Loading AI tools
פסיכולוג קליני, חוקר, יועץ ומרצה בתחומי חוסן, כאב נפשי, טראומה ומניעת אובדנות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסי לוי בלז (נולד ב-26 בינואר 1975) הוא פסיכולוג קליני, חוקר, יועץ ומרצה בתחומי חוסן, כאב נפשי, טראומה ומניעת אובדנות. הוא משמש כפרופסור בפקולטה למדעי החברה והקהילה במרכז האקדמי רופין, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי[1], חבר במועצה הלאומית למניעת אובדנות ויועץ בתוכנית הלאומית למניעת התאבדות, ויו"ר השדולה למניעת אובדנות באקדמיה.
 | |
| לידה |
26 בינואר 1975 (בן 49) ישראל |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכולוגיה קלינית, כאב נפשי, אובדנות |
| מקום מגורים | קיבוץ המעפיל |
| עיסוק | פסיכולוג קליני מומחה |
| מקום לימודים | אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן |
| מוסדות | המרכז האקדמי רופין |
  | |
לוי בלז מקדיש את חייו ומחקריו לתופעת האובדנות בחברה הישראלית. הוא מומחה בתחומי כאב נפשי ומניעת אובדנות ומייעץ מזה שנים רבות לגופים ציבוריים, פרטיים וממשלתיים שונים בתחומי אלו. פרסם למעלה ממאה מאמרים בכתבי עת מדעיים בתחומי מניעת אובדנות, פגיעה מוסרית, וצמיחה ממשבר, וכן שלושה ספרים.
לוי בלז נולד ברמת גן וגדל באריאל. שירת כאיש מודיעין וכמפקד ביחידה 8200. למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובתוכנית המצטיינים באוניברסיטת חיפה. בהמשך למד במסלול ישיר לתואר שלישי בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר-אילן ולימד באוניברסיטה הפתוחה. עבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' אלן אפטר וד"ר נטע חורש, התמקדה באנשים שביצעו ניסיונות אובדניים חמורים מבחינה רפואית. פרויקט ייחודי זה היה מהראשונים בעולם בתחום, בו הצביע לוי בלז על העמדה האמביוולנטית של אלו המבצעים ניסיונות אובדניים חמורים[2]. לפי ממצאי המחקר, האדם האובדני נמצא בקונפליקט בין הרצון למות ובין הרצון להינצל עד הרגעים האחרונים לפני מותו[3]. בהמשך התמחה לוי בלז בפסיכולוגיה קלינית במרכז לבריאות הנפש רמת חן ועבד כפסיכולוג במשרד ראש הממשלה.
לוי בלז הוא חבר סגל במרכז האקדמי רופין. הוא ייסד ומוביל את המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין. הוא פסיכולוג קליני מומחה, בעל התמחות במיינדפולנס ובגישה הבודהיסטית לטיפול[4]. כמטפל, הוא מתמחה בין היתר במצבי משבר וטראומה, בסיוע לאנשים במשבר אובדני ולהורים המתמודדים עם צעירים אובדניים, כמו גם בטיפול בבני משפחה שיקירם התאבד. גישתו הטיפולית מתמקדת בחוויית הבדידות של האדם האובדני ובצורך להפיג בדידות זו דרך מתן תיקוף מלא לכאב הנפשי ולרצון למות, ובמקביל להנכיח קולות נוספים בראשו של האדם האובדני, ובראשם הרצון להינצל[5]. הוא משמש כמדריך בכיר בתוכנית למניעת התאבדות של משרד החינוך ומדריך פסיכולוגים חינוכיים בשירותים הפסיכולוגיים החינוכיים – בביצוע הערכות סיכון וטיפולים במניעת התאבדות. לוי בלז הוא מרואיין פופולרי במדיה הכתובה ובמדיה האלקטרונית (רדיו, טלוויזיה), למשל, הראיון שלו בעיתון "הארץ"[6], ועוד רבים אחרים.
