התקה (פסיכולוגיה)

התקה (באנגלית: Displacement) היא מנגנון פסיכולוגי שבאמצעותו מועבר מטען רגשי בצורת דחף או רגש מסוים, מהאובייקט האמיתי שלו לעבר גורם אחר. המנגנון הוא אחד התהליכים הבסיסיים של התפקוד הנפשי, והוא נמצא בין התסמינים הנוירוטים ומופיע בצורה כללית בכל המבנים של הלא-מודע.

מטרת המנגנון היא הפחתת לחץ, וניתן להבחין בו אצל בני-אדם במהלך היום-יום (לדוגמה: אב אשר ננזף במקום עבודתו חוזר לביתו ונטפל לילדיו). פעולות ההתקה קיימות גם אצל בעלי חיים ותוארו בפירוט על ידי אותולוגים (לדוגמה: דרור שניצב מול ראי נואש מכך שאינו מסוגל להגיע אל יריבו ומתחיל להכות במקורו בעץ). התקה מתרחשת כאשר אדם מדחיק תחושות חיבה, פחד או דחפים כלפי אדם אחר. ההבנה שהבעת רגשות מסוימים אינה רציונלית או בלתי מקובלת מבחינה חברתית, גורמת לנפש למנוע מאותם רגשות להפוך למעשים. אולם, הרגשות הללו מועברים כלפי אדם או חיה שמקובל להביע כלפיהם רגשות כאלו. למשל, תלמיד שחש כעס כלפי המורה שלו שנתן לו ציון נמוך עלול לחשוש מקבלת עונש אם הוא יבטא את העוינות שהוא חש כלפיו. על כן, אותו תלמיד עשוי באופן בלתי מודע 'להעביר' את התחושות השליליות כלפי חברו הטוב ביותר תוך מתן תירוצים ליחס הרע והבלתי מוצדק שהוא מפגין.

זיגמונד פרויד השתמש במונח בתאוריה הפסיכואנליטית שלו ובטכניקת הטיפול בפירוש חלומות. ההתקה כמנגנון חלימה באה לידי ביטוי בחלימה על אלמנט נייטרלי במקום על אלמנט משמעותי ומאיים. כך, למשל, נער עשוי לחלום שהוא מנשק את אחותו התאומה של נער אליו הוא מתקשה להודות שהוא נמשך.

קישורים חיצוניים

• התקה, באתר בטיפולנט

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.