Remove ads
מלכת בוהמיה ופולין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יודית מהבסבורג (בגרמנית: Juditha von Habsburg; 13 במרץ 1271 – 21 במאי 1297) הייתה מלכת בוהמיה ופולין משנת 1285 ועד מותה כאשתו של המלך ואצלב השני (אנ').
לידה |
13 במרץ 1271 ריינפלדן, שווייץ |
---|---|
פטירה |
18 ביוני 1297 (בגיל 26) פראג, ממלכת בוהמיה |
מדינה | גרמניה |
מקום קבורה | קתדרלת ויטוס הקדוש |
בן או בת זוג | ואצלב השני (1285–?) |
יודית הייתה בתם הצעירה של רודולף הראשון, מלך גרמניה וגרטרוד מהוהנברג (אנ'). היא נולדה בעיירה השוואבית ריינפלדן, שם אביה כיהן כרוזן עד שנבחר למלך גרמניה ב-1273. כשהייתה בת חמש, היא הפכה למושא התוכניות הפוליטיות של אביה: ב-21 באוקטובר 1276 ביצע המלך רודולף טקס שבועת אמונים עם יריבו המר אוטוקר השני, מלך בוהמיה (אנ') בבירת אוסטריה וינה, וכדי לתת לשלום תוקף, החליטו שניהם שיודית צריכה להתחתן עם בנו של אוטוקר ואצלב. אולם ההסכם לא החזיק מעמד והסכסוך פרץ שוב, והסתיים בתבוסה הסופית של המלך אוטוקר ובמותו בקרב על המרצפלד (אנ').
לאחר מותו של המלך אוטקר, למרקיז ברנדנבורג אוטו החמישי (אנ') הייתה אפוטרופסות על המלך הקטין ואצלב השני, ששימש כעוצר בוהמיה. לאחר שהתעוררו סכסוכים עם אלמנתו של אוטוקר, קוניגונדה מהאליץ' (אנ'), אוטו החזיק זמנית את ואצלב כאסיר בטירת בזדז' (אנ') ובמבצר בשפנדאו בברנדנבורג. הוא לא חזר לפראג עד 1283. כחלק מתהליך פיוס, חודשה ההתקשרות הרשמית בין יודית לואצלב בשנת 1279 בייהלבה. אף על פי כן, הזוג לא נפגש עד ינואר 1285, אז נערך טקס חתונה על ידי שושלות Přemyslid (אנ') והבסבורג. הכלה קיבלה נדוניה המשתרעת "מדוכסות אוסטריה, גבול מורביה ועד לגבול הדנובה". לאחר הטקס נערך ליל כלולות "חגיגי", אך זמן קצר לאחר מכן, המלך רודולף לקח את יודית בחזרה לגרמניה, מכיוון שהיא הייתה עדיין צעירה. יתרה מכך, הנישואים המחודשים של אמו של ואצלב קוניגונדה עם האציל הבוהמיי זאביס מפאלקנשטיין (אנ') היו בלתי מקובלים על המלך.
אף על פי שקוניגונדה מת מאוחר יותר באותה שנה ואצלב השני נשבע פידליטאס לרודולף כדי לקבל את מורשתו הבוהמית, היה צורך לדחות את הכתרתו למלך בוהמיה מכיוון שיודית לא הייתה נוכחת. בקיץ 1287 היא אכן עזבה את משפחתה בגרמניה והגיעה לפראג כדי להיות עם בעלה. שנה לאחר מכן השתלט ואצלב על השלטון הפוליטי. כמו המלך רודולף, יודית שנאה את אביו החורג של ואצלב זאביס מפאלקנשטיין, ששימש כעוצר עם קוניגונדה. יודית דחקה בואצלב להביא את זאוויס למשפט והוא נעצר והוצא להורג בסופו של דבר בטירת הלובוקה ב-1290.
עם מות אביה בשנת 1291, יודית עוד ניסתה לפייס את בעלה עם אחיה אלברט, שנאבק על כס המלכות הגרמני עם אדולף.
יודית וואצלב הוכתרו לבסוף ב-2 ביוני 1297. יודית לא הייתה במצב בריאותי טוב באותה עת, לאחר שזה עתה ילדה את בנה העשירי, שנולד מת. היא מתה כמה שבועות לאחר ההכתרה בפראג, בגיל עשרים ושש. היא הייתה בהריון במהלך רוב שתים עשרה שנות נישואיה, וילדה כמעט פעם בשנה.
על פי דברי הימים המשפחתיים, יודית תוארה כיפה ואצילית. היא תמכה בתביעתו של בעלה על ממלכת פולין, שם הוא שלט על מחוז קרקוב מאז 1291 והצליח לרשת את המלך פשמיסל השני (אנ') ב-1296.
לוצלאב השני ויודית נולדו עשרה ילדים:
מתוך עשרת הילדים רק ארבעה חיו לבגרות.
ואצלב השלישי ולאחר מכן אנה ואליזבת ירשו את אביהם כשליטים של בוהמיה. אליזבת הייתה אמו של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בנו היה זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
צאצאיה של יודית כוללים את אן, נסיכת דנמרק, שנישאה לג'יימס הראשון, מלך אנגליה. בין ילדיה של אן היו צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה ואליזבת סטיוארט, נסיכת אנגליה וסקוטלנד; אליזבת היא אחת מיורשיה של יודית כמלכת בוהמיה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.