Remove ads
ראש מזכירות הרבי מלובביץ' מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב (ד' בשבט ה'תרס"ב, 12 בינואר 1902 – ג' באייר ה'תשנ"ג, 24 באפריל 1993) היה ראש מזכירות הרבי מלובביץ'[1], יו"ר המרכז לענייני חינוך, הממונה על מערך שלוחי חב"ד מטעם הרבי מלובביץ', ויו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית. לפני מלחמת העולם השנייה שימש כממונה על החינוך היהודי מטעם משרד החינוך הלטבי[2], חבר אגודת ישראל ומנהל בתי החינוך "תורה ודרך ארץ" בלטביה[3].
לידה | 12 בינואר 1902 |
---|---|
פטירה |
23 באפריל 1993 (בגיל 91) ברוקלין, ארצות הברית |
מדינה | רוסיה |
תקופת הפעילות | ? – 23 באפריל 1993 |
רבותיו | מנחם מנדל שניאורסון |
נולד בעיירה בישנקוביץ לחוה טריינא ולרב שלום ישראל, נצר לחסידי חב"ד. בגיל שנתיים עברה משפחתו לריגה שבלטביה שם התחנך בבית הספר המקומי. בשנה השלישית ללימודיו נאלץ להיעדר מבית הספר למשך כחודש וחצי בשל מחלה ומשכך החליטו בהנהלת המוסד להשאיר אותו שנה נוספת באותה כיתה. הדבר היה למורת רוחו ורוח אביו והוא עזב את המוסד והחל ללמוד אצל יהודי מקומי באופן פרטי. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבה בריגה, ואחרי תקופת לימודים עבר ללמוד בישיבה אחרת. נכדיו המספרים בשמו על מוסדות הלימודים בהם התחנך איש החינוך, אינם מפרטים היכן למד, אצל מי ולאיזה חוג השתייכו ישיבות אלו[4]. מתקופת לימודיו בישיבות אין מידע על לימודיו, ומזכרת נדירה פורסמה מתקופה זו - דף בכתב ידו עליה כתוב שמו ושם הכיתה בה למד, ובו מסביר הסבר קצר על העלאת עצמות יוסף על ידי משה רבנו[5]
בתקופת טרום מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד, חודשים ספורים לפני בר המצווה שלו, נפטר אביו[6].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ניהל את הארגון "תפארת בחורים"[7], מייסודו של הרב יואל ברנצ'יק, אצלו גם למד. בגיל 18[8] החל לנהל את בית הספר "תורה ודרך ארץ" בריגה, ופיתח את המוסד לרשת בתי ספר ברחבי לטביה. עבד יחד עם חבר הסיים הלטבי הרב מרדכי דובין. הפך את רשת המוסדות לרשת מוכרת ממשלתית, ונתמנה לעובד משרד החינוך הלטבי. שימש חבר הנהלת אגודת ישראל ונציגה כלפי ממשלת לטביה ואף התמנה לתפקיד הממונה על החינוך היהודי במשרד החינוך הלטבי[9].
בשלהי תשרי ה'תרפ"ח (אוקטובר 1927), עבר רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר מחב"ד, להתגורר בריגה. אז התקרב אליו חדקוב. שם גם נקשר לחתנו, הרב מנחם מנדל שניאורסון[3]. בשנים הבאות היה בקשר עם רבי יוסף יצחק וחתנו הרבי מליובביץ', ויחד עמם פעל בתחומים ציבוריים שונים. אין כיום אינפורמציה ברורה לגבי העסקנות החב"דית שלו בשנים אלו אם כי בנו הרב שלום ישראל חדקוב פרסם מכתבים של הרבי מליובביץ' אל הרב חדקוב, מהם עולה כי רבי יוסף יצחק יזם הצאה חאור של חוברת חסידות בגרמנית, ואת המשימה הטיל על חתנו הרבי מליובביץ והרב חדקוב ניהל בפועל חלק מההוצאה לאור לפי הוראות שקיבל. החוברת תורגמה על ידי אדל פפנהיים מווינה[10] ויצאה לאור בשנת תרצ"ז (1937) בשם: "די מאראלישע און דערציערישע באדייטונג פון חסידות חב"ד, אן ענטפער פון כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, אף א בריוו פון דייטשלאנד" והופצה בעותקים רבים בגרמניה ומגינות נוספות במטרה להפיץ את תורת החסידות במקומות בהם לא הכירו את האידאולוגיה החסידית[11].
ספר השנה יצא לאור ביוזמת הרב חדקוב בשנת תרצ"ט 1939. בספר לוקטו מאמרים לבני הנעורים לפי פרשיות השבוע, מתוך בטאון האח שיצא לאור על ידי ישיבת ישיבת תומכי תמימים בלובביץ' בשנים תרע"א-תרע"ד. הספר נערך בפועל על ידי צ.ז. וסרמאן, וא. טכרב, והופץ בין תלמידים יהודים בלטביה[12].
