ויוט

וִיוֹט (באנגלית: Wiyot) הם קבוצה אתנית מילידי יבשת אמריקה שחיו בצפון קליפורניה, בסביבת מפרץ המבולדט (אנ') (במחוז המבולדט של ימינו) ובאזורים סמוכים. הם קראו לעצמם במונח "קו'וויל" (Ku'wil) שפירושו בשפתם "העם".^[2] במאה ה-21 נותרו מהם כ-450 איש, הרשומים במספר שבטים המוכרים על-ידי הממשל הפדרלי בארצות הברית, כגון שבט ויוט.^[1]

ויוט

אוכלוסייה
450[1]

היסטוריה

תחום מושבם של הוויוט כלל את אזור הנהר מד, דרך מפרץ המבולדט, ובכלל זה אזור הערים המודרניות יוריקה (אנ') וארקטה (אנ'), ועד לאגן התחתון של נהר איל (Eel River (California)).

בפנים היבשת, האזור היה מיוער בצפיפות בעצי סקוויה נאה עתיקים. רצועת החוף הייתה חולית ברובה, מורכבת מדיונות וביצות גאות ושפל.^[3] הוויוט כללו שלוש קבוצות לפי על ניב וגאוגרפיה (מצפון לדרום):

• פטוואט (Patawat), באזור נהר המד (שנקרא בשפתם "פוטאווט").
• ויוט של מפרץ המבודלט, נקראו גם וויקיגאדאקווי ("אנשים עניים").
• ויאט (Wiyat), באזור הדלתה של נהר איל.

הוויוט היו בין הילידים האחרונים בקליפורניה שנתקלו במתיישבים ה"לבנים" (ממוצא אירופי). המשלחות הספרדיות ממקסיקו הגיעו צפונה רק עד מפרץ סן פרנסיסקו, וציידי פרווה רוסיים שפלשו לקליפורניה במאה ה-18 לא התעניינו באזור, אשר לא היה בית גידול של לוטרת הים. אורח חייהם של אנשי הוויוט, לאחר מאות שנים רבות של התפתחות מבודדת, הופרע רק על ידי המערב הישן של אמריקה. משלחת מחקר של ג'וזיה גרג שהתה בשנים 1849–1850 במפרץ המבולדט, ולאחר שובם לסן פרנסיסקו נשלחו כמה ספינות ליישב את המפרץ.^[4] יורד הים דאגלס אוטינגר ואנשי צוותו היו בשנת 1850 למתיישבים האמריקנים הראשונים שנכנסו למפרץ המבולדט.^[4] אחרי כן הואץ קצב ההתיישבות הלבנה באזור.

מבצר פורט המבולדט הוקם ב-30 בינואר 1853 על ידי הצבא הפדרלי, כאזור חיץ בין הילידים לבין מחפשי זהב ומתיישבים.^[5] מבין הכורים, החקלאים, החוואים והכורמים שזרמו לקליפורניה בתקופת הבהלה לזהב, רבים התיישבו באזור שהיום הוא העיר יוריקה. היחסים בין הילידים למתיישבים הפכו עוינים, והתאפיינו בפשיטות ובמסעי נקם.^[6]

זקני ויוט במשמרת בשנת 2014 לזכר הטבח של שנת 1860

ב-26 בפברואר 1860 ערכו אזרחים מן המתיישבים בקליפורניה טבח מאורגן באנשי ויוט, והרגו מאות מהם, בעיקר נשים וילדים. טבח זה היה לחלק חשוב ממורשתם וזהותם המודרנית של הוויוט.^[7][8][9][9] אזרחים אחרים מבין המתיישבים העידו על הטבח ותוצאותיו בזעזוע, ביניהם הסופר האמריקאי ברט הארטה שעבד אז כעוזר עורך בעיתון מקומי^[10][11][12]. אך חקירה רשמית ואף חבר מושבעים גדול שזימן עדים וערך דיונים, לא הצליחו לזהות ולו אחד מן הפורעים, ולא הוגשו כתבי אישום.

