יחסי איטליה–קנדה

יחסי איטליה–קנדה הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין קנדה ואיטליה. שתי המדינות נהנות מיחסי ידידות, שחשיבותן מתרכזת בתולדות ההגירה האיטלקית לקנדה. כמיליון וחצי קנדים טוענים שהם ממוצא איטלקי (כ-4.6% מהאוכלוסייה).^[1] שתי המדינות הן חברות ב-G7, G20, נאט"ו והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.

יחסי איטליה–קנדה
איטליה	קנדה
איטליה	קנדה
שטח (בקילומטר רבוע)
301,340	9,984,670
אוכלוסייה
59,179,072	40,062,241
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,254,851	2,140,086
תמ"ג לנפש (בדולרים)
38,102	53,419
משטר
רפובליקה	מונרכיה חוקתית

היסטוריה

חיילים קנדים צועדים במודיקה שבסיציליה במלחמת העולם השנייה.

האיטלקי הראשון שהגיע לקנדה היה החוקר ג'ובאני קבוטו, נווט מוונציה, שחקר את חופי ניופאונדלנד לאנגליה בשנת 1497.^[2] בשנת 1524 חקר ג'ובאני דה וראצאנו את קנדה האטלנטית עבור צרפת. בראשית המאה ה-19 החלו האיטלקים לנדוד לקנדה כשהרוב הגיעו בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. איטלקים רבים השתתפו ולקחו חלק בבניית ערים קנדיות, בסלילת מסילת הברזל, בבניית נמלים, שילוח וכרייה; כל אלה הובילו ליצירה המודרנית של קנדה.

במשך מרבית מלחמת העולם הראשונה, קנדה (תחת האימפריה הבריטית) ואיטליה היו בעלות ברית במהלך המלחמה. במהלך מלחמת העולם השנייה קנדה ואיטליה היו בצדדים מנוגדים. ב-10 ביוני 1940 הכריזה קנדה מלחמה באיטליה לאחר שראש ממשלת איטליה בניטו מוסוליני הכריז מלחמה על צרפת ובריטניה.^[3] קנדה השתתפה במערכה האיטלקית והדיוויזיה הקנדית הראשונה ודיוויזיית השריון הקנדית הראשונה השתתפו בפלישה לסיציליה, בקמפיין נהר מורו ובקרב מונטה קאסינו.^[4] בין 1940 ל-1943 נעצרו כ-600 גברים איטלקים-קנדים ונשלחו למחנות מעצר כנתיני אויב שעלולים להיות מסוכנים.^[5] לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, קנדה ואיטליה כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1947.^[6]

קנדה ואיטליה חתמו על מספר הסכמים דו צדדיים כמו הסכם למניעת מיסוי כפול בגין מיסים על הכנסה ולמניעת התחמקות פיסקלית (1977)^[7] והסכם ביטוח לאומי (1977).^[8] בשנת 1981 חתמו שתי המדינות על חוזה הסגרה^[9] ובשנת 1984 חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה תרבותי.^[10] קיימות טיסות ישירות בין שתי המדינות עם חברות התעופה הבאות: אייר קנדה, אייר טראנסט ואליטליה.

נערכו מספר רב של ביקורים בין ראשי ממשלת קנדה ואיטליה, אשר בעיקר מתקיימים בפסגות שנערכו על ידי ה-G7
, G8
, G20 ונאט"ו.

ביקורים רמי דרג

ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו עם ראש ממשלת איטליה פאולו ג'נטילוני בפסגת G7 ה-43 בטאורמינה, איטליה; 2017.

ביקורים רמי דרג מקנדה באיטליה

• ראש הממשלה פייר אליוט טרודו (1980)
• ראש הממשלה בריאן מלרוני (1987, 1991)
• ראש הממשלה ז'אן קרטיין (1994, 2001, 2002)
• ראש הממשלה סטיבן הרפר (2009)
• ראש הממשלה ג'סטין טרודו (2017)

ביקורים רמי דרג מאיטליה בקנדה^[11]

• ראש הממשלה ג'ובאני ספאדוליני (1981)
• ראש הממשלה צ'יריאקו דה מיטה (1988)
• ראש הממשלה למברטו דיני (1995)
• ראש הממשלה ג'וליאנו אמאטו (2001)
• ראש הממשלה סילביו ברלוסקוני (2002, 2010)
• ראש הממשלה אנריקו לטה (2013)
• ראש הממשלה ג'וזפה קונטה (2018)

יחסי סחר

בשנת 2016 הסתכם המסחר בין קנדה לאיטליה ב-9.88 מיליארד דולר.^[12] הייצוא העיקרי של קנדה לאיטליה כולל: מוצרים פרמצבטיים, דגנים ודלקים מינרליים. הייצוא העיקרי של איטליה לקנדה כולל: כורים גרעיניים ומכונות, משקאות וכלי רכב (חלקים ומנועים). איטליה היא שותפת הסחר השלישית בגודלה בסחר בסחורות, ושותפת הסחר השלישית בחשיבותה באיחוד האירופי. בסוף 2016 דורגה איטליה כמדינה ה-28 בגודלה בהשקעות של מניות ה-FDI בקנדה. מבחינת מדינות אירופה, איטליה דורגה במקום ה-15. באוקטובר 2016 חתמו קנדה והאיחוד האירופי (הכולל את איטליה) על הסכם הכלכלה והסחר המקיף, הסכם סחר חופשי בין קנדה לאיחוד האירופי.

נציגויות דיפלומטיות

• איטליה מחזיקה בקנדה שגרירות באוטווה ו-12 קונסוליות בקלגרי, הליפקס, המילטון, קלונה, לונדון, מונטריאול, קוויבק, סרניה, טורונטו, ונקובר, וינדזור וויניפג.
• קנדה מחזיקה באיטליה שגרירות ברומא וקונסוליה כללית במילאנו.^[13]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי איטליה–קנדה בוויקישיתוף

• יחסי איטליה–קנדה, ברשת החברתית פייסבוק
• יחסי איטליה–קנדה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)