שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
חיסון נגד אבעבועות רוח
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
חיסון נגד אבעבועות רוח הוא חיסון חי מוחלש שמגן מפני נגיף וריצלה זוסטר, הגורם למחלה. מנה אחת מפחיתה ב-85% את הסיכון לתחלואה, ב-95% את המקרים הקשים, וב-100% את התמותה מסיבוכים. החיסון יעיל גם עד חמישה ימים לאחר חשיפה לנגיף ומספק הגנה באמצעות חסינות העדר כאשר רוב האוכלוסייה מחוסנת. החיסון ניתן בזריקה תת-עורית.[1]
Remove ads
ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על חיסון שגרתי רק אם המדינה יכולה להרשות לעצמה לחסן יותר מ-80% מאוכלוסיית המדינה. אם רק 20% עד 80% מהאוכלוסייה מחוסנים, גדלה הסבירות שהם יקבלו את המחלה בגיל מבוגר יותר. להגנה מרבית יש לתת שתי מנות של החיסון.[2] בארצות הברית נהוג לתת שתי מנות, המנה הראשונה החל מגיל שנה ועד גיל חמישה עשר חודשים אחרי הלידה,[3] והשנייה בגיל 4, לפני הכניסה לגן חובה. החל משנת 2012, רוב מדינות אירופה ממליצות על החיסון לכל הילדים, מיעוטן ממליצות לחסן רק את אלה שנמצאים בסיכון גבוה.[4] לא כל המדינות מסבסדות את החיסון לתושביהם בשל עלותו הגבוהה.[5]
החיסון נחשב לחיסון בטוח מאוד, ויש לו מעט תופעות לוואי, שעיקרן כאב באתר ההזרקה, חום, ופריחה קלה.[3] תופעות לוואי קשות יותר הן נדירות ומתרחשות בעיקר אצל מחוסנים עם מערכת חיסון חלשה יותר. חולי איידס צריכים להתייעץ עם רופאיהם בנוגע לקבלת החיסון משום שהשימוש בו לאנשים עם איידס צריך להיעשות בזהירות.[2] החיסון לא מתאים לנשים במהלך ההיריון; עם זאת, כבר היו מספר מקרים בהם החיסון ניתן במהלך ההריון ולא היו סיבוכים שנבעו מכך.[3][2] החיסון זמין כחיסון בודד או כחיסון משולב יחד עם חצבת, חזרת ואדמת שידוע כ"חיסון MMRV".[2]
חיסון אבעבועות הפך זמין באופן מסחרי בפעם ראשונה בשנת 1984.[2] הוא נמצא ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי. זה טיפול מניעתי מהחשובים במערכת הבריאות הבסיסית.
Remove ads
שימושים רפואיים
סכם
פרספקטיבה
חיסון נגד אבעבועות רוח יעיל ב-70% עד 90% למניעת אבעבועות רוח ויותר מ-95% למניעת אבעבועות רוח קשה.[6] יתר על כן, בוצעו בארצות הברית מעקבים אחר הערכות של ילדים מחוסנים שחשפו הגנה עד לפחות 11 שנים. כמו כן, מחקרים נערכו ביפן אשר הצביעו על הגנה עד לפחות 20 שנה.[6]
אנשים שלא מפתחים מספיק הגנה כאשר הם מקבלים את החיסון עלולים לפתח מקרים קלים של המחלה כאשר באים במגע קרוב עם אדם חולה או עם אבעבועות רוח. במקרים אלה, אנשים מפתחים מעט סימנים של מחלה. זה היה המקרה של הילדים שקיבלו את החיסון בילדות מוקדמת ולאחר מכן יצרו קשר עם ילדים חולים מאבעבועות רוח. חלקם עלולים לפתח מחלה קלה של אבעבועות רוח הידוע כמחלת פריצה.[7]
חיסון נוסף, המוכר כחיסון זוסטר, הוא מנה גדולה יותר מהרגיל של החיסון נגד אבעבועות רוח, ומשתמשים בו בקרב המבוגרים יותר כדי להפחית את הסיכון של שלבקת חוגרת (נקרא גם הרפס זוסטר), וכאב עצבים שלאחר הרפס, אשר נגרם על ידי אותו נגיף.
