Loading AI tools
מאז שהחלו בני האדם לנסות להגיע לחלל (חלל מוגדר כגובה של 100 ק"מ לפחות מגובה פני הים (לפי הגדרת קו קרמן)), הם השתמשו בבעלי חיים בטיסות לחלל. אחד המניעים היה "המרוץ לחלל" בין ברית המועצות וארצות הברית בין השנים 1957 עד 1975. במשך השנים בני האדם השתמשו בבעלי חיים בשביל לנסות ולבדוק את הקשיים וההישרדות של החללית. לאחר מכן, הם שימשו על מנת לבדוק את השינויים הביולוגים וההשפעה של מיקרו גרביטציה וקרינה עליהם. מגוון בעלי חיים שוגרו לחלל וביניהם חרקים, קופים, כלבים, צבים ועכברים. בשל הדמיון בין פיזיולגיית בעלי החיים לזו של האדם, השתמשו בבעלי חיים כדי לחקור את ההשפעה של טיסה לחלל על תהליכים פנימיים של האיברים בבעלי החיים ומתוך כך להסיק על האדם, כמו למשל, בדיקת חילוף החומרים בחלל (מטאבוליזם), הפריה, השפעת לחץ וחום על התאים ועוד.
| שנה | אירוע |
|---|---|
| 1947 | החיה הראשונה בחלל |
| 1949 | הקוף הראשון בחלל |
| 1951 | הכלב הראשון בחלל |
| 1959 | הארנב הראשון בחלל |
| 1961 | השימפנזה וחזיר הים הראשונים בחלל |
| 1968 | החיות הראשונות שמקיפות את הירח |
| 1973 | הדג והעכבישים הראשונים בחלל |
| 1985 | הסלמנדרות הראשונות בחלל |
| 2007 | החיה הראשונה ששורדת חשיפה לחלל |
1947
בעלי החיים הראשונים שטסו לחלל הם זבובי פירות ששוגרו בשנת 1947 ב-20 בפברואר על ידי ארצות הברית והגיעו לגובה של 109 ק"מ. מטרת הניסוי הייתה לבדוק חשיפה לקרינה בגובה רב.
1949
ב-14 ביוני אלברט II, קוף מזן מקוק רזוס, היה הקוף הראשון בחלל, ששוגר על ידי ארצות הברית, הגיע לגובה 134 קילומטר. אלברט מת לאחר כישלון צניחה.
1950
ב-31 באוגוסט שיגרה ארצות הברית עכבר לחלל (137 ק"מ) על טיל V-2 אך, הטיל התפרק בשל כישלון מערכת המצנח.
1951
ב-22 ביולי ברית המועצות שיגרה את ה- R-1 IIIA-1 שנשאה את הכלבים טסיגאן ודזניק ושניהם שרדו את הטיסה - הכלבים הראשונים בחלל (אלו אומנם הכלבים הראשונים בחלל אך, הם לא נכנסו למסלול לעומת לייקה ולכן לייקה נחשבת לכלבה הראשונה). כמו כן, באותה שנה גם ארצות הברית שיגרה עכברים אבל לא הצליחה לעבור את הגובה הנחשב לחלל.
1954
ב-2 ביולי, שוגר לחלל (גובה 100 ק"מ) כלב נוסף על גבי טיל מדעי על ידי ברית המועצות. הכלב חזר ואף הצטלם עם סרגיי קורוליוב- מייסד סוכנות החלל הסובייטית ואחד ממהנדסי החלל הבכירים והמשפיעים ביותר.
