השמרטפית והאיש מלמעלה

השמרטפית והאיש מלמעלה^[1] היא אגדה אורבנית שנפוצה בארצות הברית בשנות ה-60 של המאה ה-20, אודות נערה שהשגיחה על ילדים בבית דו-קומתי זר, קיבלה שיחות טלפון מטרידות ומאיימות מגבר פלוני שדרש ממנה שוב ושוב "לבדוק את הילדים", ובסופו של דבר התברר שהשיחות הגיעו מתוך הבית עצמו.^[2][1][3] במשך השנים התפתחו גרסאות חלופיות של האגדה, וכמעט בכולן הילדים נרצחו תחילה. לגבי השמרטפית, ישנן גרסאות לפיהן המשטרה תפסה את הרוצח, ובאחרות, גם היא נרצחה. משנות ה-70 האגדה היוותה בסיס לכמה סרטי קולנוע.^[4] ההנחה הרווחת היא, שמקור האגדה הוא פרשה לא-פתורה של אונס ורצח הנערה ג'נט כריסטמן בת ה-13 ב-18 במרץ 1950, בעת ששימשה כשמרטפית לגרגורי בן ה-3, בנם של בני הזוג רומאק, בביתם בעיר קולומביה, מיזורי. על-פי הידוע, כריסטמן הצליחה להתקשר למשטרה ולומר "בואו מהר", לפני שקו הטלפון נותק, והיא לא הספיקה להזדהות.^{[5][6][7][1][8]}

הביטוי "השיחה מגיעה מתוך הבית" (באנגלית: The call is coming from inside the house) הפך למטבע לשון רווחת בארצות הברית, במובן שאדם עושה או אומר דבר כלשהו, ומזיק בכך לעצמו. הביטוי מקובל בהקשרים פוליטיים, כדי לתאר חברים בבית הנבחרים או הסנאט של ארצות הברית, הפועלים בניגוד לאינטרס של מפלגתם.^{[9][10][11][12][13]}

האגדה

גרסה בסיסית

נערה משמשת שמרטפית ערב אחד. הילדים כבר הושכבו לישון, והשמרטפית צופה בטלוויזיה בחדר המגורים. הטלפון מצלצל, וכשהיא עונה, הגבר שמעבר לקו צוחק, ושואל אותה אם היא בדקה לאחרונה מה שלום הילדים. היא שואלת אותו מי הוא, והגבר מנתק. הזר מתקשר מספר פעמים במהלך הערב, והשמרטפית מתחילה לפחד. היא מתקשרת למרכזייה ומבקשת מהמרכזן לאתר את המתקשר (אנ'). כשהזר מתקשר שוב, השמרטפית מצליחה להחזיק אותו על הקו מספר דקות כדי לאפשר את איתורו, אך כאשר היא שואלת שוב מי הוא, הגבר מנתק את השיחה. או-אז, מתקשר המרכזן ומורה לה לצאת מהבית, כי השיחה מגיעה מתוך הבית, ומוסיף שהמשטרה בדרך למקום. כאשר היא מתקדמת לעבר הדלת, השמרטפית שומעת, ואחר כך רואה, דמות אפלה יורדת מהקומה העליונה. היא בורחת באימה החוצה. השוטרים מגיעים ועוצרים את האיש המטורף כשבידו סכין קצבים. הילדים כבר מתים. הרוצח נכנס לבית דרך חלון הקומה העליונה, רצח את הילדים בשנתם, וחיכה שהשמרטפית תעלה למעלה כקורבנו הבא.^[14][4]

גרסת פול סמית'

לפי הגרסה שבספר "The Book of Nasty Legends" (בתרגום חופשי לעברית: "ספר האגדות המגעילות") מאת פול סמית' משנת 1984, השמרטפית נשארה בבית בודד להשגיח על שני ילדיהם של הורים צעירים שיצאו לארוחת ערב חגיגית. הגבר שהתקשר אמר לה "אני בקומה העליונה עם הילדים. מוטב שתעלי למעלה". היא טרקה את הטלפון בחושבה שזו הייתה מתיחה, והגבירה את עוצמת הקול בטלוויזיה. הגבר התקשר שנית וחזר על צחוקו ודבריו. המרכזן אמר לה שהוא יודיע למשטרה, וביקש ממנה להחזיק את הגבר על הקו בהתקשרותו הבאה, כדי שהמשטרה תוכל לאתר ולעצור אותו. היא החליפה את שפופרת הטלפון, וכאשר הגבר התקשר שוב, הוא ניחש מדוע היא מאריכה את השיחה, וניתק. שניות אחר כך התקשר המרכזן, ואמר לה שהגבר מדבר משלוחת הטלפון בקומה העליונה.^[15]

גרסת פסל הליצן

החל משנת 2004 נפוצו באינטרנט גרסאות של הסיפור, ולפיהן, השמרטפית ראתה בבית פסל של ליצן. כאשר ההורים התקשרו לדרוש בשלום הילדים, היא ביקשה מהם רשות לכסות את הפסל בשמיכה או סדין, כי הוא הפחיד אותה. הם ענו לה בבהלה שאין להם פסל ליצן בבית, והם יתקשרו למשטרה. התברר שהפסל הוא הרוצח בתחפושת. בכמה גרסאות, ההורים ביקשו מהשמרטפית לקחת את הילדים ולעבור אל השכנים. המשטרה לכדה את הרוצח המתחזה לליצן, כשהוא מתרוצץ ברחובות העיר, מנופף בסכין. בגרסאות אחרות, הוא רצח את הילדים ואת השמרטפית.^[16][17][18]

