וסילי שוקשין

וסילי מקארוביץ' שוקשין (ברוסית: Васи́лий Мака́рович Шукши́н; ‏25 ביולי 1929, מחוז אלטאי – 2 באוקטובר 1974, מחוז וולגוגרד) היה שחקן קולנוע, סופר ובמאי סובייטי. הוא זכה בפרס ברית המועצות בשנת 1971 ובפרס לנין בשנת 1976 (לאחר פטירתו).

וסילי שוקשין
Васи́лий Мака́рович Шукши́н

לידה	25 ביולי 1929 Srostki, Biysky District, ברית המועצות
פטירה	2 באוקטובר 1974 (בגיל 45) Kletskaya, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מדינה	ברית המועצות
תקופת הפעילות	1956–1974 (כ־18 שנים)
מקום לימודים	המכון לקולנוע על שם גרסימוב (1960)
בן או בת זוג	לידיה פדוסייבה שוקשינה (1964–?)
צאצאים	מריה שוקשינה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1971) פרס לנין (1976) פרס האחים וסילייב של הרפובליקה הסובייטית הרוסית (1967) עיטור הדגל האדום של העמל (1967) פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה (29 בספטמבר 1969)
http://www.shukshin.ru
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

וסילי שוקשין נולד בכפר במחוז אלטאי למשפחת איכר. בשנת 1933 אביו נעצר והוצא להורג. בשנת 1943 שוקשין סיים שבע שנות לימוד והחל ללמוד בבית הספר לטכנאים בעיר הקרובה. לאחר שנתיים של לימודים הוא חזר לקולחוז בו גדל. בשנת 1947 הוא עזב את הכפר ועבד בעבודות מזדמנות שונות.

בשנת 1949 שוקשין גויס לצבא האדום ושירת בצי. בשנת 1953 הוא שוחרר בטרם סיים את תקופת שרות החובה עקב מחלתו. שוקשין חזר לכפר בו נולד, השלים לימודי בית ספר תיכון ואף עבד כמורה.

בשנת 1954 שוקשין נסע למוסקבה והתקבל ללימודים ב-VGIK. הוא למד אצל מיכאיל רום. לפי המלצת רום שוקשין התחיל לשלוח לירחונים ספרותיים סיפורים קצרים אותם כתב. בשנת 1958 התפרסם הסיפור הראשון של שוקשין.

לאחר סיום הלימודים שוקשין השתתף במספר סרטים, אך ללא הצלחה מיוחדת. בשנת 1964 הוא כתב תסריט לסרט על בסיס סיפוריו וביים אותו. הסרט שזכה להצלחה גדולה.

במהלך שנות ה-60 שוקשין כתב תסריטים למספר סרטים אך הנהלת האולפנים לא הסכימה להתחיל בהסרטת הסרטים ככל הנראה משיקולי צנזורה. במקביל הוא המשיך לכתוב סיפורים קצרים שזכו להצלחה גדולה. רוב סיפוריו מוקדשים לחיי הכפר הסובייטי.

בשנת 1974 שוקשין ביים סרט חדש על חיי פושע פלילי משוחרר. הסרט זכה בפרס ראשון בפסטיבל הסרטים הסובייטי. כמו כן הוא קיבל הזמנה להשתתף בסרט חדש של סרגיי בונדרצ'וק. במהלך הצילומים הוא נפטר באופן פתאומי. על מכלול יצירות בספרות וקולנוע בשנת 1976 הוענק לו פרס לנין.

שוקשין נטמן במוסקבה בבית העלמין נובודוויצ'יה.

שוקשין היה נשוי שלוש פעמים. עם אשתו הראשונה שגדלה איתו באותו כפר הוא התחתן בשנת 1953. בשנת 1957 בהיותו במוסקבה הוא כתב לה שהוא רוצה להתגרש. בשנים 1964 נישא בשנית לשחקנית הקולנוע לידיה פדוסייבה, ב-1965 נולדה לבני הזוג בת וב-1967 הם התגרשו. בשנת 1968 התחתן שוקשין בפעם השלישית. מנישואין אלו נולדו לו עוד שתי בנות.

הנצחה

לזכר הסופר נקראו מספר רחובות ברוסיה והוצבו פסלים. תיאטרון בעיר ברנאול נקרא על שמו.

בטלוויזיה הוקרנו מספר תוכניות טלוויזיה, סדרות וסרטים תיעודיים על חיין. בשנת 2015 פורסמה ביוגרפיה מפורטת של שוקשין מאת אלכסיי ורלאמוב.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של וסילי שוקשין

מדיה וקבצים בנושא וסילי שוקשין בוויקישיתוף

• וסילי שוקשין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• וסילי שוקשין, באתר AllMovie (באנגלית)
• וסילי שוקשין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• וסילי שוקשין, באתר Discogs (באנגלית)
• סיפורי שוקשין (ברוסית)
• אתר מוזיאון שוקשין (ברוסית)
• וסילי שוקשין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)