Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חברת יוז איירקראפט (באנגלית: Hughes Aircraft Company) הייתה חברה אמריקאית שעסקה בעיקר בתעשייה אווירית ומוצרי חלל. החברה הוקמה ב-1932 על ידי הווארד יוז בקולבר סיטי שבקליפורניה כחטיבה ביוז טול קומפני (Hughes Tool Company). החברה נודעה בפיתוח היוז H-4 הרקולס, גשושית החדירה של הגשושית גלילאו וה-AIM-4 פאלקון - טיל האוויר-אוויר המונחה המבצעי הראשון[1].
נתונים כלליים | |
---|---|
מייסדים | הווארד יוז |
תקופת הפעילות | 1932–1997 (כ־65 שנים) |
חברת אם | ריית'יאון |
מיקום המטה | קולבר סיטי, קליפורניה, ארצות הברית |
ענפי תעשייה |
תעשייה אווירית ומוצרי חלל, אלקטרוניקה, תקשורת, מערכות הגנה |
מוצרים עיקריים | מסוק, spacecraft bus, טיל, כלי טיס, חללית |
החברה נרכשה על ידי ג'נרל מוטורס מהמכון הרפואי הווארד יוז ב-1985. "יוז איירקראפט" עברה להיות חלק מיוז אלקטרוניקס (Hughes Electronics), הידועה כיום בשם DirecTV, עד שג'נרל מוטורס מכרה את נכסיה לריית'יאון ב-1997[2].
במהלך מלחמת העולם השנייה בנתה החברה מספר אבות טיפוס בשדה התעופה יוז שבקליפורניה. בין אבות הטיפוס היו ה-H-4 הרקולס שנודע בכינוי "Spruce Goose", ה-H-1 רייסר, ה-D-2 וה- XF-11[3]. בעת הקמת החברה, רק 4 אנשים הועסקו בה במשרה מלאה, ובימיה האחרונים הועסקו בה כ- 80,000 עובדים[1].
בקיץ 1947 פוליטיקאים מסוימים הפכו מודאגים מהניהול הכושל כביכול של פיתוח ה-H-4 הרקולס ומטוס הריגול XF-11. הפוליטיקאים הקימו ועדה מיוחדת לבחינת החברה, ועדה שלאחריה הוקמה ועדת חקירה נוספת של הסנאט והייתה הראשונה שהייתה פתוחה לתקשורת. למרות דוח הוועדה הבקורתי, חברת יוז טוהרה מההאשמות.
ב-1948 הקימה חברת יוז חטיבה נוספת בחברה - חטיבת האווירונאוטיקה. שני מהנדסים מחברת יוז, סימון רמו ודין וולדרידג', העלו רעיונות חדשים לאריזת הרכיבים האלקטרוניים על מנת להרכיב מערכת בקרת ירי אוויר מושלמת. מערכת ה-MA-1 שבנו תיאמה נתונים שהתקבלו מרדאר המטוס עם מחשב אנלוגי על מנת להביא את המטוס המיירט אוטומטית למיקום בו יוכל לשגר טילים. באותו זמן צוותים אחרים בחברה עסקו יחד עם חיל האוויר האמריקאי בפיתוח טיל אוויר-אוויר מונחה שהפך ל-פאלקון AIM-4 שנודע אז בשם F-98. חבילת ה-MA/פאלקון, עם מספר שדרוגים, שימשה כמערכת הירוט העיקרית של חיל האוויר האמריקאי במשך שנים רבות ונשארה בשרות עד סוף שנות ה-80. וולדרידג' ורמו התפטרו מחברת יוז בספטמבר 1953 לאחר שלא הגיעו להסכמה עם הווארד יוז בנוגע לבעיות בניהול. שניהם הקימו יחד את "תאגיד רמו-וולדרידג'" שהפך מאוחר יותר לחלק מחברת "תומפסון פרודקט" שמאוחר יותר הפך לחלק מ"תאגיד תומפסון-רמו-וולדרידג' (TRW) ב-1965, חברת אירונאוטיקה שהפכה למתחרה גדולה של יוז איירקראפט.
ב-1953 תרם הווארד יוז את חברתו למכון הרפואי הווארד יוז שרק הוקם, לכאורה כדי להתחמק מתשלום מיסים על סכומי הכסף הגדולים שהרוויח.[4] שנה מאוחר יותר, לורנס א. היילנד נלקח כסגן נשיא ומנהל ראשי של חברת יוז. היילנד הפך בסופו של דבר למנכ"ל החברה לאחר מותו של יוז ב-1976.
תחת הדרכתו של היילנד חטיבת האירונאוטיקה המשיכה לצמוח והפכה לרווחית ביותר ולחלק מרכזי ביותר מיוז איירקראפט. החברה ייצרה מערכות רדאר, מערכות אלקטרו-אופטיות, בניית הלייזר הראשון שעבד, מערכות בקרת טיסה, מערכות טילים, מנועי יונים (לטיסות חלל) וטכנולוגיות מתקדמות נוספות. מרכז המידע למאפיינים אלקטרוניים" (EPIC) של ארצות הברית התארח בספריית החברה בקולבר סיטי בשנות ה-70.
