Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טאשיזם (בצרפתית: Tachisme, נגזרת של המילה 'tache', שפירושה כתם) הוא סגנון ציור מופשט צרפתי שהיה פופולרי בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. המונח משמש על מנת לתאר אמנות מופשטת לא גאומטרית שהתפתחה באירופה, ומתאפיינת בעבודת מכחול ספונטאנית, טפטופי צבע, כתמי צבע הנובעים היישר מהשפופרת, התזות של צבע וסימנים דמויי שירבוט שמזכירים קליגרפיה.[1] לעיתים קרובות הסגנון נחשב למקבילה האירופית של האקספרסיוניזם המופשט האמריקאי, למרות שקיימים הבדלים סגנוניים בין שני הזרמים.[2] כמו חבריהם האמריקאים, ציירי הטאשיזם הצרפתיים הפיקו עבודות גדולות ממדים, אך ביחס לעבודות אמריקאיות כמו אלה של ג'קסון פולוק ווילם דה קוניג, עבודותיהם של אמני הטאשיזם היו אלגנטיות וליריות יותר, ולעיתים קרובות כללו קווים מעודנים וגוונים מעורבבים ושקטים. אמני הטאשיזם, בנוסף על כך, ראו עצמם פחות מחויבים מציירי הפעולה ליצירה מתוך השראה נפשית בלתי מרוסנת.[3]
הציירת הישראלית לאה ניקל היא דוגמה לאמנית שהושפעה רבות מהטאשיזם, אליו התוודעה בעת שהותה בפריז. ביצירותיה היא משתמשת בצבעוניות עזה, במשטח עבודה גדול ובטכניקות של חריטה, ציור באמצעות אצבעות, טפטוף ושרבוט; זאת על אף שהיא בונה מכל אלה קומפוזיציה מאורגנת.[4]
הטאשיזם היה חלק מתנועה גדולה של אמנות אינפורמלית שפעלה לאחר מלחמת העולם השנייה, תוך נטישת ההפשטה הגאומטרית לטובת צורת ביטוי אינטואיטיבית יותר, בדומה לציור פעולה האמריקאי.[3] שם נוסף לסגנון הטאשיזם הוא מופשט לירי. תנועת האמנות האוונגרדית קוברה קשורה גם היא בטאשיזם, וכך גם הקבוצה היפנית גוטאי (אנ').
לאחר מלחמת העולם השנייה המונח אסכולת פריז התייחס לעיתים קרובות לטאשיזם. עם חסידיו החשובים של סגנון הציור נמנים ז'אן-פול ריופל (Riopelle), וולס (Alfred Otto Wolfgang Schulze), ז'אן דובופה (Dubuffet), פייר סולאג' (Soulages), ניקולא דה סטאל (de Staël), האנס הארטונג (Hartung), ג'רארד שניידר (Schneider), סרז' פוליאקוף (Poliakoff), ז'ורז' מתייה (Mathieu), ז'אן מסג'יה (Messagier) ועוד כמה נוספים (ראה/י רשימת אמנים מטה). רבים מחבריה של תנועת קוברה היו שותפים להתפתחותו של הטאשיזם.
המונח שימש לראשונה בהתייחס לתנועה בשנת 1951, על ידי מבקרי האמנות צ'ארלס אסטיין ופייר גוגון. הביטוי הפך שגור בעזרתו של המבקר והצייר הצרפתי, מישל טאפיה, שהשתמש בו בספרו "Un Art autre" (אמנות אחרת) משנת 1952.[5] הטאשיזם קשור באופן הדוק באינפורמליזם, שלגביו הביקורת התייחסה כסגנון שאין בו הצגת של הצורה עצמה. במאה ה-19 שימש המונח באופן אחר, כאשר הוצג בזלזול ביחס לאימפרסיוניסטים ולקבוצת המאקיאיולי האיטלקית.[2]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.