מהדורות נוספות של הספר יצאו בשנים תש"ב ותשט"ו על ידי הרב חדקוב בהוצאת המרכז לענייני חינוך אשר היה בניהולו ומהדורות אלו הופצו בעיקר בארצות הברית. במבוא למהדורה שנייה של ספר השנה, הסביר הרב חדקוב את חשיבות קריאת המאמרים שלוקטו מעיתון "האח": "שונה הוא "האח" משאר העיתונים לילדים, אשר גם אם מאמריהם יענינו אותך, לא תרצה לחזור אליהם פעמים רבות, כי לא תמצא בהם חדש, ונפשך אשר תיעף לקרוא בהם. לא כן הם מאמרי "האח" אשר בכל פעם אשר תקרא אותם, ינעם לך כבראשונה, ותתעוררנה בקרבך שאיפות קודש לעלות למדריגה רוחנית נעלה יותר מזו שהנך עומד עליה כבר". ובהמשך המבוא מסביר כי ביקש להדפיס מחדש את כל המאמרים של ביטאון 'האח', אך בפועל ליקט מאמרים רק על פרשיות השבוע והם ישמשו לא רק כחומר קריאה לבני הנוער אלא יהוו עזר גם למורים המכירים בתפקידם, להדריך את תלמידיהם בדרך התורה ואשר לכן מוצאים לנכון גם לשוחח מזמן לזמן עם התלמידים שיחות קודש אשר ישפיעו על מהלך רוחם[13].
באדר תרצ"ט בגיל 37 נישא עם עטל שוחט[14]. רבי יוסף יצחק דאג עבורו לשידוך וקיבל אותו לפגישה אישית ימים מספר לפני חגיגת חתונתו וההעניק לו באופן חריג וייחודי הוראות מפורטות הקשורות לחופה וחגיגת החתונה[15].
בזמן מלחמת העולם השנייה, יצא מאירופה הבוערת יחד עם רבי יוסף יצחק אשר צירף אותו לקבוצה המצומצמת שבאה אתו לארצות הברית, שם מונה למזכירו של רבי יוסף יצחק[16].
בשנת ה'תש"א (1941) הקים רבי יוסף יצחק את שלושת המוסדות המרכזיים של תנועת חב"ד בתחומי החינוך והשליחות: מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, וקה"ת ומינה את חתנו רבי מנחם מנדל לעמוד בראשם, ואת חדקוב למנהל העובד תחתיו, וכן בגוף העל אגודת חסידי חב"ד[17]. לאחר התמנות רבי מנחם מענדל לתפקיד האדמו"ר מחב"ד מונה חדקוב ליו"ר המזכירות וליו"ר מרכז לענייני חינוך ואגודת חסידי חב"ד. שימש יד ימינו של הרבי בכל מגוון הפעילות הענפה שבוצעה על ידו. היה גם הממונה על מסירת תשובות הרבי לשואלים הרבים ומסדר ומתאם הפגישות האישיות ("יחידות") עם הרבי[18].
במשך עשרות שנים ניהל את סגל המזכירות של הרבי, ופעמים רבות העביר הדרכות מהאדמו"ר לחסידים ברחבי העולם כאשר הרבי שוהה עמו על קו הטלפון - דבר שנחשב לנדיר מאוד בחסידות[19]. הוא נחשב לתלמיד חכם, יודע ספר. היה איש חסד ובשקט ובצניעות היווה כתובת לרבים מהמשחרים לפתחו של הרבי. יחד עם זאת לא הירבה לדבר על עצמו ונחשב לאדם די סגור ומופנם[20].
בשנת תש"ב הציע הרב חדקוב לרבי יוסף יצחק שניאורסון להקים שכונה יהודית בשדרת איסטערן פארקווי, בה שכן ביתו של רבי יוסף יצחק. ובמקביל לשכונה גם להקים בית ספר לנערות וגני ילדים (ואילו ישיבה חב"דית כבר הייתה קיימת באזור זה). מתוך שלושה בחר רבי יוסף יצחק יוזמה אחת - להקים בית ספר לנערות. וכך החלה התייסדות מוסדות בית רבקה בארצות הברית(אנ') על שם הרבנית רבקה סבתא של רבי יוסף יצחק, כאשר ההקמה נוהלה בראשותם של רבי יוסף יצחק וחתנו הרבי מליובביץ', ואת הניהול בפועל ביצע הרב חדקוב. ולאחר התייסדות בית רבקה בארצות הברית, רבי יוסף יצחק ורבי מנחם מענדל באמצעות הרב חדקוב ואחרים, דאגו להקים מוסדות בית רבקה ברחבי העולם[21].
