יוהנס היילה סלאסי

יוהנס היילה-סלאסי אמבייה (באנגלית: Yohannes Haile-Selassie Ambaye); נולד ב-23 בפברואר 1961 הוא פלאואנתרופולוג אתיופי, חוקר הומינינים נכחדים מן האבולוציה של האדם, בעיקר במשולש עפר באתיופיה. הוא לקח חלק חשוב בגילויים ובמחקרם של רבים מהמאובנים העתיקים והחשובים ביותר שהתגלו באזור זה החל משנות ה-90, ובכללם מאובני ארדיפיתקוס רמידוס, ארדיפיתקוס קדבה, אוסטרלופיתקוס גרהי, אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, אוסטרלופיתקוס אנמנסיס, הומו ארקטוס והומו ספיינס.

יוהנס היילה סלאסי
Yohannes Haile-Selassie

לידה	23 בפברואר 1961 (בן 63) אדגיראט, אתיופיה
ענף מדעי	פלאואנתרופולוגיה
מקום מגורים	אתיופיה, ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי אוניברסיטת אדיס אבבה
מנחה לדוקטורט	טים וייט
מוסדות	אוניברסיטת המדינה של אריזונה (1 ביולי 2021) מוזיאון קליבלנד לידיעת הטבע (3 ביוני 2002–30 ביוני 2021) אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב
פרסים והוקרה	Nature's 10 (2019)
תרומות עיקריות
גילוי מאובני ארדיפיתקוס רמידוס, ארדיפיתקוס קדבה, אוסטרלופיתקוס גרהי, אוסטרלופיתקוס דיירמדה, אוסטרלופיתקוס אפרנסיס ואוסטרלופיתקוס אנמנסיס

קריירה מדעית

היילה-סלאסי בוגר אוניברסיטת אדיס אבבה בהיסטוריה משנת 1982. בשנת 1993 התחיל את לימודי המוסמך באנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בהנחייתו של הפלאואנתרופולג האמריקאי טים וייט, מחשובי החוקרים של האבולוציה של האדם. בשנת 1994 השתתף במשלחת החפירות של וייט לאזור ארמיס במשולש עפר, באתיופיה. במשלחת זו, היילה-סלאסי היה הראשון שהבחין וחשף מאובן משבר עצם כף-יד הומינינית. המשלחת התרכזה בחפירות באותו המקום, וחשפה חלקים רבים משאר השלד, שהפך לאחד הממצאים החשובים ביותר מן האבולוציה של האדם, והשתייך לנקבת ארדיפיתקוס רמידוס המוכרת בכינוייה הפופולרי "ארדי".

במשלחות נוספות של צוותו של וייט בשנים 1997 עד 2000, בעמק האוואש התיכון במשולש העפר, גילה היילה-סלאסי 11 מאובנים הומינינים מחמישה פרטים שונים לפחות^[1]. מאובנים אלו, בנוסף למאובנים אחרים, פורסמו על ידי הצוות בשנת 2004 כמין הומינין חדש למדע ארדיפיתקוס קדבה, שחי לפני 5.2 עד 5.8 מיליון שנה^[2].

היילה-סלאסי קיבל את תואר המוסמך באנתרופולוגיה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 1995, ואת תואר הדוקטור בביולוגיה אינטגרטיבית מאותו מוסד בשנת 2001. בשנת 2002 היה לאוצר וראש המחלקה לאנתרופולוגיה פיזית במוזיאון לתולדות החי בקליבלנד (Cleveland Museum of Natural History). הוא גם משמש כפרופסור אורח (Adjunct Professor) לאנתרופולוגיה ואנטומיה באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב בקליבלנד, אוהיו.