1957
ב-3 בנובמבר שוגרה החללית ספוטניק 2 למסלול שמרחקו מכדור הארץ היה 233–1700 ק"מ. מטרת השיגור הייתה לאסוף נתונים על תנאי החיים בחלל וכיצד יתמודד גוף חי במצב של חוסר כבידה. בחללית שוגרה הכלבה הרוסית לייקה אשר אומנה להיות כלבת חלל על ידי כך ששוכנה בלווין והורגלה לחיות בתא קטן. חיישנים הוצמדו לגופה על מנת להראות דופק, אחרי כ6–7 שעות לאחר הטיסה, הפסיקו להתקבל מלייקה סימני חיים. סיבת מותה של לייקה לא הייתה ברורה ועלו השערות שונות למותה עד שבשנת 2002 חשף אחד המדענים ממשימת ספוטניק 2 כי בשל קוצר הזמן, התכנון של ספוטניק 2 היה לקוי והיו כשלים נוספים שנודעו עוד לפני השיגור – למהנדסים היה ברור מלכתחילה שמסעה יהיה לכיוון אחד. מהמידע התברר כי זמן קצר אחרי השיגור נקרע חלק מהבידוד התרמי של ספוטניק 2 מה שהוביל לעלייה חדה בטמפרטורה. לייקה הפכה לגיבורה בינלאומית וזכתה לתהילה רבה – אף קראו לחלק אדמה במאדים על שמה. לייקה נחשבת לכלבה הראשונה בחלל כיוון שהיא הכלבה הראשונה שטסה לחלל באופן רשמי, ונכנסה למסלול לווייני (לפחות 300 ק"מ).
1958
ב־9 ביולי שוגר לחלל עכבר באמצעות המשגר ונגרד־אייבל.
ב־23 ביולי שוגר עכבר נוסף, בשם ריקי, על ידי המשגר תור.
באוגוסט שיגרה ברית המועצות משגר חד־שלבי לגובה 400 ק"מ ובו שני כלבים שנסגרו הרמטית בתא מיוחד. לגופם של הכלבים הוצמדו מכשירי מדידה רגישים למדידת הדופק, תכיפות הנשימה, לחץ הדם ופעולות חילוף חומרים במהלך הטיסה. כאשר המשגר הגיע לגובה 450 ק"מ, התא נותק ומהירותו הואטה על ידי רקטות בלימה, המצנחים נפתחו והכלבים חזרו בשלום.
באותה שנה שיגרה ארצות הברית שלושה עכברים במשגר דו־שלבי תור-אייבל לגובה 1000 ק"מ כדי לבדוק את התנהגותם בתנאים של חוסר משקל. אך, לאחר שעבר המשגר את ה6000 ק"מ במהירות של 25,000 קמ"ש, הוא התרסק עם מטענו החי.
ב־3 באוקטובר שיגר חיל האוויר האמריקני שלושה עכברים במשגר אטלס. לאחר שהמשגר הגיע לגובה מעל 1,000 ק"מ, התא עם העכברים שב ארצה.
ב־13 בדצמבר שיגרה ארצות־הברית, באמצעות המשגר יופיטר, קוף קטן בשם גורדו. על פי התוכנית הקוף היה אמור להשתחרר מהמשגר בגובה 480 ק"מ, אולם, בשל תקלה במנגנון ההפלטה, הקוף עבר מרחק של 2400 ק"מ ושקע במצולות דרום האוקיינוס האטלנטי. עם זאת, הקוף העביר לחוקרים נתונים רבים על חוסר משקל ותאוצה שהשפיעו עליו, ועוד.
1959
ב־28 במאי שגרה ארצות־הברית את הקופות אייבל ובייקר לחלל, בנוסף, היו עמן רקמות אורגניות וביצי דגים. תפקידן היה לספק נתונים נוספים על השפעת הקרינה הקוסמית ועל כושר ההפריה, ואכן, הניסוי הסתיים בהצלחה והם חזרו ארצה.
ב־2 ביולי שוגר טיל סובייטי לחלל אשר הגיע לגובה 212 ק"מ ובו היו 2 כלבים והארנב הראשון ששוגר לחלל.
ב-19 בספטמבר שוגר יופיטר AM-23 עם 2 צפרדעים ו12 עכברים, אבל, הוא הושמד במהלך השיגור.
ב־4 בדצמבר שיגרה ארצות הברית באמצעות המשגר ליטל ג'ו 2, ובו קוף רזוס בשם סם. המשגר נסק לגובה 320 ק"מ.