משך החסינות
יעילות החיסון לטווח ארוך עדיין אינה ידועה ונמצאו הבדלים בין המתחסנים בפיתוח חסינות למחלה. כך למשל, נמצאו מחוסנים שהתחסנו לפני כעשרים שנה והם עדיין מחוסנים, ואילו אחרים נמצאו פגיעים לאחר תקופה קצרה של כשש שנים. הגורמים ליעילות החיסון לטווח ארוך קשורים לגורמים סביבתיים, במקומות בהם המחלה עדיין פעילה.[8]
עוד נמצא כי חלק מהילדים שהתחסנו איבדו את הנוגדנים בתוך חמש עד שמונה שנים.[9] עם זאת, על פי ארגון הבריאות העולמי : "לאחר בחינה ומחקר מקיף בתקופה של עד 20 שנים ביפן ו-10 שנים בארצות הברית, נמצא כי יותר מ-90% מהמחוסנים, בעלי מערכת חיסונית תקינה, שחוסנו בילדותם, היו עדיין מוגנים מפני אבעבועות רוח". רק אחד מתוך חמישה ילדים יפני חוסנו, החשיפה השנתית של אלה מחוסנים לילדים עם מחלת טבעית של אבעבועות רוח המריצו את מערכת החיסונית של המחוסנים. בארצות הברית, איפה שהחיסון האוניברסלי נגד אבעבועות רוח יושמה, רוב הילדים לא יקבלו עוד אקסוגני (בחוץ) לחיזוק. לפיכך, את תא בתיווך חסינות ל-VZV (וירוס זוסטר לאבעבועות רוח) ידעך—המחייב מאיצי חיסונים אבעבועות רוח.[10] ככל שעובר הזמן, מאיצי צריכים להיות נחושים כדי להיות הכרחי. אנשים שנחשפו לנגיף לאחר חיסון נוטים לחוות יותר מקרים של אבעבועות רוח.[11]
הדבקות במחלת אבעבועות רוח "פראית" (טבעית, בהדבקה בניגוד לחיסון) בילדות נחשבת בדרך כלל כמקנה חסינות לכל החיים. ואכן, ההורים בכוונה הבטיחו את זה בעבר עם "אבעבועות הצדדים". מבחינה היסטורית, חשיפה של מבוגרים לילדים מדבקים חיזקה את החסינות שלהם, והפחיתה את הסיכון של שלבקת חוגרת.[12]
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן וארגונים לאומיים מקבילים מתבוננים את שיעור הכישלון אשר עשוי להיות גבוה בהשוואה לחיסונים מודרניים אחרים—התפרצויות גדולות של אבעבועות רוח התרחשו בבתי ספר אשר נדרש ילדיהם להתחסן.[13][14][15][16]
אבעבועות רוח
לפני כניסתו של החיסון ב-1995 בארה "ב (פורסם ב-1988 ביפן וקוריאה), היו כ-4,000,000 מקרים בשנה בארה" ב, בעיקר ילדים, בדרך כלל עם 10,500–13,000 אשפוזים (טווח 8,000–18,000) וכ-100–150 מקרי מוות בכל שנה.[10][17] אף על פי שרוב החולים היו ילדים, רוב מקרי מוות (עד 80%) היו בקרב מבוגרים.
במהלך 2003 ובמחצית הראשונה של 2004, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) דיווח שמונה מקרי מוות מאבעבועות רוח, שישה מהם היו ילדים או בני נוער. אלה מקרי מוות ואשפוזים התמעט באופן משמעותי בארצות הברית בשל החיסון,[18][19] למרות שיעור של זיהום משלבקת חוגרת הגדיל כאשר מבוגרים הם פחות חשופים לילדים נגועים (שאחרת יעזור להגן נגד שלבקת חוגרת).[20][21][22] עשר שנים לאחר שהחיסון הומלץ בארצות הברית, ה-CDC דיווחו נפילה עד 90% במקרי אבעבועות רוח, אשפוזים עקב אבעבועות רוח ירדו ב-71%[17] ונפילה ב-97% במקרי מוות מאבעבועות רוח בקרב אלה שמתחת לגיל 20.[23]
חיסונים הם פחות יעילים בקרב חולים בסיכון גבוה, כאשר הם אפילו מסוכנים יותר משום שהם מכילים וירוס חי מוחלש. במחקר שנערך בקרב הילדים עם כשל חיסוני, 30% איבדו את נוגדן לאחר חמש שנים, ו-8% כבר תפסו פראי אבעבועות רוח בחמש השנים האלה.[24]
הרפס זוסטר
הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת) מתרחש לרוב אצל קשישים, והוא לעיתים רחוקות אצל ילדים. השכיחות של הרפס זוסטר בתוך מבוגרים מחוסנים הוא 0.9/1000 בני אדם בשנה, והוא 0.33/1000 בני אדם בשנה בקרב ילדים מחוסנים; זה נמוך יותר מאשר השכיחות הכללית של 3.2–4.2/1000 בני אדם לשנה.[25][26]