יתרת בני הוויוט רוכזו בפורט המבולדט להגנה עליהם. הניצולים נאספו בעיקר לשמורת אינדיאנים בקליפורניה, אף שהמשיכו להימלט ממנה ולחזור לאזורי מולדתם.

בשנת 1850 חיו באזור זה כ-2,000 אנשי ויוט וקארוק, אך לאחר 1860 נותרו כ-200 בלבד, ובשנת 1910 חיו פחות מ-100 אנשי ויוט טהורי דם בנחלת אבותיהם. ירידה מהירה זו באוכלוסייה התרחשה עקב מחלות, עבדות, דרישת דמי חסות, העברה ממקום למקום (צאצאי הניצולים מתארים זאת כ"צעדות מוות") וטבח.

מאז 1992 מתקיימות מדי שנה אזכרות בכפר טולוואט (Tuluwat), באי המכונה "האי האינדיאני", ומתנהל שם מיזם שיקום תרבותי וסביבתי גדול.^[13] לאחרונה הוחזר טקס האזכרה לאי עצמו, ובני השבט הנוכחיים מנסים להחיות אותו.

בשנת 2000 הקימו אנשי ויוט את שמורת האינדיאנים טייבל בלאף (Table Bluff Reservation) בחוף דרום מפרץ המבולדט. רשומים בה כ-350 איש.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויוט בוויקישיתוף

• ויוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. "Wiyot Indians." SDSU: California Indians and Their Reservations. Retrieved 25 June 2012.
2. Wiyot Language Dictionary
3. Powers, Stephen (1976) [1877]. Tribes of California. Berkeley and Los Angeles, CA USA: University of California Press. p. 101. ISBN 0-520-03172-5.
4. Bledsoe, Anthony Jennings (1885). Indian Wars of the Northwest: A California Sketch. Bacon.
5. Strobridge, William F. (1994). Regulars in the Redwoods: The U.S. Army in Northern California, 1852–1861. Arthur H. Clarke Company. pp. 255–257. ISBN 0-87062-214-5.
6. Weitch-Ah-Wah, Che-Na-Wah; Lucy Thompson (1991) [1916]. To the American Indian: Reminiscenses of a Yurok Woman. Berkeley, CA USA: Heyday Books. pp. 217–220. ISBN 9780598391261.
7. "California city returns island taken from native tribe in 1860 massacre". The Guardian (באנגלית בריטית). Associated Press. 2019-10-21. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-10-21.
8. Clarke, Thurston (1996). California Fault. New York: Ballantine Books. p. 36. ISBN 9780345409089.
9. Fradkin, Philip L. (1997). The Seven States of California: A Natural and Human History. Berkeley, California: University of California Press. p. 474. ISBN 9780520209428. 9780520209428.
10. Scharnhorst, Gary (2000). Bret Harte: Opening the American Literary West. University of Oklahoma Press. p. 256. ISBN 9780806132549. נבדק ב-22 בדצמבר 2012. Harte was threatened and in danger of mob violence and left for San Francisco in March 1860 by the steamer Columbia. Anonymous letters in the San Francisco press relating to the massacre are credited to him. Events surrounding the massacre are in his short story Three Vagabonds of Trinidad (1900). {{cite book}}: (עזרה)
11. Irvine, Leigh H. (1915). History of Humboldt County, California with Biographical Sketches. Los Angeles, California: Historic Record Company. נבדק ב-16 בספטמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
12. "Indian Troubles: A change of sentiment" (PDF). Weekly Humboldt Times, Union (Arcata), California. 17 במרץ 1860. pp. 2, column 2. נבדק ב-22 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
13. Paul McHugh (20 בספטמבר 2005). "The North Coast: A Kayak Adventure Going Home Again". San Francisco Chronicle. נבדק ב-27 בדצמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)