין הזרם על המקור (שהוא עכבת המקור, על פי חוק אוהם), אינו יכול להיות אותו יחס על העומס. כתוצאה מכך, חלק מהזרם אינו מועבר אל העומס וחוקי השימור מכתיבים שחלק זה יוחזר מהעומס לכיוון המקור. במצב זה, על קו התמסורת שבין המקור לבין העומס קיימים שני גלים – גל המתקדם לכיוון העומס וגל חוזר מהעומס לכיוון המקור. הגלים הללו, בכל נקודה על הקו, מסתכמים בהתאם למופע שלהם באותה הנקודה.

בנקודה על הקו בה לגל המתקדם ולגל החוזר יש מופעים שוים, סכום המשרעות שלהם הוא המרבי. בנקודה בה הגלים נמצאים באנטי־מופע (יש הפרש של 180 מעלות בין שני הגלים), מתקבלת משרעת מינימלית. כתוצאה מכך, נוצר לאורך הקו גל בעל מופע הקבוע בזמן, אך משתנה בהתאם למיקום על הקו (גל עומד). כך גם הנקודות שבהן מתקבלת המשרעת המרבית הן קבועות על הקו, ורק המשרעת עצמה עולה ויורדת בזמן.

היחס בין המשרעת הגבוהה ביותר לבין המשרעת הנמוכה ביותר על הקו נקרא יחס גלים עומדים (יג"ע). ככל שהיג"ע קרוב יותר ל-1, זהו מצב יותר רצוי, כי במקרה כזה הגל החוזר קרוב לאפס, ועל הקו מתקבל גל שברובו הגדול מורכב מהגל המתקדם הרצוי.

ההשלכות של יג"ע גרוע (גדול באופן משמעותי מאחד) הן, בין היתר, בזבוז הספק, מכיוון שחלק מההספק לא מועבר לעומס והוא חוזר למקור; נזק קבוע להתקני המשדר, בעיקר למגבר ההספק; ובמקלט – ירידה ביחס האות לרעש (ה-SNR) וכתוצאה מכך ירידה באיכות השידור ועליה בסיכוי לשגיאה.

יחס גלים עומדים ניתן בנוסחה:

${\displaystyle \mathrm {SWR} ={\frac {1+|\Gamma |}{1-|\Gamma |}}}$

כאשר ${\displaystyle \Gamma }$ היא מקדם ההֶחזר של הגל.

ראו גם

• דיאגרמת סמית

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.