חסידות בלאז'וב
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות בלאז'וב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דינוב. אבי החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, נכדו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.
רבי צבי אלימלך נולד בשנת ה'תר"א לרבי דוד מדינוב. בצעירותו היה עם אביו אצל רבי ישראל מרוז'ין ואצל רבי שלום מבעלז. היה חתנו של רבי משה מרוזבדוב. היה תלמידו של רבי חיים מצאנז, ממנו קיבל היתר הוראה. כיהן בריבטיטש(אנ') (אחת מהעיירות שכיהן בהן סבו) ומשנת ה'תרכ"ג בבלאז'וב. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרל"ד החל לנהוג באדמו"רות. בשנת ה'תר"ע עבר ליאבורניק הסמוכה לבלאז'וב. במלחמת העולם הראשונה ברח לבודפשט. בחזרתו לגליציה בשנת ה'תרפ"ג התיישב בריישא. נפטר בה' בניסן ה'תרפ"ד. חתנו היה רבי ברכיה מאויהל. מתלמידיו המפורסמים היה רבי אהרן ראטה. חיבר ספר בשם "צבי לצדיק", על התורה, על המועדים ושו"ת.
בנו רבי יהושע נולד בי' בסיוון ה'תרכ"ב. היה חתנו של דודו רבי מנדל מרופשיץ ממנה נולדו לו שתי בנותיו הגדולות ובנו רבי מאיר, ובזיווג שני נישא לבתו של רבי יעקב דוכנר מדילטין[1]. כיהן ברבנות בריבטיטש. בשנת ה'תרמ"ה החל לכהן כרב הצעיר בבלאז'ובה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בריישא ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. חיבר ספר בשם "קרן יהושע". נפטר בי"ב באדר א' ה'תרצ"ב. בניו היו:
- רבי מאיר (בערך ה'תרמ"ד - בערך ה'תש"ב) כיהן כאב"ד ואדמו"ר בבלאז'וב. היה חתנו של דודו רבי יוסף. דברי תורתו נדפסו בספר "זיכרון מאיר". נרצח בשואה עם כל ילדיו.
- רבי אליעזר (ה'תרמ"ה - ה'תש"א) כיהן כרב בריבטיטש ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר. היה חתנו של בן דודו רבי אפרים מרוזבדוב. נרצח בשואה בדוברומיל.
חתניו היו בן דודו רבי מנשה מרוזבדוב, (בתו חנה) הרב משה יוסף רוקח (נכדו של רבי שלום) ורבי יצחק מברדיוב ארצות הברית, בן דודו רבי יהודה מסטוטשין, רבי צבי אלימלך מדמביץ ורבי טוביה ממיידאן.
בנו השלישי של רבי יהושע, רבי ישראל, ניצל מהשואה והקים את החסידות בארצות הברית. נולד בחשוון ה'תר"ן. היה חתנו של רבי שלום דוד אונגר מדז'בנה. כיהן ברבנות פרוחניק. לאחר פטירת אביו התמנה כרב ואדמו"ר באיסטריק. השתתף בכנסייה הגדולה בווינה בשנת ה'תרפ"ג. משפחתו נרצחה בשואה והוא ניצל בדרך נס. שהה זמן קצר בבריסל ולאחר מכן היגר לארצות הברית בהתחלה בוויליאמסבורג ולאחר מכן בבורו פארק שם פתח בית מדרש בלאז'וב ונחשב בדורו לאחד מגדולי האדמו"רים. נישא בשנית לבראניע בת הרב משה מנחם מלכיור. כיהן בראשות כולל גליציה. נפטר בא' בחשוון ה'תש"ן ונקבר בהר הזיתים.
לאחר פטירתו הוכתר בנו החורג, רבי צבי יהודה שפירא (לפני כן קושיצקי. תרצ"ו, 1936 - ט"ז בתמוז תשע"ה, 2015). הוא מילא את מקום אביו גם בנשיאות כולל גליציה[2].
עם פטירת רבי צבי יהודה, הוכתרו שלושת בניו לכהן תחתיו באדמו"רות[3]:
הבן הבכור, רבי אברהם יעקב שפירא, מכהן בבית מדרשם של אביו וסבו בבורו פארק.
הבן השני, רבי משה מנחם שפירא (חתן רבי מרדכי לייפר, האדמו"ר מנדבורנה-בורו פארק, בן רבי יששכר בר מנדבורנה-באניה-הרמנשטט), לקראת הימים הנוראים תשע"ח פתח בית מדרש נפרד בבורו פארק.
הבן השלישי, רבי יהושע יוסף שפירא, פתח בית מדרש נפרד בבורו פארק, ומכנה את חצרו בלאז'וב ריבאטיטש[4].
- לחם עוני, הרב שלמה יהודה אינטרטר.
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה.
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 147–150.
- קובץ הפרדס על פטירת רבי ישראל. אתר היברובוקס.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
