חצר אלכסנדר (ירושלים)
מתחם רוסי היסטורי בעיר העתיקה בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חצר אלכסנדר בירושלים (ברוסית: Александровское подворье в Иерусалиме), הידועה גם בשם החפירות הרוסיות, הוא מתחם רוסי היסטורי של הממשלה הקיסרית של האימפריה הרוסית. המתחם נמצא ברובע הנוצרי שבעיר העתיקה של ירושלים סמוך לכנסיית הקבר[1] מכיוון דרום מזרח (ולא הרחק מהמנזר בגבעת הגולגולתא). הגישה למתחם היא מרחוב המקביל לכנסיית הקבר מדרום, שהמתחם נמצא בצידו הצפון מזרחי, למול כנסיית הגואל.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כנסייה, מנזר  |
| כתובת |
רחוב הצבעים |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1890 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1890 |
| קואורדינטות | 31°46′41″N 35°13′50″E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   חצר אלכסנדר | |
  | |
החצר היא מתחם ארכאולוגי וארכיטקטוני, הכולל את סף שער הדין, כנסיית אלכסנדר נבסקי, אתר ארכאולוגי, מוזיאון קטן ואטרקציות נוספות שנבנו בשנת 1896 על ידי החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית.[2][3][4]
המתחם מאוכלס על ידי אנשי האגודה הרוסית האורתודוקסית לארץ הקודש (IPPO-Jerusalem.info), שאין לה קשר לחברה נוספת בעלת שם דומה, המנהלת את חצר סרגיי.
האדמה עליה עומד המתחם נרכשה בשנת 1859 על ידי הקונסול הרוסי הראשון בירושלים ו.א. דורוגובוז'ינוב מהכמורה הקופטית, ונועדה במקור לבניית הקונסוליה הרוסית. הקונסוליה לא נבנתה במתחם מטעמי נוחות, אלא במגרש הרוסים שמחוץ לעיר העתיקה. בשנת 1881, לאחר עלייתו לרגל לארץ הקודש של הדוכס הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ', החלו חפירות ארכאולוגיות נרחבות בניהולו של ארכימנדריט אנטונין באתר, עקב גילוי עתיקות רבות במקום. בחפירות השתתפו הארכאולוגים קונרד שיק, צ'ארלס וילסון, קופרוניקל דה ווגט ושארל קלרמון-גנו. בשנת 1883 התגלה שבר מחומת ירושלים, שנבנה במאות החמישית או הרביעית לפני הספירה. התגלו גם קשת מקדש אדריאנוס, שברי קירות, ושרידים של שני עמודים של בזיליקת כנסיית התחייה מתקופת הקיסר קונסטנטינוס הגדול[5], כמו גם שרידי מבנים אחרים מהמאות ה-7–8.[6] לאחר סיום החפירה החלה בניית המתחם שהושלמה בשנת 1891. ב-22 במאי 1896 נחנכה כנסייה בחצר לכבודו של אלכסנדר נבסקי.[7] בשנות מלחמת העולם הראשונה היה המתחם פרוץ.[8]
לאחר פיצול הכנסייה הרוסית בשנת 1920 בין הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הגולה (שכונתה "הכנסייה הרוסית הלבנה") והכנסייה האורתודוקסית הרוסית, שפעלה בחסות המשטר הקומוניסטי (וכונתה "הכנסייה הרוסית האדומה"), נותרה חצר אלכסנדר בחזקת הכנסייה הרוסית הלבנה, בהתאם למדיניות הבריטית וזו של ממשלת ירדן ששלטה בעיר העתיקה, עד איחוד ירושלים בשנת 1967.[9]
ב-2007 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין שתי הכנסיות, ה"לבנה" ו"האדומה", ומאמיני הכנסייה הלבנה הכירו בפטריארך במוסקבה כפטרונם.