לוי בלז נשוי למיטל ואב לארבעה ילדים. חבר קיבוץ המעפיל בעמק חפר.
לוי בלז פרסם למעלה ממאה מאמרים מדעיים בכתבי עת בינלאומיים בפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ותחומים משיקים ועוד פרקים ומאמרי מערכת רבים[7]. הוא ערך מספר כרכים בכתבי עת שונים וזכה במענקי מחקר מקרנות בעולם ובישראל כגון של האגודה האמריקאית למניעת התאבדות, הקרן הלאומית למדע וחיל הרפואה.
מחקריו מתמקדים בהבנת התהליכים הפסיכולוגיים והבין-אישיים של מצבי משבר, טראומה והתנהגות אובדנית במתבגרים ובמבוגרים. הוא עוסק הן במחקר קליני והן בתחומי מחקר בסיסיים והם מתפרשים על אוכלוסיות שונות כגון בני נוער, זקנים, להט"בים, יוצאים בשאלה[8], חיילים, אנשי צוות רפואי ועוד.
אחד מהפרויקטים פורצי הדרך שלו מתייחס לאפשרות צמיחה פוסט טראומטית בקרב אנשים שיקיריהם התאבדו[9][10]. מחקרים אלו הם הראשונים בעולם שהוכיחו, כי לצד הכאב הנפשי הרב המאפיין בני משפחה לאחר התאבדות, חלקם יכולים לחוות גם שינויים פסיכולוגים חיוביים, וזאת כאשר מתקיימים תנאים חשובים כמו תמיכה חברתית[11], תחושת שייכות[12] וחשיפה עצמית[13][14]. על פרויקט זה זכה לוי בלז בפרסים ומענקי מחקר בינלאומיים[15]. התובנות ממחקרים אלו מוטמעות בתהליכי טיפול בבני משפחה שיקיריהם התאבדו.
לוי בלז מתמקד בהבנת הקשר שבין פגיעה מוסרית ובין קשיים נפשיים והתנהגות אובדנית. בסדרת מחקרי אורך ייחודית בנושא פגיעה מוסרית שהוביל ביחד עם שותפו פרופ' גדי זרח מאוניברסיטת אריאל בקרב חיילים, לוחמים משוחררים, לוחמות משוחררות[16], אנשי צוות רפואי ועוד – הוכח לראשונה כי חשיפה לאירועי פגיעה מוסרית עלולה להוות גורם סיכון חריף להתפתחות קשיים נפשיים כגון דיכאון[17], סימפטומים פוסט טראומטיים וסיכון אובדני בהמשך הדרך[18][19].
בשנת 2021 קיבל מענק מחקר גדול למחקר המתמקד בזיהוי אנשים בסיכון אובדני חריף ומיידי בזמן אמת, בסיוע בינה מלאכותית ולמידת מכונה[20]. מחקר זה, המתבצע בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועמותת סה"ר, מצביע על חוויות הבדידות, ההתמלכדות וחוסר התקווה כמשתנים הקריטיים המובילים אנשים לסיכון אובדני מיידי. מסקנות המחקר מצביעות כי מיגור חוויית הבדידות ומתן תיקוף לחוויות הכאב הנפשי הם בעלי תפקיד מרכזי בהפחתת סיכון אובדני חריף ומיידי.
זהו מרכז ראשון מסוגו בישראל, ששם לו למטרה לקדם את העשייה המחקרית, החברתית והקהילתית בנושא כאב נפשי ומניעת אובדנות בישראל, ולהוות מוקד ידע ישראלי ועולמי בתחום חשוב זה[21]. חזון המרכז הוא הגברת המודעות, הידע, והיכולת לאיתור, טיפול ומניעה של מקרי אובדנות בישראל ובעולם. המרכז הוקם על ידי פרופ׳ יוסי לוי בלז ופרופ' אלן אפטר, חוקרים מובילים בתחומי כאב נפשי ואובדנות. המרכז מקיים קשרים ענפים עם מוסדות אקדמיים בישראל ובעולם כמו גם עמותות, ארגונים וגופים ציבוריים ופרטיים. במרכז פעילים חוקרים ועמיתי מחקר והוא מקיים כנסים, מחקרים, ייעוציים למסגרות שונות וכן מוביל תוכניות פיתוח והכשרה. המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי נחנך בשנת 2018 ונקרא על שמה של ליאור צפתי[22], בתם של דבי וארז, אשר מתה מהתאבדות במהלך מכינה קדם צבאית בטרם מלאו לה 19 שנים.