שלוחי חב"ד ברחבי תבל נשלחו רשמית על ידי ה"מרכז לענייני חינוך", וחדקוב בתוקף תפקידו ניהל ופיתח את מוסד השליחות של חב"ד בדגש על שלוחי חב"ד בארצות הברית (ובחלקים אחרים בגלובוס, כמעט ולא התערב בניהול, אלא העביר הוראות מהרבי) ובמספר מקורות מובאים תיאורים על הקשר המיוחד שלו עם השלוחים הרב שמעון לזרוב מטקסס והרב נחמן סודק מאנגליה[22]
כמו כן היה אחראי יחד עם הרב אליהו קווינט ויהודא קרינסקי על הניהול הפיננסי של שלושת המוסדות המרכזיים. לאחר שהתרבתה עבודת המזכירות הוא מינה לעוזרו את בנימין קליין שעבד במזכירות לצידו של לייבל גרונר.
הרב חדקוב היה איש הקשר של הרבי למוסדות וארגוני חב"ד בישראל. דרך הרב חדקוב, הרבי היה מעביר במשך עשרות שנים - הוראות, הדרכות ובקשות לבירורים במגוון נושאים ותחומים. הקשר הישיר והרציף היה מתקיים באמצעות שיחות טלפון בין הרב חדקוב לשניים מראשי חב"ד בישראל – הרב אפרים וולף מנהל ישיבות תומכי תמימים, והרב שלמה מיידנצ'יק יו"ר ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל (ארגון הגג של חב"ד בישראל). השניים היו מקבלים הוראות הקשורות לעבודת המוסדות אשר בראשותם, לצד הוראות הקשורות לארגונים חב"דיים, בתי חב"ד, מוסדות חינוך והוראות מיוחדות ניתנו אודות הקשרים העניפים של השניים עם אדמו"רים ורבנים, ראשי המדינה, אנשי תקשורת, נדיבים ורבים אחרים[23].
אנשי חינוך חב"דיים ובהם מורים, מנהלים ומפקחים מישראל ומרחבי העולם, קיבלו מהרב חדקוב, הדרכות בתחומי ניהול ופיתוח מוסדות, הפדגוגיה והמתודה החב"דית, ומקובל בחב"ד שהוראות אלו באו על בסיס דברים של הרבי[24].
יחיאל מלוב, מחנך ומפקח ברשת בתי הספר של חב"ד בישראל – רשת אוהלי יוסף יצחק – סיפר בראיון לבית משיח אודות שיחות מסוג הנזכר עם הרב חדקוב:
"מדי שנה הייתי נוסע אל הרבי לקראת פורים ובמהלך התקופה הקצרה שהייתי שוהה שם, הייתי נכנס לחדרו הקטן של המזכיר הרב חדקוב ע"ה, ובמשך שעות מוסר לו דיווח על הפעולות של הרשת ושלי כמפקח הרשת במהלך השנה האחרונה. הרב חדקוב היה יהודי פיקח בעל רקע נרחב בחינוך עוד מהיותו אברך צעיר בלטביה. במהלך הדיווחים הייתי מקבל ממנו הוראות לביצוע במהלך השנה הבאה. לפני נסיעתי חזרה לארץ ישראל הייתי נכנס אליו שוב ושומע ממנו דברים נוספים, שככל הנראה קיבל בינתיים מהרבי אחרי שמסר לו את הדו"ח ממני. בנוסף לכך, עמדתי איתו בקשר טלפוני בעניינים נחוצים שחייבו הכרעה מידיית, כאשר לעיתים הרבי עצמו היה גם על הקו[25].
ההדרכות הפדגוגיות והרוחניות שקיבל הרב מלוב ואנשי החינוך בבתי ספר חב"ד בישראל, פורסמו בפורמטים שונים:
בנוסף היה ידוע כנואם. חלק מנאומיו פורסמו בכתבי עת שונים. נפטר בליל שבת ג' באייר תשנ"ג ונטמן ביום ראשון למחרת בבית הקברות מונטיפיורי בניו יורק, בחלקת אגודת חסידי חב"ד בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ'. ממלאי מקומו בהנהלת המוסדות הם ניסן מינדל שנפטר שנתיים אחריו ויהודא קרינסקי.
כמי שהיה לסמל בקרב חסידי חב"ד והמקורבים לרבי מליובביץ' ומצד שני בגין היותו צנוע ולא מרבה לספר על עצמו - עד כדי כך שכיום לא ידוע באלו מוסדות חינוך התחנך - נכתבו אודותו תיעודים ביוגרפיים ופורסמו דקומנטים במשורה ובצמצום. ואלו הן המקורות הביוגרפיים ודוקומונטריים בהם מתועדים תולדותיו ועשייתו הציבורית:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.