Loading AI tools
פילוסוף ספרדי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוסה אורטגה אי גאסֶט (בספרדית: José Ortega y Gasset; 9 במאי 1883 – 18 באוקטובר 1955) היה מחשובי הפילוסופים הספרדיים של המאה ה-20.
לידה |
9 במאי 1883 מדריד, ספרד |
---|---|
פטירה |
18 באוקטובר 1955 (בגיל 72) מדריד, ספרד |
שם לידה | José Ortega y Gasset |
מקום קבורה | בית הקברות סאן איסידרו |
מקום לימודים | האוניברסיטה המרכזית, אוניברסיטת דואסטו, St. Stanislaus Kostka College, Málaga |
מוסדות | אוניברסיטת מדריד |
זרם | פילוסופיית החיים |
תחומי עניין | לוגיקה, היסטוריה, פילוסופיה פוליטית |
עיסוק | פילוסוף, פובליציסט, מבקר ספרות, פוליטיקאי, משורר, מתרגם, מתמטיקאי, מרצה באוניברסיטה, סוציולוג, איש חינוך, סופר, מסאי |
הושפע מ | הרמן כהן, וילהלם דילתיי, פרידריך ניטשה, מקס שלר, צ'ארלס פרס, אדמונד הוסרל, מיגל דה אונאמונו |
השפיע על | מריו ורגס יוסה, גרהם הרמן |
מדינה | ספרד |
פרסים והוקרה |
לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1949) מדליית גתה לאמנות ומדעים (1932) |
בן או בת זוג | Rosa Spottorno Topete |
צאצאים | חוסה אורטגה ספוטורנו, Soledad Ortega Spottorno, Miguel Ortega |
חתימה | |
אורטגה נולד במדריד ורכש את השכלתו לראשונה מידי האבות הישועים של סן אסטניסלאו במירפלור דל פאלו, מאלגה בשנים 1891 עד 1897. הוא למד באוניברסיטת דאוסוטו בבילבאו בשנים 1897 עד 1898 ובפקולטה לפילוסופיה ולספרות באוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד בשנים 1898 עד 1904, שם הוא קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה. בין 1905 ל-1907 המשיך ללמוד בגרמניה - בלייפציג, נירנברג, קלן, ברלין ובעיקר במרבורג. במרבורג הושפע מהנאו-קנטיאנים, בהם הרמן כהן ופול נאטורפ.
בעת חזרתו לספרד ב-1909 הוענקו לו מספר פרופסורות בפסיכולוגיה, לוגיקה ואתיקה באסקואלה סופיריור דל מגיסטריו דה מדריד; באוקטובר 1910 הוא הופקד על הקתדרה במטפיזיקה באוניברסיטת קומפולטנס, שנותרה ריקה מאז מותו של ניקולס סאלמרון.
ב-1917 החל אורטגה לכתוב בעיתון דל סול, שם הוא פרסם כסדרת מסות, את שתי עבודותיו העיקריות: Espana invertebrada "ספרד חסרת חוט השדרה" ו La rebelion de las masas "מרד ההמונים"; האחרון הפך אותו למפורסם בקנה מידה בינלאומי. בשנת 1923 הוא יסד את בית ההוצאה לאור Revista de Occidente, וכיהן כמנהלו עד ל-1936. בית ההוצאה לאור פעל לתרגום וחקר הפילוסופים הבולטים בעת ההיא, בכללם אוסוולד ספנגלר, יוהאן הויזינגה, אדמונד הוסרל, גאורג זימל, יעקב וון יוקסול, היינץ היימסוט, פרנץ ברנטנו, הנס דריש, ארנסט מילר, אלכסנדר פפנדר וברטרנד ראסל.
בשנת 1939 היגר אורטגה לארגנטינה בשל התנגדותו למשטרו של הגנרל פרנקו. הוא נתקל ביחס צונן, לא קיבל משרה אקדמית ואף התקשה להתפרנס. הוא שב לספרד ב-1942.
לשיטתו של אורטגה אי גאסט, מוטלת על הפילוסופיה החובה לערער על האמונות הקיימות כדי לבסס רעיונות חדשים ולפרש את המציאות. כדי לממש משימות אלו שומה על הפילוסוף, כפי שהציע הוסרל, להותיר מאחוריו את הדעות הקדומות ואת האמונות בהן החזיק קודם לכן ולתהות על קנקנה של המציאות היסודית של היקום.
בהתבסס על השקפתו של הגל, טען אורטגה שעל הפילוסוף להתגבר גם על היעדר אידיאליזם (מכיוון שהמציאות נסובה סביב לאגו) וריאליזם עתיק בן ימי הביניים (שהוא לדידו השקפה בלתי-מפותחת, בה הסובייקט ממוקם מחוץ לעולם) על מנת להתמקד רק במציאות אמיתית היחידה (כלומר חיים). הוא הציע שאין כל "אני" בלעדי דברים ואין כל דברים בלעדי "אני", אני (בן האדם) לא יכול להיות נפרד מהנסיבות שלי (העולם). הוא הציב את מימרתו Yo soy yo y mi circunstancia ("אני בעצמי והנסיבות שלי") בלב של הפילוסופיה שלו.
