Loading AI tools
מוזיקאי אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויין שורטר (באנגלית: Wayne Shorter; 25 באוגוסט 1933 – 2 במרץ 2023) היה סקסופוניסט ומלחין ג'אז אמריקאי.
 | |
| ויין שורטר בהופעה במילאנו, יוני 2010 | |
| לידה |
25 באוגוסט 1933 ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 2023 (בגיל 89) לוס אנג'לס, ארצות הברית  |
| שם לידה | ויין שורטר |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1958–2021 (כ־63 שנים) |
| מקום לימודים |
בית ספר שטיינהרט לתרבות, חינוך ופיתוח אנושי, תיכון לאמנויות ניוארק |
| עיסוק | נגן, מלחין |
| סוגה | ג'אז, ג'אז מודאלי, הארד בופ, פוסט-בופ, פיוז'ן ג'אז, הזרם השלישי |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה | סקסופון טנור, סקסופון סופרן |
| חברת תקליטים | בלו נוט, קולומביה רקורדס, ורב רקורדס |
| שיתופי פעולה בולטים | ארט בלייקי ושליחי הג'אז, מיילס דייוויס, הרבי הנקוק, רון קרטר, טוני ויליאמס, פרדי האברד, Weather Report, ג'וני מיטשל, ג'ון פטיטוצ'י |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שורטר נחשב לאחד מנגני הג'אז והמלחינים הבולטים ביותר מאז שנות ה-60: הוא הקליט אלבומים רבים כנגן המוביל, והופיע באלבומים רבים אחרים עם נגנים שונים. רבות מיצירותיו הפכו לסטנדרטים. שורטר הוא אחת מהדמויות החשובות בג'אז בכלל, ובהארד בופ ובפיוז'ן בפרט.
ויין שורטר נולד בניוארק שבניו ג'רזי, ולמד בבית הספר לאמנויות של ניו ג'רזי. אביו עודד אותו להתחיל לנגן על סקסופון כשהיה נער (אחיו הבכור, אלן, ניגן בחצוצרה ובבגרותו היה גם הוא למוזיקאי בעל שם). אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטת ניו יורק ב-1956, הוא בילה שנתיים בצבא ארצות הברית; בתקופה זו הוא ניגן מעט עם הוראס סילבר. לאחר שחרורו מהצבא החל החיפוש המוזיקלי שלו אחר הקול הייחודי לו. הוא ניגן תקופה קצרה ביותר עם מיינרד פרגוסון ולאחר מכן בשנת 1959 הצטרף שורטר, בזכות ידידו לי מורגן, לארט בלייקי ושליחי הג'אז. הוא נשאר עם בלייקי במשך חמש שנים, הלחין מוזיקה רבה להרכב ואף שימש כמנהל המוזיקלי שלהם. בתקופת נעוריו שורטר קיבל את הכינוי מיסטר גון (Mr. Gone), שמאוחר יותר הפך לשם אלבום של הלהקה Weather Report.
בשנת 1964 שכנע מיילס דייוויס את שורטר לעזוב את בלייקי ולהצטרף לחמישייה שלו, לצד הרבי הנקוק (פסנתר), רון קרטר (קונטרבס) וטוני ויליאמס (תופים). דייוויס חיפש סקסופוניסט חדש שיחליף את ג'ון קולטריין, וההרכב החדש של החמישייה נחשב בעיני רבים להרכב המוצלח ביותר של מיילס דייוויס. שורטר הלחין באופן נרחב לדייוויס ("Footprints", "Sanctuary", "Prince of darkness" ועוד רבים; בחלק מהאלבומים מחצית מהקטעים הם פרי יצירתו).
הרבי הנקוק אמר על שורטר: "בשבילי, בהרכב ההוא, הכותב הבכיר היה ויין שורטר. והוא עדיין מומחה בהלחנה. ויין היה אחד מהאנשים היחידים שהביאו למיילס מוזיקה, שלא שונתה בכלל." דייוויס אמר: "ויין הוא מלחין אמיתי. הוא כותב תווים, וכותב לכל אחד בדיוק בצורה בה הוא רוצה שהם ישמעו. הוא גם הביא סוג של סקרנות, לגבי העבודה עם החוקים המוזיקליים. אם הם לא עובדים, הוא שובר אותם, אבל בהגיון מוזיקלי. הוא הבין שהחופש במוזיקה הוא היכולת לדעת את החוקים, ולכופף אותם, בשביל הסיפוק והטעם שלנו."
באותו זמן שהיה חבר בחמישייה של מיילס דייוויס, שורטר גם הקליט אלבומי סולו בחברת התקליטים בלו נוט. כמעט כל האלבומים כללו לחנים פרי עטו בלבד. "Juju" ו"Speak No Evil" הם שני אלבומים מפורסמים מהתקופה ההיא. הם מוערכים בזכות המנגינות הפנטטוניות המשולבות עם נקודות פדאל, והרמוניות מסובכות. ההפסקות הארוכות, שהן חלק אינטגרלי מהמוזיקה, בניגוד למוזיקאים יותר 'מעמיסים' מאותה תקופה.
הוא גם הקליט בקביעות בתור מלווה עם דונלד בירד, מקוי טיינר, גראצ'אן מונקור השלישי, פרדי האברד, לי מורגן, ועם חברי ההרכב של דייוויס: הנקוק וויליאמס. עד 1969 הוא ניגן רק על סקסופון טנור. האלבום האחרון בו ניגן טנור במסגרת תפקידו הרגיל בחמישייה של מיילס דייוויס היה "Filles de Kilimanjaro". ב-1969 הוא ניגן על סקסופון סופרן באלבום "In a Silent Way" של מיילס דייוויס ובאלבום שלו "Super Nova" (בו השתתפו חברי ההרכב של דייוויס דאז - צ'יק קוריאה וג'ון מקלפלין). בהקלטות החיות של דייוויס מקיץ 1969 ותחילת האביב של 1970 הוא ניגן על שני סוגי הסקסופון. בתחילת שנות ה-70 הוא ניגן בעיקר על סקסופון סופרן.
