י"ב 528

י"ב 528
	סמל היחידה ההיסטורי; בשנות השבעים
	סמל היחידה ההיסטורי; בשנות השבעים
פרטים
מדינה	ישראל; מיקום מקורי: הר צפרא, אזור שארם א-שייח', חצי האי סיני; מיקום אחרון: בסיס עובדה
שיוך	חיל האוויר הישראלי
סוג	יחידת בקרה אווירית (בתקופת סיני); יחידת הדרכה ואימוני בקרה אווירית (בתקופת בסיס עובדה)
בסיס האם	בח"א 29 (סיני); בח"א 10 (עובדה); פיקודית: יב"א דרום 509 (סיני); מפקדת יחידות הבקרה (עובדה);
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1970 – 1979 (סיני); 2003 – 2020 (בסיס עובדה)
התמזגה לתוך	ביבו"פ 528 – בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	מכ"ם ח"א AN/TPS-43; (S-Band); מכ"ם ח"א AN/TPS-44 (אנ'); (L-Band); מכ"ם ימי Kelvin Hughes 19; (X-Band)
פיקוד
דרגת המפקד	סגן-אלוף

י"ב 528 (יחידת בקרה 528) הייתה יחידת בקרה אווירית משנית של חיל האוויר הישראלי בדרום סיני, שהייתה כפופה ליב"א 509 שהיא היב"א הדרומית העיקרית. היחידה נסגרה בשנת 1979, כחלק מפינוי חצי האי סיני, כתוצאה מהסכם השלום עם מצרים.

עובדות מהירות פרטים, מדינה ...

סגירה

הר צפרא

(למפת סיני רגילה)

ישראל

ירדן

ערב
הסעודית

הים התיכון

ים סוף

הר צפרא

בשנת 2003 נפתחה מחדש בבח"א 10 בעובדה ושימשה כמרכז ההדרכה של מערך הבקרה ופיקוח הטיסה כולו. בעת תרגילים של חיל האוויר כמו דגל כחול או תרגילים משותפים עם חיילות אוויר של מדינות אחרות, ניהלה היחידה את תחום הבקרה האווירית. בשנת 2020, התמזגה לתוך מסגרת חדשה שהיא ביבו"פ 528 – בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה.

פעילות היחידה

הבסיס היה ממוקם על מצוק שרוחבו 20 מטרים ואורכו 150 מטרים בפסגת הר צפרא, כ-19 ק"מ^[3] דרום־מערבית לשדה אופיר. בי"ב היה מוצב מכ"ם מדגם AN/TPS-43 וכן מכ"ם מדגם AN/TPS-44, שניהם בעלי כושר גילוי מטוסים במרחק של עד 300 ק"מ. בבסיס הוצב קרון מבצעים שבו שתי עמדות בקרה וצג מכ"ם, קרון שירות טכני, שני גנרטורים, שני קרונות שינה (לבנים ולבנות), קרון מטבח, חדר אוכל וקרון שק"ם – מועדון. הגישה אל ההר ברכב הייתה תלולה וקשה מאוד. בסיס האם של חיילי היחידה היה בסיס חיל האוויר אופיר בשארם א-שייח', במרחק כ-30 ק"מ מההר. חיילי הבסיס עלו להר למשמרות של 24 שעות. בכל עת שהו בבסיס היחידה לא יותר משלושים חיילים, כולל קצינים (בקרי טיסה ומפקדי היחידה), עוזרי בקר, מוכמות (חיילות שעקבו אחר תצוגת המכ"ם, דיווחו לבקרים ותקשרו עם יחידות הבקרה האחרות ועם יחידת ההוקים שהגנה על האזור מתקיפה אווירית), טכנאי קשר, טכנאי גנרטורים וטבח. בנוסף שהו על ההר אנשי מודיעין. קווי טלפון של מרכזיית חיל האוויר אל הבסיס היו מוגבלים ולא אמינים.

מלחמת יום הכיפורים

ב-5 באוקטובר 1973, ערב יום הכיפורים, שררה השלווה הכללית שאפיינה את החיים בבסיס. אמנם ערב קודם החיילים הדביקו נייר דבק על החלונות ובאותו יום באחת בצהריים הם ראו שנחתו בבסיס אופיר שני מטוסי נורד שהחזירו את אנשי הקבע שהיו בביתם. באחת וחצי התקשרה אחת החיילות להוריה והתבשרה כי אביה נקרא למילואים. שיחה זו נקטעה באמצע וזאת הייתה השיחה האחרונה שיצאה מצפרא.

ביום הכיפורים איישו את יחידת הבקרה 2 בקרים-קצינים וכ-20 חיילים: 5 מוכמות, שני עוזרי בקר, 5 טכנאי קשר ומכ"ם, 3 טכנאי גנרטורים והנהג. המפקד התורן היה אמור לעבוד יחד עם שני קציני בקרה: מפקד תורן ובקר יירוט תורן.

