זטא בהרקולס

ζ בהרקולס, נקרא גם גליזה 635 וכן LHS 3234 הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים הרקולס עם בהירות נראית מדרגה 2.8. למרות בהירותו ומיקומו המרכזי בקבוצה הוא לא קיבל שם משלו בתרבות המערבית וציון באייר שלו הוא רק השישי בקבוצה. במרחק זוויתי של כמעט 5 מעלות מצפון לכוכב, סמוך מאוד לקו המחבר אותו עם הכוכב η בהרקולס, נמצא צביר הרקולס (M13).

ζ בהרקולס מיקומו של ζ בהרקולס בקבוצת הרקולס נתוני תצפית קבוצת כוכבים הרקולס שמות נוספים גליזה 635, LHS 3234, HD 150680 סוג כוכב כפול בהירות נראית 2.8 (משותפת)[1] עלייה ישרה 16ʰ 41ᵐ 17.16ˢ מילי-שניות קשת בשנה נטייה ‏09.79″ ‏36′ ‏31°‏+ מילי-שניות קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 2.65 (משותפת) מרחק 35 שנות אור 10.73 פארסק[1] עוצמת הארה פי 7.5 (משותפת) מהשמש מהירות סיבוב 6.2 קילומטר לשנייה גיל 3,500[2] מיליון שנים מהירות רדיאלית 67.8-[1] קילומטר בשנייה תנועה עצמית 606[3] מילי-שניות קשת בשנה היסט 93.32±0.47 אלפיות של שניות קשת מתכתיות 0.02 מערכת כוכבים נלווים ζ בהרקולס A,‏ ζ בהרקולס B

ζ בהרקולס A נתוני תצפית סוג תת-ענק צהוב בהירות נראית 2.88[4] סיווג ספקטרלי G0 IV[1] עלייה ישרה −461.52±0.38 אלפיות שניית קשת בשנה נטייה 342.28±0.48 אלפיות שניית קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 2.73 מרחק 10.79±0.07 פארסק שנות אור 3.31±0.02 פארסק רדיוס 2.6[2] רדיוסי שמש מסה 1.45[2] מסות שמש עוצמת הארה פי 6.9 מהשמש טמפרטורה 5,800[2] K מהירות סיבוב 6.2 קילומטר לשנייה מהירות רדיאלית 10.77±0.55 קילומטר לשנייה היסט 93.32±0.47 אלפיות של שניות קשת מתכתיות 0.02 מערכת כוכבים נלווים ζ בהרקולס B

ζ בהרקולס B נתוני תצפית סוג כוכב הסדרה הראשית כתום בהירות נראית 5.4[5] סיווג ספקטרלי K0 V[5] עלייה ישרה −461.52±0.38 אלפיות שניית קשת בשנה נטייה 342.28±0.48 אלפיות שניית קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 5.25 מרחק 10.79±0.07 פארסק שנות אור 3.31±0.02 פארסק רדיוס 0.9[2] רדיוסי שמש מסה 0.98[2] מסות שמש עוצמת הארה פי 0.7 מהשמש טמפרטורה 5,400[2] K מהירות סיבוב 6.2 קילומטר לשנייה מהירות רדיאלית 10.77±0.55 קילומטר לשנייה היסט 93.32±0.47 אלפיות של שניות קשת מתכתיות 0.02 מערכת כוכבים נלווים ζ בהרקולס A

מאפיינים

ζ בהרקולס הוא כוכב כפול במרחק של כ-35 שנות אור ממערכת השמש ובשל קרבתו הוא נכלל בקטלוג גליזה לכוכבים קרובים.^[6] לזוג תנועה עצמית גדולה יחסית של כ-0.6 שניית קשת בשנה ובשל כך הוא נכלל בקטלוג לויטן.^[3] התנועה העצמית שקולה למהירות משיקה של כ-30 קילומטר בשנייה ועם מהירות רדיאלית של כ-68 קילומטר בשנייה, המהירות הכוללת של הזוג ביחס לשמש היא כ-75 קילומטר בשנייה שהיא גדולה יחסית לכוכבים שבסביבת השמש. על פי כיוון התנועה הנוכחי, הזוג יחלוף במרחק של כ-14 שנות אור ממערכת השמש בעוד כ-130,000 שנים ואז יתרחק ממנה.^[7]

בני הזוג מקיפים אחד את השני במסלול אליפטי למדי כך שהמרחק ביניהם נע מ-8 יחידות אסטרונומיות ועד ל-21 יחידות אסטרונומיות בזמן הקפה של 34 שנים ו-164 ימים.^[8]

תכונות ζ בהרקולס A

ζ בהרקולס A הוא תת-ענק צהוב מסוג ספקטרלי G0 IV (לפעמים מסווג כ-F9 IV), מסתו גדולה בקרוב ל-50% ממסת השמש ורדיוסו כ-2.6 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו כ-5,800 קלווין והוא מאיר בעוצמה של פי 6.7 מעוצמת ההארה של השמש. נראה ששלב היתוך המימן בליבתו הסתיים והוא עבר להתיך מימן להליום בשכבות חיצוניות יותר, מה שגורם להתנפחות של שכבותיו החיצוניות ולהתקררותן. בהמשך תהליך זה יהפוך הכוכב לענק אדום ולאחר מכן לננס לבן, בדומה למה שיקרה לשמש בעוד מספר מיליארדי שנים.

תכונות ζ בהרקולס B

ζ בהרקולס B הוא כוכב הסדרה הראשית כתום מסוג ספקטרלי K0 V (לפעמים מסווג כ-G7 V), מסתו קרובה מאוד למסת שמש אחת, רדיוסו כ-90% מרדיוס השמש, טמפרטורת פניו כ-5,400 קלווין והוא מאיר בעוצמה של 70% מעוצמת ההארה של השמש. בשל מסתו הקטנה יותר משל בן זוגו הוא מתפתח לאט יותר וצפוי להישאר בסדרה הראשית עוד מספר מיליארדי שנים.

קישורים חיצוניים

• ζ בהרקולס באתר של ג'ים קלר
• זטא בהרקולס, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים

הערות שוליים

1. SIMBAD: ζ Herculis
2. P. Morel, G. Berthomieu, J. Provost & F. Thévenin: The ζ Herculis binary system revisited, Astronomy & Astrophysics, vol. 379, p.250 (2001)
3. W. J. Luyten: LHS 3234, LHS Catalogue, 2nd Edition (1979)
4. SIMBAD: ζ Herculis A
5. SIMBAD: ζ Herculis B
6. W. Gliese: Catalogue of Nearby Stars, Veröffentlichungen des Astronomischen Rechen-Instituts Heidelberg, Nr. 22, p. 68 (1969)
7. C. A. L. Bailer-Jones: Close encounters of the stellar kind, Astronomy & Astrophysics, Vol. 575, id. A35 (2015)
8. P. Morel, G. Berthomieu, J. Provost & F. Thévenin: The ζ Herculis binary system revisited, Astronomy & Astrophysics, vol. 379, p.249 (2001)