יאללה ביי

יאללה ביי היא ברכת פרידה שנמצאת בשימוש שגור בעברית הישראלית החל מסוף המאה ה-20 (שנות ה-80 לכל המאוחר) ועד ימינו. נהוג להשתמש בביטוי על מנת להביע פרידה פמיליארית פרגמטית, או כדי לסיים שיחה שהתארכה יתר על המידה. עם השנים, הברכה הפכה נפוצה אף בקרב דוברי ערבית בישראל.

ערך זה עוסק בברכת פרידה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יאללה ביי (פירושונים).

אטימולוגיה

הביטוי מורכב מהמילה הערבית "ילא" (בלבוש העברי שלה בסלנג העברי: יאללה), המשמשת לדירבון, ומהמילה האנגלית "ביי", המסמנת פרידה. הרכב זה משקף שני מקורות בולטים של הסלנג העברי: הערבית והאנגלית. קדם לו המעבר בקרב דוברי עברית רבים, בעיקר צעירים, לשימוש במילה "ביי" כתחליף למילה העברית "להתראות".

מקור המילה "ביי" (bye) באנגלית תיכונה, שדוברה באנגליה בימי הביניים המאוחרים ובתקופת הרנסאנס (המאות ה-11 עד ה-16). בתקופה זו נהגו לברך איש את רעהו בברכת הפרידה "יהא אלוהים איתך", ובאנגלית – "God be with ye". עם השנים התקצרה הברכה והפכה ל-good bye (גוּד בָּיי), ואחר כך התקצרה עוד יותר והפכה ל-bye (בָּיי).

מקור המילה "יאללה" במילת הזירוז הערבית "ילא" (يَلا). המילה נתפסה כקשורה לביטוי "יא אללה", ומכאן הכתיב הרווח בעברית בלמ"ד כפולה.

ייצוגים תרבותיים

היוצר אריאל הורוביץ כתב בשנת 1998 פזמון בשם "יאללה ביי"^[1] (הנכלל באלבום בעל שם זהה), העוסק בצורך להיפרד מקשר זוגי ללא הסתבכויות מיותרות. הבית החוזר בפזמון זה הוא:

לא, אל תעשי לו סצנה
לא, זה לא כדאי
אם זה גמור תאמרי לבחור
אמרת שדי אז יאללה ביי.

נעמי שמר, אמו של הורוביץ, הביעה את הערכתה לשם האלבום ושיר הנושא, שלדבריה - בשילוב אנגלית וערבית לביטוי סלנג אחד - מייצג את הישראלי העכשווי.^[2] בשירו של אהוד מנור "שלום היא מילה שימושית"^[3] (הולחן על ידי קובי אושרת) מופיעה בין היתר השורה "כי שלום זה לא רק 'היי' ו'יאללה ביי' ו'מה נשמע?' שלום זה גם ההפך ממלחמה". בספר "כתבים" שהוציאו בני משפחתו של מאיר אריאל לאחר מותו מופיע בין היתר, השיר שהוצג גם בסדרת הטלוויזיה של מיכה קירשנר "הישראלים" ובו נאמר: "איניות סחבקסיטית, אאוטיות בארדית, חארטה פוסטמודרנית, מבסוטית הוירצ'ואל, שארמוטית הויז'ואל, אהלן - היי, יאללה - ביי".^[4] שירו של יענקל'ה רוטבליט "חוזרת ערב החג חכו לי בנתב"ג" נפתח במילים "ייאללה ביי אמריקה היית גדולה / צ'או אירופה כל הכבוד".^[5]

בתוכנית הטלוויזיה "העולם הערב", אשר שודרה בתחילת שנות התשעים, נודעה דמות של זמרת מזרחית בשם נאוה רן (גולמה על ידי שרית ברוך סרי), בין היתר, בזכות הלהיט "יאללה ביי". המקפלות, דמויות פופולריות בתוכנית "ארץ נהדרת", אופיינו בנטייתן לסיים שיחות ב"טוב יאללה ממממ ביי".^[6]

שירים הנקראים "יאללה ביי" יצאו על ידי קובי מרימי (2019)^[7], לואי עלי (2020)^[8] ומאיה דדון (2022)^[9].