1960
15 במאי - שוגרה החללית קוראבל ספוטניק 1 ובתוכה רקמות אורגניות ומספר קטן של בע"ח. מסלול החללית היה 312- 369 ק"מ. מטרת השיגור הייתה לחקור את התנאים הנחוצים לפתרון שאלת החזרתה של חללית מאוישת ארצה. לאחר 4 ימים ניסו להחזיר את החללית ארצה, אך, הניסיון נכשל.
19 באוגוסט רוסיה שיגרה את ספוטניק 5, הידוע גם בתור קוראבל-ספוטניק 2. בתוכו היו שני הכלבים בלקה וסטרלקה, ארנב, 40 עכברים, זבובי פרות וצמחים.
13 באוקטובר ארצות הברית שלחה 3 עכברים שחורים 1,000 ק"מ למעלה ו8,000 ק"מ הרחק מכף קנוורל.
ב-1 בדצמבר שוגר קוראבל ספוטניק 3 עם שתי כלבות : "פצ'ולקה" ו"מושקה", נכשל בחזרה לאטמוספירה ופוצץ מרחוק.
1961
31 בינואר "האם השימפנזה" שוגר כחלק מתוכנית החלל של אמריקה בקפסולת מרקורי על גבי טיל רדסטון במסגרת טיסת "מרקורי-רדסטון 2". מטרת הטיסה הייתה לבדוק אם ניתן להחזיר חללית גם במקרה שאסטרונאוטים מאבדים את הכרתם. לדברי נאס"א, המשימה של האם סללה את הדרך לשיגור המוצלח של האסטרונאוט האמריקאי אלן שפרד.
22 בפברואר צרפת משגרת את העכבר הראשון שלה.
9 במרץ ברית המועצות שיגרה את קוראבל-ספוטניק 4 שבתוכו היו כלב, עכברים, צפרדעים ובפעם הראשונה – חזיר ים.
25 במרץ שוגר קוראבל ספוטניק 5 ובתוכו הכלבה "זווזדוצ'קה", חזר בשלום לאחר הקפה אחת בחלל.
29 בנובמבר, נאס"א משגרת שימפנזה נוספת בשם אנוס במסגרת טיסת מרקורי-אטלס 5. בעקבות כשלים טכניים נאס"א נאלצה לבטל את הטיסה ואנוס נחת בביטחה באוקיינוס השקט. אנוס היה השימפנזה הראשונה שהקיפה את כדור הארץ במסלול ארץ נמוך.
1964
1964-1966 סין משגרת עכברים, חולדות ושני כלבים.
1966
22 בפברואר רוסיה משגרת שני כלבים על קוסמוס 110. הכלבים היו 22 ימים במסלול לפני נחיתה. הם אומנו לאכול מזון מיוחד דמוי קריש וכך הצליחו לשרוד ולחזור ארצה. טיסת חלל זו היא הארוכה ביותר על ידי כלבים עד היום.
1967
11 באפריל ארגנטינה משגרת עכבר שחזר בהצלחה, אבל לא ברור האם השיגור עבר את ה100 ק"מ.
ב־7 במאי שיגרה צרפת קופה בשם מרטין לחלל. הקופה הגיעה לגובה 240 ק"מ ואחרי 21 דקות חזרה ארצה. מטרת השיגור הייתה לבדוק את מידת הערנות ותיאום הגפיים של בעל חיים הנתון במצב של חוסר משקל ואת מוחה של הקופה.
1968
15 בספטמבר – ברית המועצות משגרת לחלל את זונד 5 - החללית הראשונה שהקיפה את הירח וחזרה בשלום לכדור הארץ- בתוך החללית היו צבים ותולעים שהיו החיים הראשונים שהקיפו את הירח.
1970
ב-9 בנובמבר שוגרו שני תאים סביב כדור הארץ. בתא אחד היו שתי צפרדעים שלגופם הוצמדו אלקטרודות והתא השני דמה לראשון ונועד לחקור את הקרינה הקוסמית. 9 שעות לאחר השיגור, התאים הופרדו מהמשגר ונכנסו למסלול אליפטי שמרחקיו מהקרקע 320–592 ק"מ. כמו כן, התא עם הצפרדעים הסתובב סביב עצמו במהירות של 50 פעם בדקה. לאחר כשבוע ב-16 בנובמבר, הצפרדעים מתו. מטרת השיגור הייתה:
1. חקירת השפעת חוסר המשקל המפריע לאסטרונאוטים במילוי תפקידם.