עם תחילתה של מלחמת יום הכיפורים פתח חיל האוויר המצרי במתקפה רחבה על בסיסי צה"ל רבים. י"ב 528 הייתה מעורבת, כיחידת בקרה, בקרב האוויר הראשון במלחמת יום הכיפורים, שבו הפילו שני מטוסי F-4 פנטום של חיל האוויר הישראלי שבעה מטוסי מיג של חיל האוויר המצרי שתקפו את האזור. בתקיפה זו הופצצה סוללת ההוק ויצאה מכלל פעולה. חייל אחד נהרג ומספר חיילים נפצעו.

בהמשך אותו יום, בערך בשעה 21:00, שיגר מפציץ מדגם טופולב 16 שני טילי שיוט רוכבי מכ"ם מדגם "קלט" לעבר היחידה. חיילי הי"ב שהבחינו ברשף הטילים המתקרב סברו שאלה הם מסוקי סער מצריים, דווחו על תנועת "מסוקים" בקשר וניסו להפנות אליהם מטוס פנטום שהיה בפטרול. בחלוף כדקה טיל אחד התפוצץ באוויר. הטיל השני ניהג עצמו אל האנטנות, התפוצץ והרג חמישה חיילים, שנשלחו למשמרת באנטנות ובגנרטורים.^[4] לאחר הפיצוץ נותק הקשר עם הי"ב.

כאשר ראו אנשי חיל האוויר הישראלי ששהו בשדה אופיר את האש שאחזה ביחידת הבקרה על ההר, הם הניחו שהיחידה נכבשה על ידי כוח קומנדו מצרי מוסק. למוצב נשלח כוח של חיל השריון ובו ארבעה טנקים, כדי "לכבוש" אותו מחדש. מטוסי קורנס שפטרלו באזור התבקשו לסייע לטנקים על ידי ירי על השביל לפניהם כדי לסכל מארב לטנקים העולים בהר. הטנקים הישראליים היו טנקי טירן, טנקי שלל שהוכנסו לשירות בצה"ל. הטנקים הגיעו לשער הבסיס בשעה 1:00 לערך רמסו את שער הבסיס ופתחו באש. בשל צורתם זיהו אותם חיילי היחידה כטנקים מצרים וירו לעברם. חיילי השריון סברו שהם מותקפים בידי הקומנדו המצרי שכבש את ההר והשיבו אש, שממנה נהרגו שני חיילי מילואים מיחידת האבטחה במקום. חילופי האש המבולבלים הסתיימו לבסוף כאשר שמע מפקד היחידה – סרן אבי אמיתי (שהגיע ליחידה בשעה 6 בערב) את הטנקיסטים מדברים עברית הבין שהקרב מתנהל בין כוחות צה"ל שטועים בזיהוי הדדי. הוא יצא עם גופייה לבנה ו"נכנע" לכוחות השריון הישראלי.

שעתיים מאוחר יותר אכן ניסו המצרים לבצע מהלך נוסף לכיבוש החוף בשארם א-שייח', תוך תקיפה חוזרת של יחידת הבקרה בטילים, אך נהדפו על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי וכוחות חיל הים הישראלי.

המצרים לא הצליחו לחדור את קו הגבול באותן שתי התקפות ולאחר מכן ויתרו לחלוטין על תקיפות נוספות בחזית שארם א-שייח', שהפכה לחזית היחידה של צה"ל שלא נפרצה במלחמת יום הכיפורים.

היחידה נסגרה בשנת 1979, כחלק מפינוי חצי האי סיני, כתוצאה מהסכם השלום עם מצרים.

פתיחת היחידה מחדש

ב־2002 הוחלט להעביר מרכז ההסמכה המתקדם ובקרי י"ב 503 לבסיס עובדה, והיחידה קיבלה את השם י"ב 528.^[5]

ביולי 2020 הוסבה היחידה לבית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה.^[6]

מפקדי היחידה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...

שם	תקופת כהונה	הערות
יוסי סוריה^[7]
סגן יואל ברמן	1970–1971
סרן מוטי שגיא	1971–1973
סרן אבי אמיתי	1973–1974
רס"ן שמואל פרסוק (שחר)^[7]	?
רס"ן פנחס מגור^[7]	?
רס"ן יורם פלדמן^[7]
סא"ל מוטי שמואלי	2003–2005	הקים מחדש את היחידה בבסיס עובדה, לאחר מעבר הגרעין המבצעי מי"ג 503
סא"ל ר'	2005–2007	היה שותף להקמת מרכזי ההדרכה ביחידה – בקרה אווירית ופיקוח טיסה
סא"ל זוהר כרמי^[8]	2007–2010	בתקופתו נקלט סימולטור חדיש לבקרה אווירית
סא"ל ע'	2010–2012	בתקופתו נקלט מרכז הדרכה לפיקוח טיסה
סא"ל הראל אבני	2012–2015
סא"ל ש'	2015–2017	בתקופתו נקלט סימולטור פיקוח טיסה חדיש^[9]
סא"ל נ'	2017–2019
סא"ל ר'	2019–2020	היה מפקדה האחרון של י"ב 528 ו ב-2020 הקים את בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה