חיי יוסף

חיי יוסף (ביוונית: Iosepou Bios, Ἰωσήπου βίος; בלטינית: Vita Josephi) הוא ספרו האוטוביוגרפי של יוסף בן מתתיהו (שמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס). החיבור מופיע בכתבי יד כהמשך ספרו הארוך קדמוניות היהודים, והקשר ביניהם מופיע בשני החיבורים: בסופו של החיבור "קדמוניות היהודים" מספר יוסף כי בדעתו לכתוב את סיפור חייו^[1], ואילו ב"חיי יוסף" הוא מגיש לאפאפרודיטוס את החיבור "קדמוניות היהודים": "כאלה הם אפוא הדברים שעשיתי לכל אורך חיי... ואילו בתתי לך, אפאפרודיטוס הנכבד מכל אדם, את הרישום המלא של הקדמוניות, הנני מסיים כאן, לעת עתה, את החיבור".^[2]

חיי יוסף
Ἰωσήπου βίος

מידע כללי
מאת	יוסף בן מתתיהו
שפת המקור	יוונית
תורגם לשפות	רבות
סוגה	אוטוביוגרפיה
הוצאה
תאריך הוצאה	בין 94 ל-99
הוצאה בעברית
תרגום	קלמן שולמן, מנחם שטיין, דניאל שוורץ
סדרה
ספר קודם	קדמוניות היהודים
הספר הבא	נגד אפיון

זמן חיבורו

הזיקה שהוזכרה בין "קדמוניות היהודים" ל"חיי יוסף" מעידה כי "חיי יוסף" נכתב זמן קצר לאחר חיבור "קדמוניות היהודים" - מה גם שאוסביוס מצטט קטע מ"חיי יוסף" באומרו כי קטע זה הוא "מסוף קדמוניות".^[3] יוספוס עצמו מציין כי הוא חיבר את "קדמוניות" בשנה ה-13 לשלטונו של הקיסר דומיטיאנוס עת היה בן 56^[4] - משמע שזמן תום כתיבת החיבור הוא 93/94 לספירת הנוצרים. לכן יש להסיק כי "חיי יוסף" נתחבר לא לפני שנה זו.^[5]

שני נתונים נוספים מסייעים להנחה ש"חיי יוסף" חובר בעשור האחרון של המאה ה-1. יוספוס פונה בחיבור בשאלה רטורית ליוסטוס איש טבריה: "מדוע לא הוצאת את ספרך בימי אספסיאנוס וטיטוס? הלא במקרה כזה ספרך היה נכתב ונשלם עוד לפני עשרים שנה" (סעיף 360). כלומר, מאחר שהמלחמה הסתיימה בתחילת שנות ה-70, הקביעה כי חיבורו של יוסטוס היה מוכן עשרים שנה לפני שיצא לאור, לא יכלה להיכתב לפני שנות ה-90 של המאה ה-1.^[5] בנוסף לכך, יוספוס מציין כי יוסטוס פרסם את ספרו רק לאחר מותו של המלך אגריפס השני (סעיף 359). על פי פוטיוס (המאה ה-9), אגריפס מת בשנה השלישית לטריאנוס (99/100 לספירה), אולם כיום חוקרים רבים סבורים כי הוא מת כבר בתחילת שנות ה-90.^[5]

ישנה דעה הטוענת כי תחילת כתיבתו של הספר הייתה כבר בסוף שנות ה-60 של המאה ה-1, וזאת בשל העובדה שכל התארוכים שהוזכרו לעיל נמצאים בחלקו הראשון של הספר, המספר על ראשית חייו של יוסף, או בחלקו האחרון, המספר על יוסף ברומא. רוב רובו של הספר העוסק במרד עצמו, אינו בעל תיארוך כלשהו. זאת ועוד, למרות שבעת הוצאת הספר יוספוס היה בן קרוב ל-60, הרי שהביוגרפיה אותה הוא מוסר נוגעת רק לתקופת היותו מפקד הגליל במרד הגדול וליתר דיוק במחצית השנה שבין מינויו למפקד הגליל לקראת סוף שנת 66 לבין הגעת צבא הרומי בפיקודו של אספסינוס לגליל בשנת 67. כלומר, למרות שהספר יצא לאור בשנות ה-90, ישנה סברה כי עיקרו של הספר התבסס על רשימות שהכין יוספוס כבר בשנת 68 או 69.^[6]

