חיי מין

במיניות אנושית, חיי מין הוא חלק מהקיום היומיומי של אדם שעשוי לכלול פעילות מינית או לייצג היעדר פעילות מינית. באופן כללי, למונח יכולים להיות משמעויות משנה רבות, אך בדרך כלל כולל את הדברים הבאים:

• האדם מסוגל, על בסיס קבוע או סדיר למחצה, להיכנס לפעילות מינית בהסכמה, שאינה אוננות (ללא קשר האם היחסים הם מונוגמיים או פוליאמוריים). הרעיון של חיי מין קבועים או סדירים למחצה משתנה בין אדם לאדם, אם כי סיווגו של אדם אינסל (בניגוד להתנזרות ממין) כבעל חיי מין עלול להיות לא מדויק.
• בהנחה שהאמור לעיל נכון כברירת מחדל, האדם שיש לו חיי מין מסוגל לחקור ולהעמיק את הכישורים המיניים הקיימים שלו, וגם, כאשר הוא חפץ בכך, מסוגל לקבל את ההזדמנות ללמוד דברים חדשים ו-"לצמוח" כמו ישות מינית.
• הפרט מסוגל, בגלל גורמים אלו, לקבל "אזור" בחייו, הכולל קיום יחסי מין. אדם שמפתח את חיי המין שלו מסוגל להתייחס למיניותו כחלק פעיל מעצמו, ללא קשר למשיכה מינית או ביטחון עצמי. גישה עקבית אל יחסי מין והיכולת להעמיק ולהרחיב את הכישורים המיניים מספקים הבטחה פסיכולוגית מסוימת למשיכה מינית.

תדירות מין

מספר מקורות אומרים שאצל בני אדם, תדירות יחסי המין עשוי לנוע בין 0 ל-20 פעמים בשבוע.^[1] בארצות הברית, התדירות הממוצעת של יחסי מין עבור זוגות נשואים היא 2 עד 3 פעמים בשבוע.^[2] ידוע כי בדרך כלל נשים לאחר גיל המעבר חוות ירידה בתדירות המגע המיני,^[3] וכי התדירות הממוצעת של יחסי מין יורדת עם הגיל. לפי מכון קינסי, התדירות הממוצעת של יחסי מין בארצות הברית היא 112 פעמים בשנה (גילאי 18–29), 86 פעמים בשנה (גילאי 30–39) ו-69 פעמים בשנה (גיל 40–49).^[4]

במספר מקרי הטרדה מינית, עובדים מסוימים ואחרים נשאלו על חיי המין שלהם,^[5] לעיתים קרובות שוב ושוב, כולל בתיק שהוגש נגד מיצובישי מוטורס על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה (אנ') (EEOC).‏^[6]