מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חמץ נוקשה הוא חמץ שנעשה שלא לצורך אכילה ואף אינו ראוי לאכילה אלא בשעת הדחק. בחמץ זה התחילה פעולת החימוץ אך לא הושלמה. רוב הפוסקים סוברים שהוא אינו אסור מהתורה אך חכמים אסרו אותו כדי למנוע טעויות באכילת או השהיית חמץ ממש.
לפי השולחן ערוך (סימן תמ"ז, סעיף יב) חמץ נוקשה אסור רק מדברי חכמים לכן חמץ נוקשה שעבר עליו הפסח מותר בהנאה. כיוון שעבר על איסור דרבנן בלבד, אין לאוסרו אחר הפסח. וכך כתב גם במשנה ברורה (סימן תמ"ב, סעיף ב). לעומתם היו שסברו[דרוש מקור] שאיסור חמץ נוקשה הוא מהתורה ולכן אסור לאחר הפסח.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.