2. חקירת האוזן הפנימית והמנגנונים האחראיים על שיווי משקלם של הצפרדעים ולהסיק מכך על בני אדם.
לאחר כשבוע ב-16 בנובמבר, הצפרדעים מתו.
1972
1973
על סקיילאב 3 אשר שוגרה ב-28 ביולי, שוגרו עכברי כיס, הדג הראשון בחלל והעכבישים הראשונים בחלל.
ב־31 באוקטובר שוגרה מעבדה ביולוגית – קוסמוס 605 (ביון 1) אשר שהתה בחלל במשך 22 יום. בחללית היו עשרות עכברים, חרקים, בקטריות ועוד. מהניסיונות שנערכו בחללית, חלה החמרה ניכרת בחילוף החומרים ברקמות של בעלי חיים אלה. ירידה בטמפרטורה של הגוף, פגיעה במח העצמות והחלשתן. לא חלו שינויים פתולוגיים בבעלי החיים. המסקנה אליה הגיעו החוקרים הייתה כי שהייה ממושכת בחלל עלולה להשפיע באורח חמור על חילוף החומרים של אורגניזמים חיים.
1975
15 ביולי – ארצות הברית משגרת דגים לחלל בחללית אפולו סויוז.
17 בנובמבר, במסגרת טיסת סויוז 20, צבים שברו את השיא של משך הזמן הארוך ביותר לבעלי חיים בחלל, הם שהו 90.5 ימים בחלל.
7 בדצמבר, שוגרו 5 עכברי כיס על אפולו 17, אחד מהם מת במסע.
במשך שנות ה-80 שיגרה ברית המועצות כ-8 קופים על טיסות "ביון".
1985
ארצות הברית משגרת 2 קופי סנאי על ספייסלאב 3 (Spacelab 3) במעבורת החלל יחד עם 24 ארנבי אלבינו וביצי מקלונאים. בנוסף, על ביון 7 שוגרו 10 סלמנדרות, לסלמנדרות נקטעו הגפיים הקדמיים על מנת ללמוד על זמן ההתחדשות/התרפאות בחלל. השיגורים על טיסות ביון הטיסו אף דגי זברה, ביצי חרקי מקלות, חולדות ועוד. ואת הסלמנדרות הראשונות בחלל.
1989
ב-13 במרץ נאס"א שלחה לחלל ביצים מופרות של תרנגולות בSTS-29 – ניסוי שעוצב כתחרות לסטודנטים.
במשך שנות ה-90 ארצות הברית שיגרה במעבורות חלל צרצרים, חלזונות, קרפיונים, קיפודי ים, מדוזות, ביצי שליו, ביצי עש צועניות ועוד.
1990
סין משגרת חזירי ים. נוסף על כך, בדצמבר, טויוהירו אקיאמה, עיתונאי יפני, לקח איתו צפרדעי עץ לשהות המסע שלו לתחנת החלל מיר.
1992
ניסוי ישראלי במסגרת STS-47 אודות התנהגות הצרעה המזרחית בחלל.
1994
ב-8 ביולי, ארצות הברית משגרת את מעבורת החלל קולומביה במשימת STS-65 ממרכז החלל קנדי, על החללית היו סלמנדרות ומדוזות, 2 סלמנדרות מתו והשאר שרדו.
1995
18 במרץ - יפן שולחת זן של סלמנדרות על חללית הפלייר.
במשך העשור תוכננו על ידי תלמידי חטיבה ותיכון משימות לשיגור לחלל, על טיסות אלו היו נמלים, מקלונים וארטמיות.
2003
ב-16 בינואר שוגרו לחלל זחלי משי, עכבישי גן, דבורות עץ, נמלים וארזניות יפניות (דגים) על טיסת המעבורת STS-107. הטיסה התרסקה והתפרקה באטסמופירה עם חזרתה לכדור הארץ.