ביקורת

הפילוסוף אסא כשר אינו מוצא טעם בשימוש בביטוי זה:^[10]

יש ביטויים שיש בהם עקמומיות ואף למעלה מזה. אני לא מוצא שום טעם, בלשון המעטה, בצירוף החדיש "יאללה, ביי", לא רק בהשוואה לביטוי המקביל, הפשוט, העמוק והיפהפה, "שלום", אלא גם כשלעצמו. ראשית, הוא ממש חורק, באותו קול צורם שהיה עולה מן הצירוף "ובכן, צ'או", ושנית, הוא גם נראה עקר. מן החידוש המרהיב "תוכנה", נולדו כבר "חומרה" ו"לומדה", וגם "שותפה" ו"גונבה", אבל מה יצמיחו "יאללה, ביי" - "יאללה, יאללה, ביי ביי" או "יאללה, ביי טוב"?

בישיבה מיוחדת של הכנסת לציון יום השפה העברית, שנערכה ב-4 במאי 2004, נדרש גם ראש הממשלה אריאל שרון לביטוי זה, ואמר^[11]:

אינני מבין, למשל, מדוע רשתות שידור ישראליות צריכות לתייג את עצמן בשמות לועזיים חסרי הוד והדר כ"HOT" ו"yes", וכיצד נוצר יצור הכלאיים "יאללה ביי" במקום המילה היפהפייה - "שלום".

הלשונאי מוטי רוזן ביקר אף הוא את השימוש בביטוי:^[12]

השפה נצטמצמה, והיא נרמסת ברגל גסה... מילים כמו 'סבבה', 'אחלה', 'פדיחה', הפכו שמישות גם בקרב שדרני רדיו, שחותמים שידור ב'יאללה ביי' - המילה הראשונה מקורה בערבית, והשנייה באנגלית

מאידך גיסא, יש הסבורים כי ביטוי זה עדיף על ביטויי פרידה פחות "עממיים" שגם מקורם למעשה בשפות זרות, כגון "שיהיה לך יום נעים".^[א]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: יאללה בי

• איתן אבניאון, יַאלְלָה בַּיי, מילון אבניאון - מילון עברי עברי
• "יאללה ביי", בבלוג עברית שפה קשה, 20 במאי 2004
• רוביק רוזנטל, יאללה ביי 'תראות, בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים, 24 באוקטובר 2014

ביאורים

1. למשל, גפי אמיר כותבת: "האירוני הוא אפקט הדשא של השכנה. בעוד הרחוב מצוטט לעייפה, בשבתו כריאליסטי, אותנטי ומגניב, הרי בינתיים, ברחוב עצמו, זה שהיגר למולים, סנטרים, קניונים ומרכזי קניות נשמעת שפת הרחוב כאילו עברה מגרסת ארכי פינפון. לעיתים אפשר לזהות בה את שיירי התרגום של סלסטה, ולפעמים סתם אינגלוזים ובראשם הלהיט האחרון "שיהיה לך יום נעים". באותו פינפון שבו "סלטים" נאמר במלרע במקום במלעיל, לגמור היא מלה שאין להעלות על דל שפתים, כך כל עובר אורח, זבנית עצבנית ופקח המדביק דו"ח לשמשה המירו את ה"יאללה ביי" הקלאסי באיחול הנרגש "שיהיה לך יום טוב", כשהברכה דומה לעיתים לגערה. אות לסיום השיחה, באותו היפוך לשוני שבו "תהיי בריאה" הוותיק, משמעו האמיתי אינו איחול בריאות חמים אלא יותר "טוב, מה אני אגיד לך? יאללה עופי". גפי אמיר, מאונגלזת, מפונפנת, באתר הארץ, 15 באפריל 2002