Loading AI tools
התנועה לאיחוד רומניה ומולדובה (ברומנית: Mişcarea pentru reunificarea României cu Moldova) היא תנועה עממית שהחלה במדינות רומניה ומולדובה לאחר המהפכה הרומנית בשנת 1989 ועל רקע מדיניות הגלאסנוסט בברית המועצות. אנשים החברים בתנועה זו מכונים בדרך כלל "יוניונישטי" (ברומנית: unionişti). במולדובה, מכונים מתנגדי התנועה בשם "מולדובנישטי" (moldovenişti).
ארגונים תומכי האיחוד טוענים כי קיים הבדל בין גרסתם לאיחוד לבין האירידנטה של תומכי מפלגת רומניה מארה, בכך שרומניה מארה מתעלמת מהתחיבויותיה הבינלאומיות של רומניה בקריאתה להשבת שטחים מעבר לגבולותיהן של רומניה ומולדבה בלבד. בניגוד לעמדה זו, תומכי תנועת האיחוד טוענים שהם מצמצמים את שאיפותיהם לאיחוד בדרכי שלום, של שתי המדינות בלבד.
אזור בסרביה היה באופן מסורתי חלק מנסיכות מולדובה עד אשר סופח על ידי האימפריה הרוסית בשנת 1812. בעת המהפכה הרוסית בשנת 1917 הוכרזה עצמאות החבל וב-27 במרץ 1918 החליטה מועצת הארץ (ברומנית: Sfatul Ţării) על איחוד עם רומניה.
בשנת 1940, במהלך מלחמת העולם השנייה, רומניה נכנעה לאולטימטום שהוצב לה והעבירה את השליטה בחבל לידי ברית המועצות, אשר יצרה באזור זה את הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית. הסובייטים רכזו מאמצים ליצור זהות לאומית מולדובנית ייחודית לתושבי הרפובליקה, שהיא שונה מזהותם הלאומית של הרומנים, אותם כינו בשם "מדכאים קפיטליסטים".
המדיניות הסובייטית הרשמית קידמה את הטענה כי השפה המולדובנית והשפה הרומנית הן שפות שונות וכדי להדגיש את השוני ביניהן נכתבה המולדבית באלפבית קירילי מיוחד (אלפבית קירילי מולדובני), אשר מקורו באלפבית הרוסי - שלא כמו רומנית, אשר נכתבה בעבר בכתב קירילי, אולם אימצה בשלהי המאה ה-19 גרסה משלה של האלפבית הלטיני, וכך אף בבסרביה עד לשנת 1918.
בחודש ספטמבר 1989, עם גבור הליברליזציה בברית המועצות, הכריז הפרלמנט של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית כי מולדובנית היא השפה הרשמית במדינה וטען לקיום "זהות לשונית מולדו-רומנית" מובחנת[1].
ב-6 במאי 1990 הסירו רומניה והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית את ההגבלות על המעבר בין שתי המדינות, ואלפי אזרחים חצו את נהר פרוט שהיווה את קו הגבול בין המדינות[2]. הציפייה ברומניה, ובמידה רבה אף במולדובה, הייתה כי בתוך זמן קצר תאוחדנה שתי המדינות, אולם חוסר היציבות בממשלת רומניה גרמה לזהירות רבה בשני עברי הגבול ולדחייה בתוכניות לחיזוק הקשרים בין המדינות[3].
נשיא מולדובה, אשר נשא נאום בפרלמנט הרומני בחודש פברואר 1991, דיבר על זהות משותפת למולדובנים ולרומנים, והתייחס ל"רומנים משני עברי נהר פרוט" ול"אדמות הרומניות המקודשות שנכבשו בידי הסובייטים". בחודש יוני 1991 אמר נשיא מולדובה כי מדינתו נעה לכיוון איחוד עם רומניה, והוסיף שברית המועצות איננה מתאמצת לעצור את המהלך[4]. לאחר הכרזת עצמאות מולדובה, ב-27 באוגוסט 1991, נבחר דגל הטריקולור הרומני, עם סמל מולדובה במרכזו, כדגל הלאומי של המדינה. המנון רומניה הפך אף להמנון הלאומי של מולדובה.
אולם זמן קצר אחר כך, התגלעו חילוקי דעות בנושא האיחוד, בתוך תנועת החזית העממית של מולדובה, אשר הובילו לפילוג במפלגתו של נשיא המדינה בחודש אוקטובר 1991. בעוד שסופרים ואינטלקטואלים מולדובנים הביעו רצון ב"איחוד עם מולדתנו הרומנית", רגשות אלה לא זכו לתמיכה עממית רבה, ובהתאם לסקרי דעת קהל משנת 1992, כ-70% מן המולדובנים התנגדו לרעיון[5]. למרות זאת, טרנסניסטריה עשתה שימוש בקיומה של תנועת האיחוד עם רומניה כאמתלה להכרזה על עצמאותה.