מקרים של שלבקת חוגרת אצל מבוגרים עלולים להגדיל לאחר כניסתו של חיסון אבעבועות רוח, אבל הראיות לא ברורה.[12][26][27][28] בעוד שמחקר באמצעות מודלים ממוחשבים נטה לתמוך בהשערה כי תוכניות חיסון יגדילו את השכיחות של זוסטר בטווח קצר, ראיות ממחקרים אפידמיולוגיים הוא מעורב,[29][30] והעלייה הנצפתה בשכיחות זוסטר במחקרים מסוימים עשויה לא להיות קשורה לתוכניות חיסון, כאשר השכיחות עלתה לפני שהתוכנית חיסון לאבעבועות רוח התחיל.[31]
לגבי הרפס זוסטר, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן טען כי "חיסונים נגד אבעבועות רוח מכילים VZV נחלש וחי, אשר עלול לגרום זיהום סמוי (רדום). החיסון-זן VZV יכול להפעיל מחדש מאוחר יותר בחיים ולגרום לשלבקת חוגרת. עם זאת, הסיכון להדבקת שלבקת חוגרת מחיסון-זן VZV לאחר חיסון נגד אבעבועות רוח הוא הרבה יותר נמוך מאשר לחלות משלבקת חוגרת לאחר זיהום טבעי עם פראי-סוג VZV."[32]
זמן מקובל למתן החיסון
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על מתן שתי מנות, כאשר את המנה הראשונה ניתן לתת החל מגיל שנה.[2] את המנה השנייה ניתן לתת במרווח של לפחות ארבעה שבועות מהמנה הראשונה.[2]
חיסון זה ניתן בזריקה תת-עורית (מתחת לעור). החיסון מתאים עבור כל הילדים מתחת לגיל 13, ולכל אחד מגיל 13 ומעלה שמעולם לא היה לו אבעבועות רוח.
בארצות הברית שני מינונים מקובלים. במקרה הראשון מנה ראשונה ניתנת בגיל 12 עד 15 חודשים ומנה שנייה בגיל 4–6 שנים. עבור אנשים מעל גיל 13, נותנים את שתי המנות בהפרש שבין 4 ל-8 שבועות.[33]
בבריטניה, החיסון ניתן רק לאנשים בסיכון מוגבר לפגיעה ממחלת אבעבועות רוח.[34]
Remove ads
מצבים בהם לא נהוג לחסן חולים
חיסון נגד אבעבועות רוח אינו מתאים לאנשים חולים במחלה קשה, נשים בהריון, אנשים שחוו תגובה אלרגית חמורה לחיסון אבעבועות רוח בעבר, אנשים אשר אלרגיים לג'לטין, אנשים אלרגיים לנאומיצין, אנשים שמקבלים מינונים גבוהים של סטרואידים, אנשים שמקבלים טיפול עבור סרטן עם צילומי רנטגן או כימותרפיה, כמו גם אנשים אשר קיבלו מוצרי דם או עירוי במשך 5 חודשים האחרונים.[35] הוא עשוי להיות שימושי לאנשים עם HIV עם ספירת דם טובה שמקבלים טיפול מתאים.[2]
Remove ads
תופעות לוואי
תופעות לוואי קשות הן נדירות מאוד. מ-1998 עד 2013, רק מקרה אחד של מוות קשור לחיסון דווח: ילד אנגלי שהיה חולה בלוקמיה. במקרים מסוימים, תגובות קשות דווחו כגון דלקת קרום המוח ודלקת ריאות (בעיקר בקרב הילדים שהמערכת החיסונית שלהם לקויה או מוחלשת שקיבלו חיסון בטעות) כמו גם אנפילקסיס.[25]
תופעות לוואי חלשות אפשריות כוללות אדמומיות, קשיחות, וכאב במקום ההזרקה, כמו גם חום. כמה אנשים עלולים לפתח פריחה קלה אשר בדרך כלל מופיעה סביב ירייה באזור.[36]
יש טווח קצר שבו יש סיכון לפתח הרפס זוסטר (שלבקת חוגרת) בעקבות החיסון. עם זאת, הסיכון הוא קטן מהסיכון עקב זיהום טבעי וכתוצאה מכך אבעבועות רוח.[37] רוב המקרים שדווחו היו קלים ובלי סיבוכים רציניים.[38]
בדרך כלל החיסון מאוד בטוח: כ-5% מהילדים המקבלים את החיסון מפתחים חום או פריחה. תגובה שלילית דווחה בתקופה 1995 עד 2005, ולא נמצאו מקרי מוות ביחס לחיסונים אף על פי שכ-55.7 מיליון מנות נמסרו.[39] מקרים של אבעבועות רוח קשורים לחיסון דווחו בחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת,[40][41] אבל לא מקרי מוות.