לוי בלז הוא חבר הנהלה מזה שנים רבות בעמותת "בשביל החיים" – עמותה למניעת התאבדות ותמיכה במשפחות לאחר התאבדות. הוא הקים ועומד (במשותף) בראש אגף המחקר של העמותה[23].
מוביל מספר כנסים לאומיים שנתיים הפתוחים לקהל – ביניהם הכנס השנתי "להבין בכדי למנוע" – הכנס המדעי לחקר האובדנות ומניעתה[24], "הצל שלי ואני" – על פוסט טראומה בקהילה[25], פציעה מוסרית[26] ועוד.
הוא חבר בפורום אזרחים מטכ"לי העוסק בייעוץ לצבא במניעת התאבדויות בחיילים וחבר בוועדת ההיגוי בנושא מניעת אובדנות בצה"ל. בשנת 2021 עמד בראש וועדה מיוחדת של משרד הביטחון לבחינת אובדנות ואלימות באגף השיקום[27].המלצות הוועדה[28] התפרסמו ומיושמות באגף[29].
משמש כמומחה בכיר באמצעי התקשורת בתחומי כאב נפשי ומניעת אובדנות, ובמיוחד בסוגיות שנוגעות לדרכים לסיקור נכון של מקרי התאבדות בתקשורת. הוא פרסם מדריך לעיתונאים ועורכים אודות הדרכים לסיקור נכון של מקרי התאבדות[30] ומעביר סדנאות לעיתונאים בנושאים אלו. הוא אף כתב מדריכים לבני משפחה ולמטפלים[31] לאחר התאבדות אדם יקר או מטופל.
פיתח ביחד עם מומחים שונים שאלון אנונימי מקוון לקהילה שמאפשר הערכת רמת הסיכון האובדני בזמן אמת וקבלת המלצות לסיוע מיידי במצבי חירום[32].
מרצה בפני מוסדות וגופים רבים ומגוונים בנושאים הקשורים לכאב נפשי ומניעת אובדנות, ביניהם צה"ל, מוסדות ביטחוניים שונים, משרדי ממשלה, מטפלים, מורים, מדריכים, הורים ועוד. הוא מעביר הרצאות, קורסים וימי עיון במסגרת התוכנית הלאומית למניעת התאבדות והתוכנית לתמיכה במשפחות לאחר התאבדות במשרד הרווחה.
פרסם עשרות מאמרים ופרשנויות בעיתונות הכתובה ובאתרי האינטרנט, ומדריכים שונים לשימוש הציבור, ביניהם מדריך מיוחד לסיוע להורים שמלווים ילד/ה במשבר אובדני[33] ומדריך נוסף לבני משפחה לאחר התאבדות. הוא הוביל סדרת סרטונים לקהילה – בכדי להעלות את רמת המודעות לדיכאון, לכאב נפשי ולמניעת אובדנות[34][35][36]. לוי בלז התראיין במספר פודקאסטים שונים בנושאי המחקר והמומחיות הקלינית שלו, ביניהם בפודקאסט חושבים טוב[37], עושים פסיכולוגיה[38], רופין לקול[39] ועוד.
5 דקות שיכולות להציל חיים – סרטון למניעת אובדנות של פרופ' יוסי לוי בלז שכול וצמיחה לאחר התאבדות – הרצאה של פרופ' יוסי לוי בלז בכנס "בקצה השמיים"Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