ב-6 במרץ 1994 נערך במולדובה משאל עם על השאלה האם על המדינה לשמור על זהותה העצמאית ועל גבולותיה הטריטוריאליים. לאזרחי מולדובה הוצגה שאלה אחת בלבד, אשר עליה היה עליהם להשיב בחיוב או בשלילה:
האם אתה רוצה שהרפובליקה של מולדובה תתפתח כמדינה עצמאית מאוחדת, בגבולות שהוכרו ביום הכרזתה כמדינה עצמאית, תקדם מדיניות של נייטרליות ותקיים יחסים כלכליים הדדיים עם כל אומות העולם, ותבטיח לאזרחיה זכויות שוות, בהתאם לחוק הבינלאומי?
94.5% מאזרחי מולדובה שהשתתפו במשאל השיבו בחיוב לשאלה. שיעור ההשתתפות הכללי במשאל היה כ-75% מכלל בעלי זכות ההצבעה. אף שהשאלה במשאל העם לא הזכירה ולא התייחסה כלל לרומניה, אישים רבים בציבור המולדובני הציגו את התוצאות כמכה לתנועה לאיחוד רומניה ומולדובה.
לאחר ששככה ההתלהבות הראשונית מאפשרות האיחוד עם רומניה, החלה מולדובה מסגלת לעצמה זהות עצמאית המתרחקת מזו של רומניה. החוקה המולדובנית שאומצה בשנת 1994 מתייחסת לשפה המולדובנית, ולא לרומנית, כמו כן שונה ההמנון הלאומי. ניסיון של נשיא מולדובה לשנות את השפה הרשמית במדינה לרומנית נדחה על ידי הפרלמנט בנימוק שצעד כזה מקדם שאיפות התפשטות רומניות.
"רעיון המדיניות הלאומית" אשר אומץ במולדובה בשנת 2003, מצהיר כי המולדובנים (דוברי השפה המולדובנית) הם עם נפרד מן העם הרומני, המתוארים כמיעוט אתני במולדובה. ככל שחלפו השנים מעת הכרזתה של מולדובה כמדינה עצמאית נראה היה שהסיכויים שיתקבל רעיון האיחוד הולכים ופוחתים. ברומניה, אף על פי שרוב המפלגות תומכות במידה פושרת ברעיון האיחוד, לפחות מן הבחינה התאורטית, מן הבחינה המעשית רבים מכירים בעובדה שאיחוד, אם יתרחש בעת הזו יטיל נטל כלכלי נכבד על הכלכלה הרומנית, היות שבעשור הראשון למאה ה-21 כלכלת מולדובה היא בין העניות באירופה[6][7]. בשנת 2007 הצטרפה רומניה לאיחוד האירופי, עובדה המקשה עוד יותר על ישומו של רעיון האיחוד.
מנקודת מבטה של ממשלת טרנסניסטריה, איחוד של מולדובה עם רומניה יכול לכלול אך ורק את שטחה של מולדובה עד נהר דניסטר, ואילו כל האזור ממזרח לנהר אינו יכול להיות חלק מן האיחוד. רק בתנאים אלה מוכנים ראשי השלטון הטרנסניסטרי לתמוך באיחוד.
בינואר 2006 הצהיר נשיא רומניה טראיאן בססקו כי הוא תומך באופן גורף בבקשתה של מולדובה להצטרף לאיחוד האירופי וכי "מדיניות המינימום של רומניה היא איחוד האומה הרומנית תחת האיחוד האירופי." הביטוי "מדיניות המינימום" הוביל חלק מן הפרשנים לטעון כי קיימת בממשל הרומני אף "מדיניות מקסימום" שהיא איחוד רשמי בין שתי המדינות. ביולי 2006 טען נשיא רומניה בססקו כי הציע הצעת איחוד לנשיא מולדובה ולדימיר וורונין, אשר יאפשר את צירופן של רומניה ומולדובה לאיחוד האירופי כמקשה אחת. אולם, לדברי נשיא רומניה, הצעתו נדחתה וכי למרות זאת תמשיך רומניה לתמוך במאמצי מולדובה להצטרף לאיחוד.
בסתיו 2006, עם התקרבות הצטרפותה של רומניה לאיחוד האירופי, הלך וגבר השיח הציבורי בשתי המדינות בנושא האיחוד, זאת על רקע אלפי מולדובנים אשר הגישו בקשות לקבלת אזרחות רומנית. בין השנים 1991–2006 קיבלו כ-95,000 מולדובנים אזרחות רומנית[8]. על פי דברי נשיא רומניה בססקו, עד לסוף שנת 2006 הוגשו כ-530,000 בקשות אזרחות רומנית מאזרחי מולדובה[9]. לדברי נשיא רומניה מספרם המדויק של מולדובנים מבקשי אזרחות רומנית הוא גבוה יותר מכיוון שבקשות רבות מוגשות בשם משפחות שלמות, ולא על ידי אדם בודד, לפיכך ההערכה היא שכ-800,000 מולדובנים הגישו בקשה לאזרחות רומנית. יחד עם זאת חשוב לציין כי עצם הגשת הבקשה לאזרחות רומנית אינה מעידה בהכרח על היות המבקשים תומכים ברעיון האיחוד. העיתונות הרומנית ציינה כי רבים מן המולדובנים תומכים בעצמאות מדינתם ורואים באזרחות רומנית רק אמצעי יעיל לכניסה ועבודה באיחוד האירופי.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