החל משנת 2004, היילה-סלאסי מנהל את החפירות באתר הפלאונטולוגי וורסנו-מילה (Woranso-Mille) שבמשולש עפר. אתר זה שהתגלה לאחרונה עשיר במיוחד במאובנים של בעלי-חיים והומינינים מתקופת הפליוקן. בשנת 2010 פרסם צוותו מאובן של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס שגילו באתר, המסומן KSD-VP-1/1 וידוע בכינוי "קדנומו" ("איש גדול" בשפה העפרית). שלד הגוף של קדנומו מפורט כמעט כמו זה של לוסי המפורסמת. אך בעוד שלוסי הייתה נקבה קטנת קומה, קדנומו היה זכר גדל-גוף במיוחד. לפיכך המחקר שלו שיפר והרחיב את הידע על אפרנסיס. במיוחד, ההתאמה של אפרנסיס להליכה על שתיים התבררה כטובה ממה שסברו בעבר^[3]. קדנומו, המתוארך באמצעות תארוך רדיומטרי לתקופה של 3.58 מיליון שנה לפני זמננו, קדום מלוסי.

בשנת 2015, במאמר בכתב העת היוקרתי Nature^[4], היילה-סילאסי וצוות החופרים באתר וורסנו-מילה הגדירו מין חדש למדע של אוסטרלופיתקוס, אותו כינה בשם אוסטרלופיתקוס דיירמדה (Australopithecus deyiremeda), לפי שלד מאובן של כף רגל הומינינית שחשפו באתר.

באוגוסט 2019 פרסם צוות החופרים באתר בראשות היילה-סילאסי גולגולת כמעט שלמה של אוסטרלופיתקוס אנמנסיס, אותה גילו באתר בשנת 2016^[5], ותוארכה על-ידם לתקופה של 3.78 עד 3.80 מיליון שנה לפני זמננו^[6]. הגולגולת מסומנת בסימון הקטלוגי MRD-VP-1/1 ובפי מגליה כונתה בקיצור MRD^[7]. זוהי הגולגולת ההומינינית השלמה השלישית בעתיקותה שהתגלתה (אחרי גולגולת טומיי, בת כ-6.5 מיליון שנה וגולגולת ארדי בת 4.4 מיליון שנה). הצוות מצא שאנמנסיס נבדל מן המין אפרנסיס יותר מכפי ששוער לפני-כן. בהתבסס על צורת הגולגולת שהתגלתה, הצוות סיווג שבר מעצם מצח הומינינית שהתגלה באתיופיה עוד בשנת 1980 למין אפרנסיס. מכיוון שתיארכו את שבר המצח לתקופה של 3.9 מיליון לפני זמננו, החוקרים הסיקו שהמינים אנמנסיס ואפרנסיס חיו יחד באותם אזורים באתיופיה במשך כ-100 אלף שנה לפחות. לכן הם סבורים שאפרנסיס התפתח מאנמנסיס לא באבולוציה הדרגתית מאוד, אלא במאורע התמיינות מקומי, כאשר במקומות אחרים אוכלוסיות אנמנסיס המשיכו להתקיים במקביל.

קישורים חיצוניים

• יוהנס היילה-סלאסי, דף אישי באתר המוזיאון לתולדות החי בקליבלנד.

הערות שוליים

1. New Ethiopian fossils are from 6-million-year-old hominid living just after split from chimpanzees, UC Berkely News, 4 March 2004
2. Haile-Selassie, Y. et al (2004). Late Miocene teeth from Middle Awash, Ethiopia, and early hominid dental evolution. Science, 303(5663), 1503-1505.
3. Haile-Selassie, Y. et al (2010). An early Australopithecus afarensis postcranium from Woranso-Mille, Ethiopia. Proceedings of the National Academy of Sciences, 107(27), 12121-12126.
4. Haile-Selassie, Y.et al (2015). New species from Ethiopia further expands Middle Pliocene hominin diversity. Nature, 521(7553), 483.
5. Yohannes Haile-Selassie et al (2019). A 3.8-million-year-old hominin cranium from Woranso-Mille, Ethiopia. Nature.
6. Beverly Z. Saylor et al (2019). Age and context of mid-Pliocene hominin cranium from Woranso-Mille, Ethiopia. Nature.
7. Colin Barras, Rare 3.8-million-year-old skull recasts origins of iconic ‘Lucy’ fossil, Nature News, 28 August 2019