חיה (חיה'לה) סנקובסקי-שרון (1907, האימפריה הרוסית – 1 באפריל 1998, תל אביב) הייתה שחקנית תיאטרון האֹהל מראשיתו ועד לסגירתו ב-1969.
חיה שרון בהצגת "הכתובה", 1961 | |
לידה |
1907 פרבומייסק, אוקראינה |
---|---|
פטירה |
1 באפריל 1998 (בגיל 91 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
מדינה | ישראל |
בן זוג | אריה שרון |
צאצאים | אלדר שרון |
מספר צאצאים | 2 |
קורות חייה ופועלה
חיה סנקובסקי נולדה בגוֹלטָה (רוסית: Голта; האימפריה הרוסית, בהווה חלק מהעיר פרבומייסק (מחוז מיקולאייב) באוקראינה), לאהרון ובילה לבית גורביץ. עלתה ארצה ב-1925, למדה במסגרת "הסטודיה הדרמטית"[1] של הבמאי משה הלוי ושיחקה בתיאטרון האֹהל עד לפירוקו ב-1969.[2]
חיה סנקובסקי-שרון השתתפה בהצגות רבות, ובהן: יעקב ורחל (1928), בשפל (1933), ליליאום (1935), יושה עגל (1937), האחים אשכנזי (1938), פישקה החיגר (1939), גם הוא באצילים (1940), שלמה המלך ושלמי הסנדלר (1943), נשי וינדזור העליזות (1946), גיבורים (1946; חייל השוקולדה), שורשים עמוקים (1948), פרוורי ניו יורק (1948), ארבעת הגדולים (1949), עת הזמיר (1950; מאחרוני הגטו), פינה נידחת (1951), אגדת חורף (1952), חבורה על התמזה (1952), ד"ר קנוק (1953), החולה המדומה (1953), דרך הטבק (1953), תה וסימפתיה (1955), דונה גרציה (1956), קערת העץ (הפקת 1957), אסירה מס' 27 (1958), הידועה בציבור (1960; פילומנה), הכתובה (1961), המחרשה והכוכבים (1962), אמדה (1963; כיצד להיפטר מזה?), לילה של טעויות (1964), הצמא והרעב (1966), קומדיה שחורה ושקרים לבנים (1967), חופרי הזהב או אוצרו של נפוליון (1968), החלום האמריקאי (1969).
נישאה בשנת 1931 לאדריכל אריה שרון,[3] ובני הזוג היו הורים לאלדר ולאורי.
לקריאה נוספת
- חיה שרון, מן הבמה ומן האולם: זכרונות, תל אביב, 1988
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "חיה שרון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2895
- "חיה (סנקובסקי) שרון", בתוך: שמעון לב-ארי, מדריך מאה שנה לתיאטרון העברי 1889–1989, באתר המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, החוג לאמנות התיאטרון
- עזריה רפפורט, דמויות על הבמה – חיה שרון, מעריב, 29 ביולי 1955
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.