ז'ראר מורו
פיזיקאי צרפתי, זוכה פרס נובל בפיזיקה 2018 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'ראר אלבר מורו[1] (בצרפתית: Gérard Albert Mourou, נולד ב-22 ביוני 1944) הוא מדען צרפתי וחלוץ במחקר תחומי הנדסת החשמל והלייזר, וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2018, יחד עם דונה סטריקלנד וארתור אשקין. מורו וסטריקלנד קיבלו את הפרס עבור פיתוח טכנולוגיה לייצור הבזקים חזקים מאוד וקצרים מאוד של אור לייזר.
 | |
| לידה |
22 ביוני 1944 (בן 80) אלברוויל, צרפת |
|---|---|
| ענף מדעי | אופטיקה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט | דונה סטריקלנד, Hsiu-Cheng Chen, Theodore Blake Norris |
| פרסים והוקרה |
|
קריירה
סכם
פרספקטיבה
לאחר שקיבל תואר דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת פייר ומארי קירי בפריז ב-1973, הוביל קבוצת מחקר שעסקה בטכנולוגיית לייזר מהירות במעבדה לאופטיקה יישומית בבית הספר הגבוה לטכנולוגיות מתקדמות בפריז (ENSTA). מאוחר יותר, בין השנים 2005 עד 2009, ניהל את המעבדה.
ב-1977 עבר מורו לארצות הברית והתמנה לפרופסור באוניברסיטת רוצ'סטר במדינת ניו יורק. בעבודה משותפת עם מי שהייתה אז תלמידתו, דונה סטריקלנד, ביצעו השניים את המחקר שהוביל להמצאת טכנולוגיית ה-CPA וזיכה אותם בפרס נובל. מחקר זה היה נושא עבודת הדוקטורט של סטריקלנד.[2] ב-1990 ייסד מורו את מרכז המחקר לטכנולוגיות לייזר סופר-מהירות באוניברסיטת מישיגן.
כיום מורו הוא פרופסור באקול פוליטקניק בפריז, וכן פרופסור אמריטוס באוניברסיטת מישיגן.
פרס נובל
פרס נובל הוענק לסטריקלנד ומורו על פיתוח שיטה לייצר הבזקי אור קצרים וחזקים מאוד.[3]
להבזקי אור חזקים ומהירים יש שימושים רבים. כדי לייצר הבזקים רבי עוצמה משתמשים בסדרה של מגברי אור, המגבירים את קרן הלייזר עד לעצמה הנדרשת. בתהליך זה עשויה להיווצר בעיה: קרן הלייזר עשויה להיות חזקה מדי, כלומר בעלת צפיפות הספק גבוהה מדי. במקרה כזה מגבר האור נשרף.
צפיפות ההספק מודדת את עצמתה של קרן לייזר לכל יחידת שטח. כאשר קרן לייזר עוברת דרך עדשה, צפיפות ההספק שלה עולה, כלומר העדשה ממקדת את הקרן. כאמור, קרן לייזר שצפיפות ההספק שלה גדולה מדי יכולה לגרום לנזק למגבר אור שדרכו היא עוברת. מורו וסטריקלנד פיתחו טכנולוגיה בשם CPA (קיצור של Chirped Pulse Amplification). בתהליך זה הקרן הממוקדת נפרשת על פני שטח גדול, מוגברת כאשר היא פרושה, ואז נדחסת חזרה לקרן אחת.
סטריקלנד ומורו השתמשו בשריג צפוף, הפועל באופן דומה למנסרת אור. קרן הלייזר המהירה מייצרת הבזק קצר שפוגע בשריג ומתפזר. ההבזק המפוזר ממוקד פחות ואפשר להעביר את חלקיו דרך מגברי אור בלי להרוס אותם. אחרי שההבזק המפוזר עובר דרך המגברים הוא פוגע בשריג נוסף, ורכיביו משתלבים בחזרה ההבזק המורכב חזק ביותר, אבל למשך פרקי זמן קצרים מאוד, כאמור - שברירי שניות בלבד.
מערכות מבוססות CPA מאפשרות פיתוח מכשירים רפואיים להקרנות ודימות. כבר כיום ניתוחי עיניים לתיקון ראייה (LASIK) משתמשים בקרני לייזר מהירות מבוססות CPA.
טכנולוגיית CPA מאפשרת גם לחקור את תנועתם של אלקטרונים סביב אטומים ואת הדינמיקה של יצירת קשרים כימיים. הבזקי לייזר חזקים עשויים לסייע לבניית דור חדש של מאיצי חלקיקים שיחליפו את התכנון המסורתי של מאיצים באורך עשרות קילומטרים בהתקנים קטנים הרבה יותר
פרסים והכרה מקצועית
- 1995 - הפרס על שם ר. וו. ווד המוענק מטעם ה-OSA[4]
- 1997 - הפרס על שם הרולד א. אלדרטון[5]
- 2004 - פרס האלקטרוניקה הקוונטית המוענק מטעם ארגון ה-IEEE[6]
- 2005 - הפרס על שם ויליס א. לאם למדעי הלייזר והאופטיקה הקוונטית[7]
- 2009 - הפרס על שם צ'ארלס ה. טאונס[8]
- 2018 - פרס נובל לפיזיקה, במשותף עם דונה סטריקלנד וארתור אשקין[9]
קישורים חיצוניים
- ז'ראר מורו, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ז'ראר מורו, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ז'ראר מורו, באתר ResearchGate
- ז'ראר מורו, באתר גוגל סקולר
- ז'ראר מורו, באתר Semantic Scholar
- Scientific background: Groundbreaking inventions in laser physics - אתר פרס נובל
- הביוגרפיה של ז'ראר מורו - The American Optical Society
אסף רונאל, ריאיון עם חתן פרס נובלמה משותף לגידול סרטני, פסולת חללית וחורים שחורים? לייזר, באתר הארץ, 19 באפריל 2019- ז'ראר מורו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.