חברת החלל והתקשורת יוז הוקמה כחברת-בת של יוז איירקראפט ב-1961 בעקבות איחודן של קבוצת החלל והתקשורת וחטיבת מערכות החלל של חברת יוז.[1] החברה בנתה את לוויין התקשורת הגיאוסינכרוני הראשון בעולם - סינקום - ב-1963 ואת לוויין חיזוי מזג האוויר הגיאוסינכרוני הראשון - ATS-1 - ב-1966. מאוחר יותר באותה שנה בנתה החברה את סרוויור 1 שנחתה על הירח כחלק מתוכנית סרוויור שהייתה הכנה לנחיתה המאוישת על הירח בתוכנית אפולו. החברה בנתה גם את החללית פיוניר-ונוס ב-1978 שביצעה את מיפוי הרדאר המקיף הראשון על נוגה ואת גשושית הנחיתה של הגשושית גלילאו שנשלחה לחקור את צדק בשנות ה-90.[1] חברה יצרכ לווייני לקשורת בהשמנת חברות כמו "אינטלסט" ו-"PanAmSat". בשנת 2000, כ-40% מכלל הלוויינים המסחריים הפעילים היו בתוצרתה של החברה.[5]
ב-1947 הפנה הווארד יוז את מאמצי החברה מיצור מטוסים ליצור מסוקים. המאמצים החלו ב-1948 כאשר חברת המסוקים Kellett Aircraft Co מכרה את דגמה האחרון ליצור בחברת יוז. היוז XH-17 טס לראשונה באוקטובר 1952 אבל הוא לא הצליח בצורה מסחרית. ב-1955 הפריד יוז את חטיבת המסוקים של החברה מהחברה ואיחד אותה עם חברת הכלים יוז (Hughes Tool Company) כך שהיא הפכה לחטיבת הטיס של חברת הכלים יוז (Hughes Tool Company's Aircraft Division). חטיבה זו התמקדה בעיקר בבניית מסוקים קלים כמו היוז TH-55 אוסאג', יוז 300, יוז OH-6 קאיוס והיוז 500.
הווארד יוז לא השאיר צוואה ועם מותו ב-1976 היו שדרשו בעלות על עיזבונותיו. מנהל ועורך דין בחברה טענו כי יש להם את הזכות להקים "ועדה מנהלת" שתיקח אחריות על המכון הרפואי הווארד יוז (HHMI) ויוז איירקראפט (שהייתה שייכת לו). הפרקליט הראשי של מדינת דלאוור, ריצ'רד ר. ווייר, לא הסכים לכך ופתח בהליכים נגד הוועדה. ממשיכו, צ'ארלס מ. אוברלי, המשיך בהליכים כשנתמנה לפרקליט הראשי של דלאוור ב-1983. אוברלי ציין כי הוא רוצה לראות חבר נאמנים חופשי שיבטיח שהמכון ימשיך להתנהל כמוסד צדקה ויפסיק לשמש כמקלט מס.[6]
בינואר 1984 פסק השופט גרובר כ. בראון כי יש צורך למנות נאמנים מכיוון שהווארד יוז לא השאיר צוואה. בראון ביקש מהוועדה המבצעת וממשרד הפרקליט הראשי להציע רשימת מועמדים שיועברו לאישורו. בראון אישר רשימת מועמדים באפריל 1984.[6] בינואר 1985 חבר הנאמנים החדש של HHMI הודיע כי בכוונתו למכור את חברת יוז איירקראפט או במכירה פרטית או על ידי מכירת מניות.[7]
ב-5 ביוני 1985 הוכרזה ג'נרל מוטורס כזכיינית במכירה פומבית שנמשכה 5 חודשים תחת סודיות. חברות נוספות שהשתתפו במכירה היו בואינג ופורד.[8] הרכישה הושלמה ב-20 בדצמבר 1985 תמורת 5.2 מיליארד דולרים. 2.7 מיליארד במזומן והשאר ב-50 מיליון מניות של ג'נרל מוטורס.[9]
ב-31 בדצמבר 1985 איחדה GM את יוז איירקראפט עם אלקו אלקטרוניקס שיחד הפכו לתאגיד האלקטרוניקה יוז, חברת-בת עצמאית.
באוגוסט 1992 השלימה יוז איירקראפט את רכישת עסקי הטילים של ג'נרל דיינמיקס תמורת 450 מיליון דולר.[10]
ב-1994 הציגה יוז אלקטרוניקס את DirecTV - שירות תקשורת לוויינים עולמי הראשון לשימוש ביתי. ב-1995 חטיבת החלל והתקשורת הפכה לספקית העולמית הגדולה ביותר של לווייני תקשורת. בנוסף לכך רכשה החברה באותה שנה את "מגנווקס מערכות אלקטרוניקה" מקבוצת קרלייל. ב-1996 יוז אלקטרוניקס ו-PanAmSat מסכימות לאחד את שירותי הלוויינים שלהם תחת חברה ציבורית יחידה.
ב-1997 העבירה GM את דלקו אלקטרוניקס מיוז אלקטרוניקס אל דלפי אוטומוטיב. מאוחר יותר באותה שנה נמכרו שאר הנכסים של יוז איירקראפט לריית'יאון תמורת 9.5 מיליארד דולר.[11] החברות הנותרות נשארו תחת יוז אלקטרוניקס ותחת GM.
בשנת 2000 רכשה חברת בואינג שלוש חטיבות מתאגיד יוז אלקטרוניקס: תאגיד החלל והתקשורת יוז, יוז אלקטרון דינמיקס וספקטרולאב, בנוסף למעבדות יוז שכבר נרכשו על ידיה. 4 הקבוצות הצטרפו אל "בואינג מערכות לוויין", חברה-בת של בואינג שהפכה מאוחר יותר ל"מרכז לפיתוח לוויינים", חלק מ"מערכות ההגנה המשולבות של בואינג".[12]
ב-2003 שרידיה של יוז אלקטרוניקס: DirecTV, DirecTV לאטין אמריקה, PanAmSat ויוז מערכות תקשורת נרכשו על ידי תאגיד החדשות (News Corporation) וקיבלו את השם קבוצת DirecTV.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.