Loading AI tools
מבנים אנטומיים המכילים רקמת חיבור וכלי דם הממוקמים באזור פי הטבעת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טחורים (Hemorrhoids) הם מבנים אנטומיים המכילים רקמת חיבור וכלי דם הממוקמים באזור פי הטבעת, ומהווים חלק תקין של פי הטבעת. תפקידם הוא לסייע בשליטה על איטום של פי הטבעת. במצב פתולוגי הם מתנפחים, מודלקים ואף כואבים, ולעיתים הם באים לידי ביטוי כדימום אדום מבריק על משטח צואה, על נייר טואלט או באסלה.
החלוקה העיקרית של הטחורים היא בין חיצוניים (בליטה בדופן פי הטבעת) לבין טחורים פנימיים, בחלק התחתון של החלחולת (רקטום). לרוב הכאב נגרם בשל סדק בפי הטבעת (פיסורה) הנגרם בשל הטחורים, או בשל קריש דם הנוצר בטחור וגורם לו להתנפח.
ניתן בקלות לאבחן פתולוגיה של טחורים, הן על ידי התבוננות, והן על ידי מישוש. במקרה של דימום קל, אף שרוב הסיכויים שמדובר בדימום הנובע מטחורים, רופאים ירצו לבצע בדיקה של אנוסקופיה וסיגמואידוסקופיה כדי לשלול גידול באזור של המעי הגס התחתון. דימום משמעותי הגורם לאנמיה נדיר, ודימום מסכן חיים הוא נדיר אף יותר. בנוסף, נמצא קשר בין טחורים או נטייה לטחורים להתפתחות של גושים יבשים ברגלים.
מחלות טחורים נפוצות מאוד בארצות המתועשות, אצל רוב האנשים מתחילים הטחורים להתפתח בשנות העשרים לחייהם, אך הסימפטומים אינם מובהקים עד העשור הרביעי לחיים. על פי הערכות שונות, כמחצית מהאנשים מעל גיל 50 סובלים ממחלת טחורים סימפטומטית, ועד שליש מכלל אוכלוסיית ארצות הברית, כשיקוף למצב במדינות העולם המודרני, סובלים במידה מסוימת מטחורים.
הטחורים נפוצים אצל נשים יותר מגברים. לפי אחת ההשערות אפיון זה נובע בשל ההריון והלידה היוצרים לחץ מוגבר על אזור החלחולת ופי הטבעת.
באזור החלחולת ופי הטבעת קיימת מערכת ורידים מסועפת האמורה לנקז את הדם מהאזור. משערים כי גורמים המגבירים גודש ורידי, בדרך כלל לחץ מוגבר, עלולים להאיץ היווצרות טחורים. הגורמים להגברת הלחץ התוך-בטני הם:
טחורים פנימיים נוצרים מעל הקו האנו-רקטאלי. לעיתים טחור פנימי יגדל עד לדרגה בה יעבור תמת וירד מתחת לספינקסטר האנאלי.
לטחורים קיימים טיפולים להקלה וטיפולי מניעה מסוגים למיניהם. בחלק מהטיפולים קיים הבדל באופן הטיפול בטחורים פנימיים וחיצוניים:
אצל רוב הסובלים מטחורים, המחלה אינה קריטית וניתנת להקלה באותם אמצעים המומלצים גם כגורמי מניעה:
בקרב המצדדים בטיפול טבעי נפוצים תכשירים טבעיים שונים המחזקים את כלי הדם (כגון Horse Chestnut ו-Butcher's Broom), תכשירים המונעים גירוי ונפיחות (כגון מיץ המופק מצמח האלוורה), ותכשירים המכווצים את כלי הדם. בדומה, טיפול ברפואה סינית נחשב יעיל ומפחית את הגירוי. יש הממליצים על ישיבה שפופה (כלומר, בהתכופפות קמעה), בעת עשיית הצרכים.[דרוש מקור]
במקרה של טחורים חיצוניים (טחורים טרומבונים) ניתן להשתמש בתמיסת מגנזיום ובכך להעלים במהירות וביעילות את הבצקות סביב פי הטבעת . מחקרים אחרונים ממליצים להימנע משימוש בתרופות משלשלות כנגד עצירות מכיוון שמנגנון הפעולה של רוב התרופות הטבעיות, כמו תה צמחים, סנה, אלוורה וכדומה, עובד על גירוי כימי של רירית המעי אשר גורם לרירית המעי להפריש נוזלים, היוצרים מין שלשול. מחקרים הראו כי החומרים הללו גורמים למעי להפוך לעצל ולתפקד פחות טוב.
הטיפול המומלץ הוא לאכול יותר סיבים, תאית, תאית מלאכותית של סובין, או סיבים סופגים. כל אלו יוצרים ניפוח של תוכן המעי וגורמים לו להתכווץ בצורה יותר אפקטיבית ומקלים על היציאה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.