תוכן הספר

החיבור עוסק רק בששת החודשים בהם כיהן יוסף בן מתתיהו כמפקד הגליל במרד הגדול.^[7] למעשה רק תחילתו וסופו של הספר עוסקים בחייו של יוסף. רובו מוקדש לפולמוס עם יוסטוס איש טבריה ולתיאור מחודש של פעולותיו כמפקד הגליל, כאשר ישנן סתירות רבות בין תיאור זה לבין תיאור המאורעות בספרו הראשון, "מלחמת היהודים".^[8] הספר נכתב כמענה למאשימים אותו בחתירה תחת רומא והוא מתגונן בו מפני האשמתו במרדנות.^[7] בספר מתגונן יוסף בן מתתיהו מפני האשמתו של יוסטוס בבגידה ביהודים בזמן המרד.^[9] נראה שהספר נכתב מהר וללא סיוע וייתכן שדברים אלה מעידים שספרו של יוסטוס ודברי מקטרגים אחרים, הכניסו את יוסף למצב שחייב אותו להתגונן במהירות.^[10] הספר הוא הקטן והמוזנח ביותר בספריו של יוספוס מבחינת תרגומים ומחקרים, וגם המחבר לא השקיע בו הרבה. הספר כתוב באופן רשלני בסגנון יווני רדוד עם אוצר מילים מוגבל, ללא יופי או עושר.^[10]

בספר ארבעה חלקים:

• הקדמה קצרה העוסקת בראשית חייו של יוסף בן מתתיהו, בייחוסו הרם, בשליחותו לרומי שבעקבותיה נבחר לאחר מכן להיות מפקד המרד בגליל.
• תיאור מפורט של מעשיו של יוסף בתחילת תקופת המרד. יוסף מבצר את ערי הגליל, אולם עסוק רוב הזמן בתככים ובמזימות מורכבות ובניסיונות להציל עצמו מכוונתם של מתנגדיו ובראשם יוחנן מגוש חלב לפגוע בו.
• פולמוס עם יוסטוס איש טבריה, היסטוריון שכתב ספר מתחרה לספרו של יוספוס על המרד הגדול. כתביו של יוסטוס לא נשתמרו, אולם יוספוס מנסה להוכיח כי דבריו נכונים ומדויקים, בעוד יוסטוס, שהיה לטענת יוסף מחרחר מלחמה, מפרסם דברים שאינם אמת.
• סוף דבר קצר על קורותיו של יוספוס לאחר שנפל בידי הרומאים, על נשותיו וצאצאיו, והמתנות והכיבודים שקיבל מקיסרי רומא (פרק 76).^[11]

מהדורות

• ספר תולדות יוסף, תרגום קלמן שולמן, וילנא תרי"ט 1859. (100 עמודים)
• חיי יוסף [אבטוביוגרפיה], תרגם: ד"ר מנחם שטיין, בצירוף מבוא והערות. תל אביב, תרצ"ו

מהדורות ברשת

• חיי יוסף, מבוא, תרגום ופירוש: דניאל שוורץ, הוצאת יד יצחק בן-צבי - סדרת ספרים: "בין מקרא למשנה", ירושלים תשס"ח 2008. (200 עמודים)
• מהדורה מדעית של נוסח המקור היווני (B. Niese), באתר Perseus Digital Library ‏(www.perseus.tufts.edu).
• מהדורה אנגלית של חיי יוסף (William Whiston, A.M.‎)

לקריאה נוספת

• אברהם שליט, "אימתי כתב יוסף בן-מתתיהו את ספר חייו?", ציון, מאסף, כרך ה' (תרצ"ג, 1933), הוצאת החברה ההיסטורית הישראלית, עמ' קפ"ד-קצ"ו.
• פנינה שטרן, חיי יוסף: האוטוביוגרפיה של יוספוס פלאביוס, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" (בהנחיית אוריאל רפפורט), אוניברסיטת חיפה, הפקולטה למדעי הרוח, החוג לתולדות עם ישראל, נובמבר 2005. (315 עמודים)

ספרות יפה

• (רומן היסטורי) יורם אבי תמר (פרופ' יורם צפריר), חיי יוסף - הספר הגנוז, הוצאת זמורה ביתן, ישראל תש"ס 2000, (486 עמודים) 

קישורים חיצוניים

• חיי יוסף בתרגום מנחם שטיין, באתר פרויקט בן יהודה
• חיי יוסף באתר על-התורה, כרגע באנגלית בלבד
• מתיה קם, רולי זילברשטיין, יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), באתר "תרבות•il"
• רמי נוידרפר, חיי יוסף – פכים קטנים מחייו של היסטוריון דגול באתר e-mago
• יוסף בן מתתיהו פלויוס. חיי יוסף, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק יב, פסקה א, סעיף 266.
2. יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף (תרגום דניאל שוורץ), פרק 76, סעיף 430.
3. אוסביוס, תולדות הכנסייה, ספר ג, פרק י, פסקה 8.
4. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק יב, פסקה א, סעיף 267.
5. דניאל שוורץ, חיי יוסף, מבוא, עמ' 4.
6. דניאל שוורץ, חיי יוסף, מבוא, עמ' 4–5.
7. תרגום ליזה אולמן לתולדות מלחמת היהודים ברומאים, מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 25.
8. תרגום ליזה אולמן לתולדות מלחמת היהודים ברומאים; הקדמה מאת ליזה אולמן, עמ' 6.
9. יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף [אבטוגרפיה], בתרגום מנחם שטיין, 1968, עמ' קסו
10. דניאל שוורץ, מבוא לחיי יוסף, עמ' 10-9.
11. התמורה שקיבל יוסף בן מתתיהו מקיסרי רומא