הספרות מכילה מספר דיווחים על תופעות לוואי לאחר חיסון נגד אבעבועות רוח, כולל חיסון נגד זן-זוסטר אצל ילדים ומבוגרים.[42]
מחקר אחד הצביע שהחיסון נגד VZV מגן נגד התפרצויות של הרפס של הפה ושל איברי רבייה.[43]
היסטוריה
החיסון נגד אבעבועות רוח עשוי מזן אוקה/מארק של וירוס חי מוחלש של אבעבועות רוח. לצורך פיתוח החיסון, אספו וירוס שהתקבל מנגעי אבעבועות רוח טבעיים, והכניסו את הווירוס אל תרביות תאים בריאים של עובריים אנושיים, מותאם ומפוזר בתוך תרביות תאים של עובריים של שפן, ובסוף מופצות בתוך תרביות תאים דיפלואידיים של אדם.[44]
יפן הייתה בין המדינות הראשונות לחסן כנגד אבעבועות רוח. חיסון שגרתי נגד וירוס אבעבועות רוח מתבצע גם בארצות הברית, והשכיחות של אבעבועות רוח הופחת באופן דרמטי שם (מ-4 מיליון מקרים בשנה לכ-400,000 מקרים לכל שנה החל משנת 2005). באירופה, נכון ל-2017, רוב המדינות לא חיסנו נגד אבעבועות רוח.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] עם זאת, החיסון נעשה פופולרי יותר. אוסטרליה, קנדה, ומדינות אחרות אימצו גם הן המלצות על שגרת חיסונים של ילדים ושל מבוגרים רגישים נגד אבעבועות רוח.
מדינות אחרות, כמו בריטניה, סיפקו המלצות לחיסון, למשל, לעובדי בריאות רגישים בסיכון של חשיפה לאבעבועות רוח. בבריטניה, נוגדנים לאבעבועות רוח נמדדים כחלק משגרת טיפול טרום לידתי, ועד 2005 כל אנשי שירות הבריאות הלאומי קבעו את החסינות שלהם וחוסנו אם הם היו לא מחוסנים ובמגע ישיר עם המטופל.
Remove ads
מחלוקת
שלא כמו חיידקים או פטריות, נגיפים לא יכולים להתרבות באופן עצמאי ודורשים אורגניזם חי מארח על מנת להשתכפל. נגיף יכול להוביל זיהום חמור יותר בתוך אורגניזמים מסוימים לעומת אחרים. כדי ליצור חיסון בטוח עבור אנשים, בעוד שיש להם את היכולת לגרום לתגובה חיסונית מגינה, מחייב לבחור את שורת התאים המתאימה לגידול הווירוס. זן אוקה/מארק של וירוס חי מוחלש מאבעבועות רוח ממנו מכינים את החיסון הוא אחד הווירוסים הדורשים שורת תאים כדי לגדול.[45] מחלוקת התעוררה בשל העובדה שהחיסון מכיל מרכיבים (או נדרש השימוש) של עובר, אשר מפר את כללי האתיקה ואת האמונות של רבים המתנגדים לשימוש של עוברים שהופלו במחקר רפואי. כאשר שורת התאים מספקת את הסביבה שבה הווירוס גדל ולאחר מכן מבודד, תאורטית, החיסון עצמו הוא חופשי מאיומים ביולוגיים.[46] עם זאת, תיאור החיסונים ®M-M-R®II, ZOSTAVAX®,VARIVAX מחברת מרק מציין כי "רכיבים שרידיים של תאים MRC-5 כולל ה-DNA וחלבון" נמצאים בחיסון.[47][48][49] ולכן השימוש של שורות תאים WI-38 ו-MRC-5 לגידול של וירוס אבעבועות רוח הוא שנוי במחלוקת, כי תאי הריאות העובריים האלה נגזרו מעוברים שהופלו. בשל אמונות בנוגע לשימוש זה, יש אנשים שמתנגדים לשימוש בחיסון אבעבועות רוח.[45]
Remove ads
לקריאה נוספת
- חיסון נגד אבעבועות רוח, באתר עמותת מדעת
- אבעבועות רוח, מחלה וחיסון, באתר קופת חולים כללית
- אבעבועות רוח, המחלה והחיסון, פרידמן, רענן כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה עדכון ברפואת המשפחה, 66: 10-15, 1999
- Varicella vaccine; Gershon A.A, Takahashi M., Seward J.F, sixth edition, 2012
קישורים חיצוניים
- משרד הבריאות - מחלקה לאפידמיולוגיה, תרכיבים נגד אבעבועות רוח, אוקטובר 2010
- ליאת רותם מלמד, אבעבועות רוח: למה בכלל צריך חיסון?, באתר ynet, 14 במרס 2013
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads