טרואר

טרואר (בצרפתית: Terroir) הוא מונח המתאר מכלול של תנאי סביבה לגידול חקלאי. מקור המונח הוא במילה "Terre" - "אדמה" בצרפתית - אך הוא כולל לא רק את אופי האדמה (הרכבה, הקושי שלה, כושר הספיגה שלה וכו') אלא גם את האקלים לפרטיו, שיפוע המדרונות, ובעלי חיים וצמחים במרחב הגידול.

טרואר של כרם גרמני המתאפיין במדרון תלול, קרבה לנהר והרכב קרקע ייחודי

במקורו היה המונח בשימוש לאפיון סביבות הגידול של יין, קפה ותה, ולתמצות כל השפעת הגאוגרפיה על טעמו ואיכותו של המוצר הסופי. המונח יכול להיתרגם בחופשיות כ"הרגשה של מקום" שמתבטאת באיכויות מסוימות, וסכום כל ההשפעות שיש לסביבה על ייצור המוצר. בשפה האנגלית מושג זה קיים רק באופן מושאל מצרפתית. מושג הטרואר הוא הבסיס למערכת שמות היין הצרפתית שהייתה לדוגמה למערכות בקרת שמות יין בעולם כולו. ההנחה הבסיסית היא שהאדמה בה הענבים גדלים מעניקה איכות ייחודית קשורה לאותו אזור. מידת ההשפעה ומהות התוכן של הטרואר הם נושאים לדיון מתמשך בתעשיית היין.

מושג הטרואר התפתח משך מאות שנים של ייצור יין בצרפת, תוך ההבחנה מה גרם לשוני הגדול בין יינות מאזורים שונים, כרמים שונים או אפילו אזורים שונים באותו הכרם. הצרפתים החלו לגבש את מושג הטרואר כדרך לתאר את המאפיינים הייחודיים של מקום מסוים המשפיעים ומעצבים את היין המיוצר שם. הרבה לפניהם, יצרני היין של העולם העתיק כבר פיתחו תפיסה הגורסת שלאזורים שונים יש את האפשרות לייצר יינות מיוחדים ושונים, אפילו מאותם זני הענבים. ביוון העתיקה נהגו לסמן על הכדים את האזור ממנו ייצרו את היין, ואזורים מסוימים קיבלו מוניטין מיוחד בזכות איכות היין שלהם. במשך רוב הזמן, אזור בורגון היה מעובד בידי חברי המסדרים הבנדיקטינים והציסטרציאנים, שהיו משכילים ומסודרים. בהיותם בעלי שטחי אדמה נרחבים, יכלו הנזירים לבצע הבחנות בקנה מידה גדול בקשר להשפעות של סוגי קרקע שונים על היין המיוצר. כמה אגדות הגיעו עד לתיאור של נזיר ה"טועם" את הקרקע.

קישורים חיצוניים

• עמוס הדס, מורה נבוכים למהדסים בשבילי הטרואר, "יין, גורמה ואלכוהול" גיליון 159, ספטמבר 2011