2007
ב-14 בספטמבר סוכנות החלל האירופאית שולחת דובוני מים על ה FOTON-M3 אלה שרדו 10 ימים רק בעזרת הגנתם הטבעית. באותה משימה נשלח תיקן רוסי לחלל בתוך מכל אטום שהיה היצור הראשון שילד בחלל, הוליד 33 מקקים.
ב-28 ביוני החברה האמריקאית Biglelow Aerospace משגרת את Genesis II שעליו היו תיקנים ובנוסף עקרבים דרום אפריקאים וזן מסוים של נמלים. כמו כן, שנה אחת קודם ב-12 ביולי 2006, החברה משגרת לחלל תיקנים יחד עם פריטים קטנים כגון צעצועים על ה Genesis I.
2009
ב-15 במרץ בזמן הספירה לאחור לשיגור של STS-119, עטלף נראה בהיותו מנסה להיצמד למכל הדלק, כשמומחה לבעלי חיים הסתכל וניתח את תמונות השיגור, הוא אמר שהעטלף שבר את כנפו השמאלית.
ב-16 בנובמבר, על STS-129 שוגרו זחלי פרחים ואלפי נמטודות בחלק מניסוי בית ספרי. הנמטודות שוגרו על מנת לבדוק ולתחקר איבוד משקל לטווח זמן ארוך.
2010
ב-3 בפברואר איראן שיגרה על גבי הרקטה קאוושגאר 3 ובתוכו היו מספר תולעים, עכבר ושני צבים אשר הצליחו לשרוד ולחזור לכדור הארץ בחיים.
2011
בחודש מאי נשאה הטיסה STS -134 כ-2 עכבישי זהב עם מושבת זבובי פירות (כמקור מזון בעבור העכבישים). מטרת השיגור הייתה לחקור את השפעת הכבידה על התנהגותם של העכבישים. כמו כן, נשלחו לאותו מסלול גם דובוני מים ואקטרומופילים (אורגניזם).
בחודש ספטמבר שיגרה איראן את קאוושגאר 5 שהכיל קוף מזן רזוס, אך, המשימה נכשלה.
בחודש נובמבר, ניסוי הטיסה של רוסיה- משימת פובוס גרונט (ברוסית גרונט=אדמה) שתכנן לשלוח דובוני מים למאדים וחזרה כשל והמשימה לא הצליחה לעזוב את המסלול של כדור הארץ.
2012
בחודש אוקטובר נמסרו לתחנת החלל הבינלאומית 32 דגי מדקה על ידי סויוז TMA-06m בעבור מודול התחנה היפני - מעבדת קיבו.
2013
ב-28 בינואר, איראן שיגרה לחלל טיל נוסף מסדרת טילי קאוושגאר אשר הכיל קוף מזן רזוס. הטיל הגיע לגובה 116 ק"מ ושלף "משלוח". הקוף היה בהכרה במשך כל הטיסה ואף הצליח לשרוד אותה. לאחר מספר ימים הISNA פרסמה סרטון מלא של ההפעלה.
ארגונים הפועלים למען בעלי החיים וזכויותיהם הביעו ביקורת על השימוש בבעלי חיים לצורך ניסויים בחלל, למשל, בשיגורה של הכלבה לייקה הם הפגינו מול שגרירויות ברית המועצות ברחבי העולם ובנוסף, מפגינים עמדו דקת דומייה למען שלומה של הכלבה. עם התפתחות הטכנולוגיה, החלו להשתמש במיקרואורגניזמים לשם ניסויים במקום בעלי חיים. השימוש במיקרואורגניזמים הוא זול יותר וחוסך שימוש בבעלי חיים הפוגע בהם. כמו כן, החיידקים מסוגלים לשרוד מסע בחלל טוב יותר מאשר בעלי חיים. קיומנו בחלל כמו על כדור הארץ יהיה תלוי בתפקודם של החיידקים ולכן מומלץ להשתמש בהם.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