כמו אצל הוסרל, עבור אורטגה אין די במשפט הקרטזיאני Cogito ergo sum על מנת להסביר את המציאות. לכן הציע שיטה אשר לפיה החיים הם הסיכום של האגו ושל הנסיבות. מערכת הנסיבות הזו היא מדכאת; על כן, ישנה התהוות דיאלקטית מתמדת של כוחות בין האדם לבין הנסיבות שלו. כתוצאה מכך, החיים נדמים כדרמה המתקיימת בתווך בין ההכרחי לחופשי. במובן זה כתב אורטגה שהחיים הם גורל וחופש בעת ובעונה אחת, ושחופש "מתקיים בחופשיות בתוככי הגורל הניתן לנו. הגורל מעניק לנו מלאי של אפשרויות שנקבעו מראש, הנותן לנו גורלות שונים. אנו מקבלים את הגורל ובתוכו אנו בוחרים את היעוד שלנו." בגורל הנתון לנו עלינו להיות פעילים, להחליט וליצור "פרויקט של חיים" - לכן אל לנו להיות כמו אלו שחיים חיים קונבנציונליים של הרגלים ומבנים ניתנים ושמעדיפים חיים אדישים וקרי רוח מכיוון שהם מפחדים מחובתם לבחור את יעודם בחיים.
שיטתו של אורטגה אי גאסט מעמידה במרכזה את החיים ולפיה הצהיר "אני חי ולכן אני חושב". הדבר עמד בבסיס השקפת עולם בהשראתו של ניטשה, שפותחה על ידי הוספת מאפיינים בלתי יחסיים, כך שאמת מוחלטת קיימת והיא מיוצגת על ידי סיכום השקפות העולם של סך כל היצורים החיים. מאחר שעבור כל בן אנוש החיים לובשים צורה ממשית והחיים בעצמם הם מציאות שורשית אמיתית, אשר ממנה נובעת כל מערכת פילוסופית. במובן זה, טבע אורטגה את המונח "razón vital" (סיבה חיונית או סיבה שהחיים עומדים בבסיסה) על מנת להתייחס לזן חדש של סיבה אשר מגן על החיים דרך קבע מפני הסערות האופפות אותם. ו-raciovitalismo, תאוריה הנוטעת את הידע שלה על גבי קרקע המציאות של החיים, אשר אחד ממרכיביה החיוניים הוא הסיבה עצמה. מערכת החשיבה הזו, אותה הציג אורטגה ב-History as Sysyem, איננה חזרה לתפישת החיים הניטשיאנית, הגורסת כי החיים מגיבים לאימפולסים. עבור אורטגה, סיבה היא מהותית לחיים, על מנת ליצור להצמיח את פרויקט החיים שהוזכר לעיל.
עבור אורטגה אי גאסט, סיבת החיים היא גם סיבה היסטורית, זאת מכיוון שהאינדיבידואלים והחברות אינם יכולים להיות נפרדים מעברם. על מנת להבין את המציאות שומה עלינו להבין, כפי שציין וילהלם דילתיי, את ההיסטוריה שלה. כפי שניסח זאת אורטגה: "לבני האדם אין טבע, כי אם היסטוריה", והסיבה לא צריכה להתמקד על מה שקיים (סטטי) אלא על מה שמתהווה (דינמי).
השפעתו של אורטגה אי גאסט הייתה רבת חשיבות, לא רק מכיוון שרבים הזדהו עם כתיבתו הפילוסופית, אלא אף מפני שכתביו לא הצריכו מן הקורא בקיאות רבה בטכניקה פילוסופית. בין אלו שהיו מושפעים ממנו עמוקות ניתן למנות את מנואל גארסיה מורנטה, יואכים חיראו, קסוויר זובירי, חוזה גאוס, לואיס רקסנס שיסז, מנואל גראנל, פרנציסקו איאלה, מאריה זמבראנו, פדרו לין אנטראלגו, חוזה לואיס לופז-ארנגורן, ג'וליאן מריאס, ופאולינו גראגורי.
אורטגה אי גאסט השפיע רבות על האקזיסטנציאליזם ועל עבודתו של מרטין היידגר.
רבות מעבודותיו של אורטגה אי גאסט מקורן בסדרת הרצאות שפורסמו שנים לאחר הינתנן ולעיתים אף לאחר מותו. רשימה זו מנסה לציין את עבודותיו על פי הסדר הכרונולוגי בהן הן ניתנו, יותר מאשר לפי סדר הזמנים בהן הן פורסמו.
תרגומים לעברית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.