שורטר נשאר בהרכב של דייוויס גם לאחר פירוקו ב-1968, וניגן בהקלטות הראשונות של הג'אז פיוז'ן, באלבומים "In a Silent Way" ו-"Bitches Brew" (שניהם ב-1969). ההקלטות וההופעות האחרונות שלו עם מיילס דייוויס היו ב-1970.
בשנת 1970, לצד הקלידן ג'ו זאווינול (שגם היה יוצא הרכב של מיילס דייוויס), הקים שורטר את Weather Report (תחזית מזג האוויר). עוד חברי הרכב מקוריים היו הבסיסט מירוסלב ויטוס, נגן כלי ההקשה איירטו מוריירה והמתופף אלפונס מוזון. לאחר עזיבתו של ויטוס ב-1973, שורטר וזווינול הנהיגו את ההרכב ביחד עד פירוקו ב-1985. הרבה מוזיקאים מצוינים שניגנו בהרכב בכל גלגוליו השונים (הבולט ביותר הוא הבסיסט המהפכני ג'אקו פסטוריוס), הוכיחו שאפשר לייצר מוזיקה איכותית גם כאשר ההרכב אינו קבוע.
באותה תקופה שורטר גם הקליט אלבומים מהוללים ונחשבים כמנהיג, הבולטים שבהם - "Native Dancer" שהקליט עם המלחין והזמר הברזילאי מילטון נסימנטו, והאלבום "Atlantis". הוא גם תרם את נגינתו לאלבומים של הזמרת ג'וני מיטשל, וכן לאלבום "Aja" של להקת סטילי דן.
בו זמנית בסוף שנות ה-70 ובתחילת ה-80, הוא הופיע עם ההרכב "V.S.O.P Quintet". הרכב זה היה אוסף של הנגנים מהחמישייה של מיילס דייוויס שפעלה בשנות ה-60. ההבדל היחיד בין ההרכבים היה החצוצרן פרדי האברד שהחליף את דייוויס.
שורטר גם לוהק לסרט "Round Midnight" של ברטראן טברנייה בשנת 1986, בתור מוזיקאי ג'אז משנות ה-50 המנגן על סקסופון טנור וסופרן.
לאחר שעזב את "תחזית מזג האוויר", שורטר המשיך לנגן בהרכבים מובילים בתחום הג'אז פיוז'ן. הוא גם שמר על קשר יצירתי עם הרבי הנקוק שכלל אלבום מחווה שיצא מעט לאחר מותו של מיילס דייוויס, בו משתתפים הנקוק, קארטר, ויליאמס ווואלס רוני. הוא המשיך להופיע בהקלטות של ג'וני מיטשל בשנות ה-90.
ב-1995 הוציא שורטר את האלבום High Life, שהיה אלבום הסולו הראשון שלו מזה 7 שנים. האלבום גם היה הראשון שלו בחברת התקליטים Verve Records. שורטר חיבר את כל היצירות באלבום, והפיק אותן ביחד עם הבסיסט מרקוס מילר. High Life זיכה את שורטר בפרס הגרמי, על אלבום הג'אז המודרני הטוב ביותר לשנת 1997.
אשתו של שורטר אנה מריה ואחייניתו דלילה, נהרגו בתאונת מטוס ב-1996, והוא נישא לקרולינה דוס סנטוס, חברתה הטובה של אשתו המנוחה ב-1999.
שורטר עבד עם הנקוק שוב ב-1997, על האלבום הנחשב והחלוצי "1+1". השיר "Aung Sun suu kyi", זיכה את שניהם בפרס גראמי. שורטר יצר את ההרכב האחרון שלו בשנת 2000, ההרכב האקוסטי הראשון תחת הנהגתו כלל את שורטר, הפסנתרן דנילו פרז, הבסיסט ג'ון פטיטוצ'י, והמתופף בריאן בלייד. הרביעייה הוציאה שני אלבומים של הקלטות חיות (Footprints Live בשנת 2001 ו-Beyond the Sound Barrier ב-2005), וזכתה למחמאות רבות מהמעריצים ומהמבקרים. חברי הרביעייה החשיבו את עצמם כמשפחה על הבמה ומחוצה לה. האלבום של שורטר Alergia (2003) זכה בשנת 2004 בפרס גראמי לאלבום הג'אז האינסטרומנטלי הטוב ביותר. הוא כולל את חברי הרביעייה עם מוזיקאים אורחים כמו הפסנתרן בראד מלדאו, המתופפת טרי לין קרינגטון ונגן כלי ההקשה הקודם של 'תחזית מזג האוויר', אלכס אקונה. "Beyond the Sound Barrier" זכה בפרס גראמי ב-2006, בתור אלבום הג'אז האינסטרומנטלי הטוב ביותר.
בשנת 2017, זכה בפרס רולף שוק למוזיקה.[1]
נפטר ב-2 במרץ 2023[2].
ויין שורטר, ברשת החברתית פייסבוק.svg){kind=icon}
ויין שורטר, סרטונים בערוץ היוטיוב
ויין שורטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ויין שורטר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ויין שורטר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
ויין שורטר, באתר ספוטיפיי
ויין שורטר, באתר AllMusic (באנגלית).svg){kind=logo}
ויין שורטר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ויין שורטר, באתר Discogs (באנגלית)
ויין שורטר, באתר Songkick (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
