חומיות (אצות)

חוּמִיּוֹת^[1] או אצות חומות^[2] (שם מדעי: Phaeophyceae) הן מחלקה של אאוקריוטים והן הגדולות ביותר מבין האצות.

עובדות מהירות חומיות, מיון מדעי ...

חומיות

מיון מדעי
על־ממלכה:	אאוקריוטים
קבוצה:	על-קבוצת SAR
ממלכה:	אצות
קבוצה:	סטראמנופילס
מערכה:	Ochrophyta
על־מחלקה:	Fucistia
מחלקה:	חומיות
שם מדעי
Phaeophyceae ‏קיילמן, 1891

סגירה

הצבע החום־ירקרק המיוחד שלהן בא מהפיגמנט פוקוקסנטין (fucoxanthin).

מסוגים מסוימים של חומיות ניתן להפיק פוקוידאן שהוא בעל תכונות רפואיות.

מבנה

לחומיות דופן חזקה העשויה מסוכרים שמגנה עליהן מפני תנאי מזג אוויר קשים. בנוסף יש להן איבר דמוי עלה הנקרא טרף (שם מדעי: Blade) ואיבר דמוי גבעול הנקרא קנה (שם מדעי: Stipe) ואף תחילה של מריסטמות ומערכת הובלה פרימיטיבית הנראית בחתך הקנה המכיל תאים דמויי שיפה. תפקיד הקנה דמוי הגבעול הוא לקשר בין האיבר דמוי השורש (המאפשר לאצה להיאחז במצע עליו היא גדלה) ובין שאר אברי האצה. לחלק מהחומיות שלפוחית גז (שם מדעי: Bladder) המשמשת כמעין "שק אוויר" התורם לפולריות של האצה וליכולתה להישאר על פני השטח ולעשות פוטוסינתזה.

רבייה

מחזור החיים של האצה החומית מורכב וכולל חילוף בין שני דורות השונים זה מזה, כאשר הספורופיט (השלב הדיפלואידי) הוא הדומיננטי מביניהם.

במחזור הדומיננטי הדיפלואידי (הנקרא ספורופיט) החומיות עוברות מיוזה (חלוקת הפחתה) ליצירת נבגים הפלואידיים הנקראים זואוספורות.

בדור ההפלואידי הנבגים ההפלואידיים מבקיעים ויוצרים גמטות זכרית ונקבית שעוברות הפריה ליצירת זיגוטה דיפלואידית. הזיגוטה עוברת מיטוזה (חלוקת הכפלה) ליצירת האצה החומית הבוגרת.

שימושים

מזון

כיום מבינים שיש תועלת במחקר מעמיק והבנה של האצות החומיות. מעבר לכך שהן בעלות ערך מזוני רב, במחקר שנעשה בשנת 2019 נמצא שעל-ידי מיצוי האצות הללו ניתן לשפר את איכות החומרים המזינים בשלל מקורות מזון שונים וכי המיצוי של אצות אלו יכול לסייע בהארכת חיי המדף של שלל מוצרים על ידי פעילות אנטי-חמצונית^[3]. במאמר מטא-אנליזה אחר מ-2022, מצאו שעל-ידי עיבוד של אצות חומיות ניתן להפוך אותן למקור מזון שיכול להכיל רמות גבוהות של יוד, ובכך להוות תחליף מזון טבעי אצל אנשים בעלי חוסר ביוד^[4].

רפואה

כמו אצות אחרות, גם לאצות חומיות יש יכולת לייצר חומרים בעלי סגולות רפואיות. היכולת לייצר פוקוקסנטין ממצבת אותן כבעלות יכולת לייצר חומרים אנטי-דלקתיים, אנטי-סרטניים ונוגדי ייצור של גידולים^[5].