ולדימיר וויבודסקי

ולדימיר אלכסנדרביץ' וויבודסקי (ברוסית: Влади́мир Алекса́ндрович Воево́дский;‏ 4 ביוני 1966 - 30 בספטמבר 2017) היה מתמטיקאי רוסי, מגדולי חוקרי האלגברה המודרניים. הוא עבד במספר תחומים באלגברה, בהם תורת הקוהומולוגיה ותורת ההומוטופיה של יריעות אלגבריות. הוא נודע בשל הוכחתו את ה-Norm residue isomorphism theorem, שהייתה ידועה עד אז כהשערת בלוך-קאטו. בשנת 2002 מחקרו בתחום זה זיכה אותו במדליית פילדס.

ולדימיר וואודסקי
Влади́мир Алекса́ндрович Воево́дский

וואודסקי בשנת 2011
לידה	4 ביוני 1966 מוסקבה, ברה"מ
פטירה	30 בספטמבר 2017 (בגיל 51) פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום קבורה	בית העלמין של חימקי
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד הפקולטה למכניקה ולמתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה אוניברסיטת מוסקבה
מנחה לדוקטורט	דוד קשדן
מוסדות	המכון למחקר מתקדם
תלמידי דוקטורט	Simone Borghesi, Alexander Vishik
פרסים והוקרה	מדליית פילדס (2002)
תרומות עיקריות
הוכחת השערת בלוך-קאטו

קורות חייו

ולדימיר וויבודסקי נולד ב-1966. אביו אלכסנדר עמד בראש מעבדה למחקר גרעיני באקדמיה הרוסית למדעים, ואמו, טטיאנה, הייתה כימאית. וויבודסקי למד באוניברסיטת מוסקבה, אך נשר מלימודיו מבלי לסיים את התואר הראשון. כתלמיד שנה א' למד צרפתית באופן עצמאי^[1] על מנת לקרוא את מאמרו של אלכסנדר גרותנדיק, "Esquisse d'un Programme" (אנ') ("סקיצה לתוכנית")^[2] ובהמשך חייו המשיך לחקור באותם נושאים. הוא המשיך ללמוד מתמטיקה בכוחות עצמו ובשיתוף פעולה עם מיכאיל קפרנוב פרסם מספר מאמרים. לאור הפרסומים הוא הוזמן להיות תלמיד לדוקטורט באוניברסיטת הרווארד אף שמעולם לא פנה באופן רשמי ולא היה בעל תואר ראשון. בשנת 1992 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד, בהנחייתו של דוד קשדן.

ב-1998 הרצה במליאת הקונגרס הבין-לאומי של המתמטיקאים שנערך בברלין.^[3]

בשנת 2002 מונה לפרופסור במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, ניו ג'רזי

באפריל 2016 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גטבורג השוודית.^[4]

הוא נפטר ממפרצת ב-30 בספטמבר 2017 בביתו שבפרינסטון.^[5] הותיר אחריו שתי בנות.

תרומתו למתמטיקה

וויבודסקי עסק לאורך חייו בתחומי מחקר שונים באלגברה. יחד עם פביאן מורל הציגו השניים תורת הומוטופיה של סכמות, ובעזרת כלים שפיתח ממה שמוכר כיום בתור קוהומולוגיה מוטיבית, הוכיח את השערת מילנור הקושרת את תורת K האלגברית ותורת הקוהומולוגיה. הישג זה זיכה אותו במדליית פילדס בשנת 2002. בשנת 2009 הכריז על הוכחה מלאה של השערת בלוך-קאטו, המכלילה את השערת מילנור, וידועה בתור ה-Norm residue isomorphism theorem.

המתמטיקאי מרכוס דו סוטוי תיאר את תרומתו של וויבודסקי:

ההרצאות שנתן על עבודתו הציעו ראייה חדשה של המתמטיקה. זה לא היה צעד נוסף קדימה או מיזוג חדש ומעניין של רעיונות מוסכמים. וויוודסקי כאילו טבע שפה מתמטית חדשה והצליח להוכיח דברים שחמקו מידי דורות של מתמטיקאים.^[6]

לקריאה נוספת

• מרכוס דו סוטוי, תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר ולחשוב, תרגמה: מיכל קירזנר-אפלבוים, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2022, הפרק "החזיונות והחזון של ווֹיְווֹדְסְקי", עמ' 212–217.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולדימיר וויבודסקי בוויקישיתוף

• דף הבית של וויבודסקי ב-IAS
• ולדימיר וויבודסקי, ברשת החברתית פייסבוק
• ולדימיר וויבודסקי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• ולדימיר וויבודסקי, באתר MacTutor (באנגלית)
• ולדימיר וויבודסקי, באתר dblp
• ולדימיר וויבודסקי, באתר ResearchGate
• Vladimir Voevodsky, Revolutionary Mathematician, Dies at 51, באתר הניו-יורק טיימס, 6 באוקטובר 2017
• ולדימיר וויבודסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Friedlander, Eric M.; Rapoport, Michael; Suslin, Andrei (2003). "The mathematical work of the 2002 Fields medalists" (PDF). Notices Amer. Math. Soc. 50 (2): 212–217.

הערות שוליים

1. Voevodsky, Vladimir. "Univalent Foundations" (PDF). Institute for Advanced Study.
2. Alexander Grothendieck, 1984. "Esquisse d'un Programme", 1984 (בצרפתית);
   Alexander Grothendieck, Sketch of a programme (באנגלית)
3. Voevodsky, Vladimir (1998). "A¹-homotopy theory" (PDF). In: Proceedings of the International Congress of Mathematicians. Vol. 1. pp. 579–604.
4. "Fields medalist Vladimir Voevodsky new honorary doctor at the IT Faculty".
5. "IAS: Vladimir Voevodsky, Fields Medalist, Dies at 51". 30 בספטמבר 2017. נבדק ב-2017-09-30. {{cite web}}: (עזרה)
6. מרכוס דו סוטוי, תוכנת היצירתיות - איך לומדת הבינה המלאכותית לכתוב, לצייר ולחשוב, תרגמה: מיכל קירזנר-אפלבוים, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2022, עמ' 212