חצר אלכסנדר מחוזקת על ידי "האגודה הרוסית האורתודוקסית של ארץ הקודש" שמונהגת בידי אזרח גרמני ממוצא רוסי בשם ניקולאי וורונצוב, הקשור לכנסייה הלבנה. אגודה זו רשומה בעיר מינכן שבגרמניה, ואינה קשורה לחברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית. אלא שהאגודה הרוסית האורתודוקסית לא קיבלה לחלוטין את מרות הכנסייה האדומה ונותרה עצמאית. ואחר כך הגבירה רוסיה את הלחץ להעברת חצר אלכסנדר לידיה.[10]
ב-11 ביוני 2015 חתם ראש הממשלה דמיטרי מדבדב על צו לפיו על משרד נשיא הפדרציה הרוסית לנהל את ההליכים המשפטיים הנחוצים כדי למסד את זכויותיה של רוסיה במגרש אלכסנדר ובכנסיית אלכסנדר נבסקי בירושלים.[11] המסמכים הדרושים למתחם אלכסנדר הוגשו לדיון במשרד המשפטים הישראלי. לדברי סרגיי סטפאשין, ראש החברה הקיסרית, "על הרשויות הישראליות להוציא מסמך בו נכתב שמדובר ברכוש המדינה הרוסית." בפתרון סוגיה זו, "הפטריארך קיריל מעוניין ביותר".[12]
על פי דיווחי התקשורת בישראל, כחלק מעסקה הקשורה לפרשת נעמה יששכר ושחרורה, הסכימה מדינת ישראל להתערב בסכסוך ולפעול לשינוי רישום הבעלות על החצר כך שתעבור לחברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית שבשליטת ממשלת רוסיה.[10] אולם העיתון "כל העיר" דיווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בחשאי לרוסים, ב-18 באוקטובר 2020, כי בכוונתו להגיש הצעה לממשלה להקים ועדת שרים לבירור והכרעת הסכסוך בין הצדדים לפני קבלת החלטה בנושא.[13]
ב-3 במרץ 2022, החליט בית המשפט המחוזי בירושלים לא לשנות את הסטטוס המשפטי של חצר אלכסנדר.[14] ב-18 באפריל 2022 שיגר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מכתב לראש ממשלת ישראל נפתלי בנט, בו הפציר להעביר לידי מוסקבה את החצר.[15]
החצר המרווחת ביותר מאוכלסת על ידי כנסיית אלכסנדר נבסקי עם איקונוסטזיס שנמצא מגולף מעץ. בחזית הכנסייה יש לוח זיכרון עם הכיתוב: "הכנסייה על שמו של אלכסנדר נבסקי הוקמה על שרידי הכנסייה שנבנתה על ידי הצאר קונסטנטין. 1887–1896". קירות הכנסייה מעוטרים ב[[איקונה{איקונות]] וציורים של ניקולאי קושלב שהגיע לארץ ישראל כדי ליצור אותם בכנסייה זו ובקתדרלת השילוש הקדוש. הקיר המזרחי, מאחורי המזבח, מעוטר בחלון זכוכית צבעונין בסגנון אר נובו רוסי.[6]
צמוד לכניסה ישנו מוזיאון ובו חפצים קטנים שנמצאו במהלך חפירות: אורות תליון, צלבים בגדלים וצורות שונות, כלי זכוכית זעירים, פמוטים ומנעולי דלת עם ראשי אריות, מטבעות ערבים ומנורות לילה עתיקות. מלאכות חרס רבות במקום בצורת מנורות, קערות ותליונים הם ממוצא קופטי.
בקומת הקרקע של החצר יש חדר קבלה, שנקרא צוות המתחם המלכותי. לצדו משרד עם דיוקן טקסי של הדוכס הגדול ניקולאי אלכסנדרוביץ' - הקיסר לעתיד ניקולאי השני והציור "מושיע בכתר קוצים" מאת נ. קושלב, וכן דיוקנאות גרפיים של הדוכס הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ', האלוף מ. ג. חריפונוב ומנהל המתחם, ו.ק. אנטיפוב. בקומה השנייה חדרי משרדים, ספריה וארכיון. במרפסת הצמודה לכנסייה מדרום-מערב, ישנם תאים משותפים לעולי רגל.[16] השטח הכולל של המתחם הוא 1,433 מ"ר.[2]
השריד העיקרי של החצר הוא שער הדין - צמוד לשער העיר דרכו עבר ישו בדרך לגבעת הגולגולתא. ממצאים חשובים הם שרידי העמודים וקשת בזיליקת תחיית ישו בתקופת שלטונו של קונסטנטינוס הגדול,[17] אבן מחומת ירושלים[5], שניצבה ישירות מאחורי שער הדין מהמאה הרביעית או החמישית לפני הספירה, חלק מעמוד בזיליקת תחיית ישו, המשמש ככס במרכז חצר אלכסנדר.[16]
משמאל לסף שער הדין, בשבר שנותר בחומת המצודה יש חור קטן שאיפשר למטיילים להיכנס לעיר לאחר סגירת השערים למשך הלילה. קטע זה נקרא עין מחט.[12]
ניקולאי אלכסנדרוביץ'
מתחם אלכסנדר. כניסה
מתחם אלכסנדר. מראה
מתחם אלכסנדר
מתחם אלכסנדר. איקונוסטזיס
מתחם אלכסנדר. איקונות
מתחם אלכסנדר. איקונות
מתחם אלכסנדר. סמלים
קשת בזיליקת התחייה
- היסטוריה באתר החברה הארצישראלית הקיסרית הרוסית (ברוסית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