גרסת שתי השמרטפיות

וריאציה נוספת של האגדה כוללת שתי שמרטפיות, תוך שילוב פרטים מאגדה אורבנית נוספת שנפוצה בקמפוסים של אוניברסיטאות בארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-20, ונודעה בשם "מות השותפה לחדר" (באנגלית: "The Roommate's Death"). גרסה זו מערבת שתי שמרטפיות. כאשר לאחת מהן נודע מהמרכזן שמקור השיחות הוא שלוחת טלפון בקומה העליונה, היא מיהרה אל המדרגות להזהיר את חברתה, ושמעה את החברה גוררת את עצמה אל המדרגות, כשגפיה קטועות. בכמה וריאציות, החברה קטועת הגפיים הזהירה את הראשונה שכל הילדים נרצחו, והאיצה בה לברוח מהבית.^[2] מקור אגדת מות השותפה לחדר הוא שמועה חסרת יסוד שנפוצה בקמפוסים, ולפיה, אם שותף לחדר מת, הדייר השני מקבל ציון מרבי או גבוה, או קדימות בבחירת חדר.^[2][19][20]

גרסת המתיחה

לפי וריאציה הומוריסטית, השמרטפית ברחה מהבית ולא ראתה את הרוצח. כאשר הגיעה המשטרה, התברר שאחד הילדים בקומה העליונה עשה את שיחות הטלפון כמתיחה.^[2]

וריאציות נוספות

במקרים רבים הגרסאות דומות, בשינוי פרטים קטנים:^[2][14]

• המתקשר המסתורי צחק בצורה מטורפת, אך לא השמיע הצהרות מאיימות.
• הגבר לא צחק בטלפון, אלא היא שמעה נשימה כבדה או שקט.
• הגבר לא שאל, אלא אמר "בדקי מה שלום הילדים" (במקור באנגלית: "Check on the children")
• מספר הילדים משתנה: אחד, שניים או שלושה.
• הנערה התקשרה למשטרה בעצמה.
• הנערה רואה את הרוצח ראשית, ואז בורחת מהבית ומזעיקה את המשטרה.

עיבודים לקולנוע

בסרטי אימה, בעיקר סרטי סלאשר מוקדמים, כולל קומדיות, התפתחה קלישאת "שיחות הטלפון שמגיעות מתוך הבית": בחורה או נערה נמצאת לבד בבית, בדרך כלל כשמרטפית, מקבלת שיחת טלפון מאיימת, מתקשרת למשטרה שמאתרת את השיחה ומודיעה לה שהמתקשר נמצא בתוך הבית. אמצעי עלילתי זה משקף תקופה מוקדמת, שבה בדירות מגורים היה קו טלפון נייח (אנ') אחד, ולא היה אפשר להתקשר לאדם אחר בתוך אותו בית ובאותו קו טלפון. כמו כן, קו מוקד החירום בצפון אמריקה עדיין לא הופעל, והתקשרות למשטרה הייתה אפשרית רק באמצעות מרכזייה, ולא התקיימו טכנולוגיות שיחה מזוהה ושיחה ממתינה (אנ').^[21] עם זאת, גם בעידן הטלפון הסלולרי, ניתן לשמר את אפקט האימה שנובעת מהתחושה של להיות נעולים באותו בניין עם פסיכופת שמאיים בטלפון.^[21]

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 נוצרה שורת סרטים בהשראת האגדה, או רעיון שיחת הטלפון מתוך הבית:

• Foster's Release (אנ') – סרט קצר; 1971.^[22]
• Fright (אנ')‏ – סרט אמריקאי; 1971.^[23]
• חג מולד שחור – נחשב לחלוצי בסוגת סרטי הסלאשר.^[24]
• O Anjo da Noite (אנ') (מפורטוגזית: "מלאך הלילה") – סרט ברזילאי; 1974.^[25]
• The Sitter (אנ') – סרט אמריקאי; 1977.^[22]
• כשזר מתקשר (אנ') – סרט אמריקאי; 1979.^[22]
• לילה מגניב –קומדיית נעורים; 1987.^[22]
• ליסה (אנ') – מותחן אמריקאי; 1990.^[22]
• כשזר מתקשר בחזרה (אנ') (1993) – המשכון ל"כשזר מתקשר" מ-1979.^[26]
• אגדה עירונית – האגדה מוזכרת פעמיים בסרט.^[2]
• חג מולד שחור (2006) – רימייק לסרט משנת 1974.
• כשזר מתקשר (2006) – רימייק לסרט משנת 1979.
• כשרוצח מתקשר (אנ') – סרט אמריקאי מ-2006; הופץ ב-DVD בלבד.
• למטרות שעשוע בלבד (אנ') – סרט אנתולוגיה (אנ') אמריקאי; 2008.^[27]
• בלאק-פון – בעלילה, המתרחשת ב-שנות ה-70 של המאה ה-20, נעשה שימוש במוטיב שיחות הטלפון שמגיעות מתוך הבית.^[28]